השמנת יתר היא מחלה כרונית קשה, שכיום מתים ממנה יותר בני אדם מאשר מתת תזונה. בפרק זה של "מנתחים את זה", מתארחת ד"ר אילנית מלר לשיחה על המחלה המסוכנת ועל ניתוח בריאטרי: דוגמא מוצלחת ידועה להליך, היא השחקן דביר בנדק שנותח אצל ד״ר מלר בשנת 2014, ירד עשרות קילוגרמים ועשור אחרי – עדיין שומר על התוצאה בעזרת אימונים, תחזוקה ולמידה מחודשת של אכילה.
מהי בריאטריה?
בריאטריה הוא תחום הטיפול בהשמנת יתר (המילה 'ברוס' ביוונית פירושה עומס או כובד). הניתוחים הבריאטריים באים לתת מענה למחלת ההשמנה בכללותה, אותה מגדירה ד"ר מלר כמחלה כרונית, פרוגרסיבית (מתקדמת) וחשוכת מרפא, שמקצרת שנות חיים וגורמת לתחלואה קשה.
הגורמים המשפיעים עליה רבים ומורכבים: גנטיקה, גורמים הורמונליים, סטרס, עבודה יושבנית, חיידקים במעיים, מאפיינים תרבותיים וגורמים פסיכולוגיים – לכן, גם המאבק בה מאוד חשוב ולא פשוט.
מי מתאים לניתוח ומה הקריטריונים?
ראשית, מדגישה ד"ר מלר, כי בניגוד לתפיסה הרווחת, מדובר בניתוח בריאותי קודם כל והירידה במשקל היא עוד תוצאה שלו, אבל לא הסיבה לעבור אותו. הקריטריונים שקבע משרד הבריאות לביצוע ההליך:
- BMI מעל או שווה ל־40.
- BMI מעל או שווה ל־35 בשילוב מחלות רקע כמו כבד שומני, דום נשימה בשינה, בעיות אורטופדיות משמעותיות, בעיות פוריות, שומנים בדם, יתר לחץ דם, התקפי לב ועוד.
- BMI מעל 30 אצל סוכרתיים, בשל ההשפעה המשמעותית של הניתוח על מחלת הסוכרת.
לגבי הסוכרת: הניתוח לא מביא להחלמה אלא לתקופה של הפוגה מהמחלה. ההפוגה יכולה להיות ממושכת ולעתים לכל החיים, במיוחד כשמבצעים את הניתוח בשלב מוקדם שלה, שבו האיזון בסוכר מגיע באמצעות דיאטה או תרופות פומיות ולא בזריקות אינסולין.
הניתוחים הקיימים וההבדלים ביניהם
ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה נעשה בשיטה לפרוסקופית, דרך חתכים קטנים. הדוגמאות הנפוצות הן:
- שרוול קיבה: הקיבה מצטמצמת לנפח של 50-100 מ״ל באמצעות כריתה של 80-85 אחוז ממנה. אוכלים פחות וגם רעבים פחות.
- מעקף קיבה קלאסי: יצירת כיס קיבתי קטן וחיבור למעי כך שהאוכל עוקף חלק מהמערכת, עם שלושה מנגנונים – פחות אכילה, פחות ספיגה ושינויים הורמונליים.
- מיני מעקף: ניתוח עם אלמנט תת ספיגה משמעותי יותר.
משך הניתוחים: שרוול בערך שעה, מעקפים שעה וחצי עד שעתיים. האשפוז לרוב הוא לשני לילות.
למה לא כל מי שזקוק לניתוח מגיע?
בשיחה עולה פער גדול: רק אחוז אחד עד שניים מכל מי שעומד בקריטריונים מגיע בסוף לניתוח, למרות שזה הכלי היעיל ביותר להתמודדות עם המחלה. זאת משום שיש רופאי משפחה שמכירים את הסיכונים ומציעים ניתוח למי שזה רלוונטי עבורו, לצד כאלו שמרתיעים מההליך ומציעים עוד טיפול או תרופה.
איך מתכוננים לניתוח ולמה הוא לא מידי?
הניתוח הוא תהליך שמתחיל בסדרת בדיקות והכנות: בדיקות דם, אולטרסאונד, אק״ג, צילום חזה, גסטרוסקופיה וכולל גם מפגשים עם דיאטנית הנדרשים על ידי קופות החולים.
את התהליך אצל הדיאטנית ד״ר מלר מדמה לקבלת רישיון נהיגה: לומדים תיאוריה לפני שמקבלים את המפתחות. כלומר, האנטומיה משתנה בניתוח וצריך ללמוד לאכול מחדש, ללעוס בקצב אחר, להבין את המגבלות ולקחת ויטמינים עוד קודם.
סיבוכים, בטיחות ומעקב
ניתוח בריאטרי הוא מאוד בטוח אך יתכנו סיבוכים כמו דימום, זיהום, בעיות בקווי סיכות או חיבורים, קרישיות יתר (נעזרים במדללי דם) וחסרים אצל מי שלא לוקחים ויטמינים, בין היתר. המעקב אחרי הניתוח כולל ביקורת לאחר שבועיים-שלושה והמשך פגישות בתדירות יורדת, בשנים הראשונות. בהמשך, המעקב הוא פעם בשנה עם התאמות לפי הצורך.
מה קורה אם עולים שוב במשקל?
מכוון שמדובר במחלה כרונית לפעמים יש עלייה חוזרת במשקל, או ירידה לא מספקת. פתרון אפשרי הוא ניתוח חוזר, שילוב תרופות, פתרונות אנדוסקופיים, חזרה לדיאטנית או קבוצות תמיכה.
התהליך מתחיל בשעתיים בחדר ניתוח, אבל ממשיך בלמידה, ליווי, תזונה, ויטמינים ותמיכה. הניתוח בהחלט יכול לשנות חיים, אבל התוצאה המוצלחת נבנית לאורך זמן, עם מחויבות גדולה.