רקע על השמנת יתר

מחוייבים באופן אישי
להלחם איתך בהשמנה

גב' טטי חיו חמו | אחראית אדמיניסטרטיבית
>
רקע על השמנת יתר

רקע על השמנת יתר

השמנת יתר חולנית – על המחלה

השמנת יתר נמדדת ע"י מדד מסת הגוף, BMI השמנת יתר חולנית מוגדרת כאשר ה-BMI מעל 40 או בין 35 ל – 40 עם מחלות נלוות הקשורות להשמנת יתר כשהנפוצות בהן: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב, דום נשימה בשינה, פגיעה בפריון ועוד. כמו כן, קיים קשר ישיר גם לעלייה בתמותה. השמנת יתר הוגדרה כמגיפה, שהגורמים לה הם מורכבים ורבים: תזונה לא נכונה, גנטיקה, סביבה, פסיכו- סוציאליים, כלכליים. מורכבות המחלה קובעת את מורכבות הטיפול. הוכח כי הטיפול היעיל ביותר לאורך זמן הוא הטיפול הכירורגי. צוות רב תחומי משפר באופן ניכר את התוצאות ומקטין את סיכוי לסיבוכים ומגדיל את סיכויי ההצלחה לאחר הניתוח ולאורך זמן.

  1. באופן כללי ניתן לומר שמאזן אנרגיה חיובי וויסות האנרגיה הוא מנגנון מורכב ביותר, שבו משתתפים איברים ורקמות: המוח, רקמת השומן התוך-בטנית, איברי מערכת העיכול.
  2. שכיחות המחלה: בישראל כ- 5% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מהשמנת יתר חולנית. לשם השוואה, בארה"ב כ- 8% מהאוכלוסייה סובלת מהמחלה, וכ- 4% מהילדים סובלים מהשמנה קיצונית.

מאפייני האוכלוסייה

  1. הרגלי אכילה חריגים כגון: בולמוסי אכילה, אכילה רגשית המקושרת למצבח רוח, אכילת לילה, התמכרות למתוק, אכלני נפח גבוה עם סף שובע גבוה מאוד או ללא תחושת שובע כלל, ומנשנשים בין הארוחות – לעתים המטופלים מציינים שארוחותיהם לא גדולות, ולא מובן להם מדוע הם חווים עלייה במשקל.
  2. חסרים תזונתיים במטופל השמן (לפני הניתוח): מחסור בויטמין B12 בעיקר אצל מבוגרים יותר, ובמטופלים אשר נוטלים חוסמי H2 או PPI’ss, מחסור בברזל/פריטין- בעיקר בנשים, גם באוכלוסייה הכללית, מחסור בויטמין D- נפוץ מאוד במטופלים השמנים, מחסור באבץ.
  3. מאפיינים פסיכו-סוציאליים: חווייה של אפלייה חברתית ותעסוקתית כנגדם, איכות החיים ירודה ברמה יומיומית, בהגיינה, במקומות ישיבה ועוד, שכיחות גבוהה של הפרעות אכילה, דכאון , חרדה ושינויים תכופים במצב הרוח, כניעה כרונית למצב, חוסר תקווה, ייאוש, אפאטיות, חוסר אונים, פסיביות, חוסר אמון ביכולת לשינוי המצב כתוצאה מכשלונות חוזרים לירידה במשקל, הפנמת ההשמנה כחלק מהזהות.
  4. מאפיינים רפואיים/פיזיולוגיים: כ- 80% מאוכלוסיה זו סובלים מסוכרת סוג 2 בדרגות חומרה שונות. כ- 30%% סובלים מיתר לחץ דם. ישנה שכיחות גבוהה של מחלות נלוות רבות אחרות, לרבות סיכויים מוגברים לסוגי סרטן שונים ופגיעה בפוריות אצל נשים.
  5. סכנת תמותה ללא ניתוח: הסיכוי לתמותה ממחלות נילוות וסיכון עתידי ללא ניתוח גבוה פי 9 מאשר במטופלים אשר עוברים את הניתוח:

ניתוחים לטיפול במחלה

כל הניתוחים הבריאטריים כלולים בסל הבריאות. באופן כללי, הצלחה בניתוח מוגדרת כאשר יש הפחתה של 65% מהמשקל העודף (המשקל שמעל המשקל האידאלי). ומתבצעים לרוב התכניקה זעיר פולשנית:

  • ביצוע הניתוח דרך כ-5 פתחים קטנים, ללא פתיחה מלאה של דופן הבטן
  • החלמה מהירה– חזרה מהירה לשגרה.
  • הפחתת כמות ודרגת הכאבים. לרב המטופלים נזקקים למשכך כאבים פשוט כגון אקמול או אופטלגין לאחר הניתוח.
  • הפחתת סיבוכי החתך הניתוחי (זיהומי פצע, הרניות).
  • תמותה: מחקרים מראים כי הסיכון לתמותה הינו כ- 0.3%, לא גבוה יותר מניתוח לכריתת כיס המרה או החלפת מפרק. לצורך השוואה- התמותה בניתוח מעקפים לבבי הינה כ- 3.5%%.

 

סקירת מצב ניתוחים בארץ ובעולם

בישראל: בישראל הניתוחים הבריאטריים מבוצעים כבר שנים רבות, החל משנת 2005 החלו מרכזים בארץ בביצוע לפרוסקופי של ניתוחי מעקף קיבה ושרוול קיבה, אלפי ניתוחים בריאטריים מתבצעים בשנה בארץ. בעולם: כיום יותר מ 300,000 ניתוחים בריאטריים מבוצעים בכל שנה בעולם, מהם כ- 220,000 בארה"ב בלבד. הניתוח הנפוץ ביותר בארה"ב הינו מעקף קיבה, לעומת זאת- באוסטרליה ניתוח הטבעת הוא הנפוץ יותר.

המרכז הבריאטרי הרצליה מדיקל סנטר

המרכז פועל במסגרת רב תחומית בעזרת צוות מקצועי המוביל בתחום ומורכב מ – 3 רופאים, 4 פסיכו-סוצאלים ו – 4 דיאטניות, פיזיולוג ורוקחת קלינית, המקיימים וועדות הערכה לאישור ניתוח בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אך עיקר המשאבים ותשומת הלב מופנית לליויי ומעקב אחר מטופלים לאחר הניתוח במסגרת פגישות אישיות וקבוצתיות לאורך זמן על מנת להעניק מעטפת כוללת למטופלים ולסייע להצלחה קבועה של הניתוח ושינוי עורך חיים של המנותחים.

מעקב אחרי הניתוח:

לאחר הניתוח יש להקפיד על מעקבי תמיכה וליווי שיעזרו לבצע שינוי אורח החיים ויסייעו לוודא הצלחה בניתוח לאורך זמן ובכך להמנע בעלייה חוזרת במשקל.  במסגרת המעקב צוות המרכז הבריאטרי הרצליה יבחן את הנתונים שלהלן:

  • חישוב BMI הפחתת עודף משקל
  • תזכורת- יעדים, מצב נוכחי מול יעדים, חשיבות ירידה הדרגתית במשקל.
  • התקדמות תזונתית לפי שלבים ובהתאם לסוג הניתוח.
  • חשיבות פעילות גופנית.
  • אבחון וטיפול- תופעות מע' עיכול- שלשולים, עצירות, גזים, שינוי בחוש הטעם.
  • היענות ללקיחת תוספי תזונה.
  • מניעת התייבשות.
  • מעבר על תוצאות בדיקות דם- התאמת תוספים.
  • אימון הרגלי אכילה חדשים, רגישות לתחושת שובע.
  • מניעת הקאות
  • התמודדות עם מצבים מיוחדים – נפשיים ותזונתיים.
  • הענקת מוטיבציה.
  • סיוע בהתמודדות למניעת עליית משקל חוזרת.
  • הקניית כלים להמשך הדרך.

הפגישות עם המטופל:

פגישה ראשונה- הערכה והכנה לניתוח (וועדה): בפגישה זו הצוות מעריך את התאמתו של המטופל לניתוח בהיבט הקליני, הפסיכו-סוציאלי והתזונתי והכנת מטופל לקראת הניתוח. במהלך המפגש יושם דגש על הכרות ויצירת קשר, הסיבות לעבור ניתוח- איך המטופל מרגיש, מה האתגרים בחייו, הקשיים, מהן ההנאות בחייו, סיבות לעלייה במשקל (זיהוי- מיקוד שליטה פנימי/חיצוני, נטילת אחריות), אירועים בעבר שהשפיעו על משקל (דיאטות, לידות, טראומה וכו'), הערכת איכות חיים- הערכה עצמית, קשיים פיזיים, סוציאליים, תעסוקה, חיי מין, הערכת מצב כלכלי, הערכת נטייה להתמכרויות, ציפיות- מה הציפייה מהניתוח, שינויים התנהגותים שיידרשו, משקל יעד, הערכת זמן לירידה במשקל, מערכת תמיכה מהמשפחה, התנגדויות, בחירת וגיוס "מלווה"/ "איש סוד", הערכות הבית לתק' ההתאוששות.

פגישות מעקב אישיות: פגישת מעקב ראשונה מתבצעת במרכז הבריאטרי הרצליה לאחר 10 ימים מהניתוח, במעמד זה יפגוש המטופל שנית את שלוש אנשי הצוות שראו אותו לפני הניתוח, אז יבדק המטופל שוב על ידם בכדי לעמוד את מצבו מבחינת הרגשתו הפיזית הן במהלך האשפוז והן בתהליך ההתאוששות מהניתוח והחזרה לשגרה, מוטיבציה ושביעות רצון מהתוצאות עד כה, השוואה ליעדים שהוצבו בתחילת התהליך (ניתן להראות גרף התקדמות), הערכת איכות חיים מחודשת- הערכה עצמית, קשיים פיזיים, סוציאליים, תעסוקה, חיי מין, שינויים במקום העבודה ובזוגיות, תמיכת משפחה, הערכת התמכרויות, עידוד להשתתפות בפורומים ובקבוצות תמיכה, היענות לנטילת תוספי תזונה בהתאם למצב כלכלי.