Search
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt
Search in comments
Filter by Custom Post Type
>
>
פוליפים ברחם ובצוואר הרחם
פוליפים ברחם ובצוואר הרחם

פוליפים ברחם ובצוואר הרחם

מה זה בדיוק פוליפ?

פוליפ הוא בליטה של רקמה, שיוצאת מהדופן הפנימית של איבר – אל תוך החלל הפנימי שלו. למעשה, מדובר בגידול של הרקמה, שמשגשגת ו"צומחת" יותר מדי (במקרה של פוליפ ברחם: גידול של רירית הרחם). במרבית המקרים פוליפ הוא גידול שפיר (לא סרטני).

מראה אופייני של פוליפ הוא כשל גבעול או בצורת טיפה ה"תלויה" על הדופן. גודלו של פוליפ עשוי לנוע בין מילימטרים בודדים – לכמה סנטימטרים.

פוליפ יכול להופיע ביחיד (פוליפ בודד באיבר) וברבים (מספר פוליפים במקום). ניתן למצוא פוליפים, בין היתר: באף, במעי הגס, בשלפוחית השתן וברחם.

מדוע זה קורה?

הגורם להתפתחותם של פוליפים ברחם אינו ברור במקרים רבים, והם יכולים להופיע באופן ספונטני וללא סיבה ידועה.

גורמי סיכון להופעת פוליפים רחמיים כוללים: יתר לחץ דם לא מאוזן, עודף משקל והשמנת יתר, מטופלות בגיל המעבר (לאחר תום הווסת), שינויים הורמונליים (עודף אסטרוגן, מחסור בפרוגסטרון), תרופות מסויימות ותסמונות גנטיות מקבוצת פוליפוזיס (הגורמות להופעה מוגברת של פוליפים).

פוליפים ברחם – זה מסוכן?

מרבית הפוליפים הרחמיים אינם מסוכנים.

רוב הפוליפים שצומחים ברחם הם לא סרטניים ולא גורמים לכל תסמין שהוא. עם זאת, דימום מוגבר משמעותית בזמן הווסת או בין המחזורים בגיל הפוריות וכן דימום כבד אצל אישה בגיל המעבר הם תסמינים שיש לברר בהקדם.

כאשר עולה החשד לפוליפים ברחם מומלץ לבצע בירור מסודר:

בגיל הפוריות – משום שהפוליפים עלולים לגרום להפרעה בפריון ולבעיות בכניסה להריון ובשמירה עליו

בגיל המעבר – כדי לשלול תהליכים סרטניים

בכל גיל, בנוכחות סימפטומים – כדי לקבל אבחנה מדוייקת ולהקל על התסמינים

בכל גיל, עם רקע משפחתי של פוליפוזיס – כדי להקטין את הסיכון לממאירויות.

מה התסמינים של פוליפים ברחם או בצוואר הרחם?

פוליפים ברחם, ודאי כשהם קטנים, הם דבר שאי אפשר להרגיש ושלא מכאיב. זאת הסיבה שרבים מהם מאובחנים באקראי, אגב בירור בשאלות של דימום לא סדיר, הפלות חוזרות או בעיות פריון.

עם זאת, ישנם כמה תסמינים כלליים (שיכולים להתאים גם למצבים אחרים) שצריכים להדליק נורה אדומה ולהעלות חשד לפוליפים. כאשר אחד מהם מופיע, מומלץ להתייעץ עם גינקולוג. הם כוללים:

  • דימום וסתי חזק במיוחד (הרבה יותר מכרגיל).
  • דימום ספונטני בין המחזורים.
  • דימום משמעותי לאחר מגע מיני.
  • דימומים לא סדירים.
  • דימום נרתיקי משמעותי שמופיע בגיל המעבר, לאחר חדלון הווסת.
  • כאבי אגן.
  • בעיות פוריות.
  • הפלות חוזרות.

למי חשוב במיוחד לקבל אבחנה מסודרת?

  • מישהי שנמצאת בטיפולי פוריות או מתקשה להיכנס להריון ספונטני – מציאת פוליפים והסרתם עשויים לשפר את סיכוייה להרות.
  • מטופלת עם דימום נרתיקי בגיל המעבר – נמצאת בסיכון מוגבר לתחלואה בסרטן, כדאי לשלול אפשרות זו או לאבחן ולגלות אותו כמה שיותר מוקדם.
  • כל מי שסובלת מדימום וכאבים – אם מדובר בבעיית פוליפים, ניתן יהיה לטפל בכך בנקל ולפתור את הבעיה.

איך מאבחנים פוליפ ברחם?

החשד לפוליפ ברחם יכול לעלות בשיחה בין המטופלת לבין הגינקולוגית, באמצעות תשאול מסודר. מכיוון שפוליפים רבים אינם תסמיניים (לא גורמים לכל סימפטום שהוא) והם לא מורגשים ולא גורמים לכאבים – הרופאה צריכה להסתכל על הרחם כדי לאשש (או להזים) את החשד לקיומם.

קיימות שתי שיטות עיקריות לצפייה ברחם בשאלה של חשד לפוליפ:

צילום רחם באולטרסאונד הוא בדיקה קצרה ולא כואבת, הנעשיית באמצעות מתמר וגינלי (שמוחדר לנרתיק). זוהי בדיקה מרפאתית פשוטה, שאינה כרוכה בכאבים כמעט בכלל ולא כוללת קרינה. כיום היא נעשיית תוך שימוש בקצף ייחודי, כבר בבדיקה זו ניתן לזהות פוליפים רבים.

היסטרוסקופיה אבחנתית נחשבת לבדיקה המוסמכת והמדוייקת ביותר לבירור הבעיה. זו בדיקה לא ארוכה, הנעשיית בערות מלאה וללא הרדמה. במהלך הבדיקה הרופאה בוחנת את חלל הרחם באמצעות סיב אופטי זעיר שבקצהו מצלמה משוכללת ומקור אור. ניתן להפוך היסטרוסקופיה אבחנתית לפרוצדורה של היסטרוסקופיה טיפולית (באמצעות הוספת מכשירים מיוחדים לקצה הסיב), וכך גם לטפל בבעיה, במעמד הבדיקה.

כיצד מטפלים בפוליפ ברחם?

טיפול הבחירה בבעיה הוא פולשני, ומתבצע באמצעות כריתת הפוליפים בפרוצדורה של היסטרוסקופיה טיפולית (אין תרופות ידועות שהוכחו כמדכאות את צמיחת הפוליפים או גורמות להיעלמותם).

היסטרוסקופיה טיפולית (שיכולה להיות המשכית להיסטרוסקופיה אבחנתית, או להתבצע כשלעצמה) היא פרוצדורה שבמהלכה מחדירה הרופאה סיב אופטי משוכלל אל הנרתיק, שבקצהו מצלמה מיוחדת, מקור אור וכלי ניתוח זעירים.

במהלך היסטרוסקופיה ניתן לראות היטב ובהגדלה את חלל הרחם, לקחת דגימה (ביופסיה) מפוליפים חשודים ואף להסיר פוליפים שצמחו באיזור. הפרוצדורה היא קצרה וכרוכה בסיכונים נדירים, בדומה לכל פעולה פולשנית.

פוליפים שגדולים מ-15 מ"מ מהווים המלצה חד משמעית להסרה, בין היתר משום שהם צפויים לגרום לדימום יתר. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בנשים בגיל המעבר, לנוכח הסיכון שהפוליפים סרטניים או קדם-סרטניים.

פוליפים קטנים (פחות מ-10 מ"מ), לא תסמיניים (שלא גורמים לכל כאב או דימום ולא מפריעים) אצל נשים בגיל הפוריות ניתן לא לכרות – ולעקוב אחריהם באופן מסודר (בדרך כלל: באולטרסאונד, אחת לחצי שנה), שכן במקרים רבים פוליפים קטנים בגיל הפוריות יכולים לקטון או להיעלם באופן ספונטני.

 

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם