אשך טמיר

צמד האשכים נמצאים לאורך ההיריון ובזמן התפתחותו של העובר הזכר, בתוך בטנו. לקראת הלידה הם מתחילים את מסלולם הטבעי מחלל הבטן, דרך תעלת המפשעה, אל שק האשכים. ישנם מקרים שבהם האשך אינו עובר את המסלול הטבעי הזה ונשאר בחלל הבטן או בתעלת המפשעה, ואז הוא יוגדר כאשך טמיר (אשך נסתר).

טמירות האשך יכולה להופיע בכל אחד מהאשכים בנפרד, וגם בשניהם יחד (תופעה שמתרחשת ב-30% מהמקרים שבהם מתגלה אשך טמיר). למעשה, אשך טמיר הוא המום המולד הנפוץ ביותר בקרב יילוֹדים זכרים, ומופיע בכ-4 אחוזים מהמקרים, כאשר מדובר בלידה שהתרחשה בזמן. לידות מוקדמות מעלות את הסיכוי להופעת מקרה שכזה, אך בשורה התחתונה חשוב לזכור: ברוב המקרים האשך ירד אל שק האשכים לבדו ובאופן טבעי עד כשנה מיום היוולדו של התינוק. רק אם לא ירד למקומו לאחר תקופה זו יידרש טיפול – בעזרת תרופות או בניתוח.

החשיבות שבטיפול באשך טמיר בגיל צעיר נוגעת לכמה גורמים, שניים מהם מרכזיים מאוד: ראשית, האשכים חייבים להימצא בשק האשכים, מחוץ לגוף, כדי לזכות בתנאים מתאימים להתפתחות. אם יישארו בתוך הגוף, הם לא יתפתחו כראוי ויגרמו בעתיד לבעיות פוריות. שנית, נמצא כי אשך טמיר הוא בעל סיכוי גבוה משמעותית להתפתחות סרטן בהשוואה לאשך 'רגיל', והובלתו למקומו תפחית באופן דרמטי את הסיכויים הללו.

מתי נדרש לבצע ניתוח אשך טמיר?

טיפול באשך טמיר יכול להיעשות באמצעות תרופות הורמונליות כאשר האשך נמצא קרוב לשק האשכים. ההורמון hCG התגלה כמעודד 'נדידה' של האשך למקומו הטבעי, ולכן לעיתים תישקל האפשרות הזו, בין היתר כדי להימנע מניתוח בגיל קטן.

אם הטיפול התרופתי אינו מסייע לפתרון הבעיה, או אם האשך נמצא עמוק בתעלת המפשעה ואף בחלל הבטן, יידרש ניתוח. במהלך הניתוח יורד האשך למקומו ויקובע בשק האשכים, מה שיסייע לו להישאר במקומו.

איך מתכוננים לניתוח אשך טמיר?

ניתוח לטיפול באשך טמיר נעשה בהרדמה כללית, מה שמחייב צום למשך כמה שעות. אנשי הצוות הרפואי ידריכו אתכם כיצד לעבור את השעות הללו בצורה נעימה. כמו כן, יש להביא אל בית החולים את תוצאות בדיקתו של רופא הילדים שלכם. הילד אף צפוי לעבור בדיקה גופנית נוספת, זהירה ולא מכאיבה, לאיתור מקומו המדויק של האשך בידי צוות בית החולים.

מה קורה במהלך הניתוח?

אשך טמיר מתגלה בדרך כלל בחודשים הראשונים לחייו של הפעוט, ולרוב באחת הבדיקות הראשונות שמתבצעות מיד לאחר הלידה. במקרים כאלו לא יבוצע ניתוח מיד, כאמור: הצוות הרפואי יאפשר לאשך לרדת באופן טבעי למקומו. רק אם המצב נותר בעינו לאחר שלילד מלאה שנה אחת, יידרש ככל הנראה ניתוח.

כאשר האשך נמצא בתעלת המפשעה, הרופא יכול בדרך כלל למשש ולהרגיש אותו. במקרה כזה יבוצע חתך קטן בחלקה העליון של המפשעה, דרכו יובל האשך מתעלת המפשעה אל שק האשכים. האשך יקובע בשק האשכים בעזרת תפרים מיוחדים, כדי שלא יעלה שוב אל תעלת המפשעה וכדי שלא ייגרם תסביב אשך, שיכול לשבש את זרימת הדם אליו ולגרום לנמק.

במקרים רבים אשך טמיר גורם גם לבקע, אם תעלת המפשעה לא נסגרה. במצב כזה עשויים חלקי איברים מחלל הבטן 'לגלוש' אל המפשעה ולגרום כאבים ואף נזק בשלבים מתקדמים. אם אכן התגלה בקע, הרופא יתקן גם אותו ורק לאחר מכן יסיים את ההליך הכירורגי.

אם האשך הטמיר נמצא בחלל הבטן, ייאלץ הרופא לבצע את החתך בבטן עצמה, סמוך לטבור. דרך החתך הזה הוא יגיע אל האשך ויובילוֹ אל שק האשכים. אגב, ישנם מקרים (נדירים יחסית) שבהם מתגלה טמירות האשך רק בגילים מאוחרים. במצבים כאלו, ובייחוד אם האשך נמצא בחלל הבטן, הוא יוּצא מהגוף ולא ימוקם בשק האשכים, משום שלא התפתח כראוי לאורך השנים ולא יוכל לתפקד בצורה תקינה.

הניתוח עצמו נמשך בין 20 דקות לשעה וחצי (בהתאם לכמות הפעולות שיש לבצע במהלכו ולאופיין). הילד ישוחרר לביתו לכל המאוחר יום למחרת הניתוח. עד כחודש לאחר הניתוח מומלץ שלא יבצע פעילות מאומצת. בהמשך הוא יוזמן לפגישות מעקב קבועות, שם יעמוד המנתח על מידת ההצלחה של הניתוח.

האם יש תופעות לוואי?

לאחר הניתוח עשוי הילד לסבול מבחילות ומהקאות כתוצאה מההרדמה – תחושות שיחלפו לאחר זמן קצר. במקרים מסוימים עשוי האשך לעלות כלפי מעלה, אל כיוון המפשעה, מה שידרוש ניתוח נוסף. תופעות כמו זיהום במקום הניתוח, בעיה באספקת הדם לאשך, פגיעה בצינור הזרע, קרישי דם או פגיעה בכלי הדם באשכים אפשריות גם הן, אך נחשבות נדירות מאוד.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם