אורולוגיית ילדים

טיפול נכון ויעיל בילדכם יביא להתפתחות וגדילה תקינים

בילדים מבוצעים ניתוחים רבים במטרה לפתור מגוון בעיות בדרכי השתן (כליות, שלפוחית השתן, שופכנים) ובמערכת הרבייה (אשכים, פין, איברי מין נקביים). מצבים אורולוגים המחייבים ניתוחים בגיל הילדות מתגלים לעיתים כבר באבחון טרום לידתי בבדיקת סקירת מערכות, לעיתים סמוך מאוד לאחר הלידה ולעיתים בגיל ילדות מאוחר יותר ואף בבני נוער.

אבחון נכון ומהיר מצריך מיומנות גבוהה של הרופא המאבחן ואמצעי הדמיה מתוחכמים (US , שיקופים, MRI ועוד). מטרת ניתוחים אלו לשפר את תפקוד מערכת השתן כדי למנוע סיבוכים עתידיים היכולים להיות הרי אסון ולשמר את תפקוד מערכת המין כדי להבטיח תפקוד מיני תקין ופוריות בעתיד.

בבית חולים הרצליה מדיקל סנטר אנו מבינים שהטיפול בילד הוא טיפול משולב הכולל בראש ובראשונה טיפול ברמה הגבוהה ביותר עבור ילדכם אך כולל גם טיפול בהורים תוך הסבר וליווי בכל תהליך הניתוח וההחלמה. לכן אנו מעמידים לרשותכם את בכירי רופאי אורולוגית ילדים בישראל.

היצרות פתח השופכה (meatal stenosis)

רקע: תפקיד צינור השופכה להוביל את השתן משלפוחית השתן שם הוא נאגר החוצה. כדי שפעולת הטלת השתן תהיה תקינה צינור זה אמור להיות פתוח ולא מצולק. פתח השופכה יכול לעבור הצטלקות הגורמת להיצרות. הסיבה להצטלקות אינה ברורה לחלוטין, הדעה הרווחת גורסת שההצטלקות נגרמת עקב חיכוך של הפתח עם החיתול. היצרות של פתח השופכה עלולה לגרום לשארית שתן גדולה ובהמשך לנזק לכליות.

תסמינים: היצרות פתח השופכה מתגלה אצל בנים לרוב לאחר שנגמלו מחיתול אז ההורים רואים לראשונה את הילד מטיל שתן. היצרות הפתח יכולה לגרום לעיוות משמעותי של זרם השתן , נטייה של זרם , זרם שתן דק , זרם שתן מקוטע , הילד מתאמץ כדי להטיל שתן ולעיתים מתלונן על כאבים בזמן הטלת השתן.

טיפול: הניתוח מבוצע תחת טישטוש וכולל למעשה, עיצוב מחדש של פתח השופכה. מדובר בהליך קצר והילד משתחרר לביתו ביום הניתוח. ההחלמה מהירה ולרוב אינה מלווה בכאבים.

היפוספדיאס (Hypospadias)

רקע: היפוספדיאס הוא מום מולד באיבר הרבייה הזכרי. מדובר בפגם שכיח המתגלה באחד מכל 200-300 ילודים. מום זה יכול להיות מורכב בעצם מאחד או יותר משלושה מומים: מיקום לא תקין של קצה השופכה, מבנה לא תקין ולא שלם של העורלה ועקמת של איבר המין. המום מופיע במשרעת רחבה של דרגות חומרה. ברוב המקרים מדובר במום קל יחסית שיכול להתבטא רק במבנה לא תקין של העורלה (הילד נולד נימול) ולעיתים מדובר במומים משמעותיים יותר עם עקמת משמעותית ופתח שופכה במיקום נמוך מאוד.

תסמינים: התסמינים תלויים למעשה בחומרת המום. חשוב להבהיר שהילד אינו סובל ממום זה, אין כאבים ואין שכיחות יתר של זיהומים בדרכי השתן כפי שמקובל לעיתים לחשוב. כאשר נולד ילד עם היפוספדיאס עולות מספר שאלות. בראש ובראשונה ההורים שואלים אם מותר לבצע ברית מילה. רצוי להיוועץ עם אורולוג ילדים שמבצע ניתוחי היפוספדיאס כדי לקבל אישור לבצע ברית המילה. לעיתים יש צורך להשתמש בעורלה לתיקון ההיפוספדיאס במועד מאוחר יותר ורצוי לשמר על העורלה. שאלה נפוצה נוספת זה האם יש צורך בביצוע ניתוח ומתי. שוב גם כאן רצוי להיוועץ עם אורולוג ילדים האמון בביצוע ניתוחים מסוג זה.

טיפול: מטרת הניתוח הינה קוסמטית ותפקודית, תוך הקפדה על שימוש בטכניקות כירורגיות גם כדי להבטיח מראה תקין ככל שניתן לאיבר המין ולאפשר תפקוד תקין של האיבר לצורך הטלת שתן ובעתיד לתפקוד מיני ופוריות.

הניתוח מבוצע לרוב עד גיל שנה אך יכול להתבצע כמעט בכל גיל. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, נמשך בין שעה לשלוש שעות לפי דרגות החומרה. הילד משוחרר לביתו ביום הניתוח או יום לאחר הניתוח. הניתוח אינו כרוך בכאבים רבים.

אשך טמיר (Undescended Testis)

רקע: בתקופה העוברית האשך נוצר בחלק האחורי של חלל הבטן. במהלך ההיריון האשך נודד כלפי מטה. בזמן הלידה בשבוע 400 להריון האשכים אמורים להתמקם בשק האשכים. אשך שלא השלים את תהליך הנדידה נקרא אשך טמיר. האשך יכול להיעצר בחלל הבטן או בתעלת המפשעה לאורך מסלול נדידתו.

תסמינים: ילד עם אשך טמיר אינו סובל כלל ממצב זה. האבחנה לרוב די ברורה בזמן הלידה כאשר בבדיקה לא ניתן לזהות אשך בשק האשכים. אשך טמיר מופיע בכ- 3%% מבנים שנולדו במועד , בסופו של דבר כשליש מילדים אלו יזדקקו לניתוח (סה"כ 1% מהילדים) , בשאר המקרים האשך ישלים את ירידתו לשק האשכים לאחר הלידה.

טיפול: הניתוח כולל ניוד של האשך וקיבועו בשק האשכים. לעיתים בזמן הניתוח מבוצע גם תיקון של בקע הנמצא בשכיחות גבוהה במצבים אלו. במקרים בהם האשך לא נמצא בתעלת המפשעה , מבוצע ניתוח זעיר פולשני בו מוחדרת מצלמה לחלל הבטן לצורך איתור האשך. מדובר בניתוח בהרדמה כללית , לרוב התינוק משתחרר לביתו ביום הניתוח.

איגוד רופאי הילדים האמריקאי AAP , קבע שאם בבדיקת רופא בגיל חצי שנה האשך עדיין לא ירד לשק האשכים אזי הסיכוי שירד בהמשך נמוך מאוד ויש לנתחו עד גיל שנה. השלכות של אשך טמיר שאינו מטופל במועד יכולות להיות ירידה בספירת הזרע ושיעור מוגבר של סרטן אשכים. לכן, ילד שעבר ניתוח לתיקון אשך טמיר צריך להיות במעקב גם שנים אחרי הניתוח.

הידרוצל (Hydrocele)

רקע: במהלך נדידת האשך מחלל הבטן לשק האשכים, האשך עובר בתעלת המפשעה, לאחר שהאשך מתמקם בשק האשכים התעלה נסגרת. סגירה לא שלמה של התעלה מאפשרת מעבר של נוזלים מחלל הבטן אל שק האשכים. כאשר מתנקזים נוזלים בשק האשכים מופיעה נפיחות , נפיחות זו נקראת הידרוצל. ממצא זה נפוץ מאוד בילודים , לעיתים קרובות הנוזלים נספגים ללא התערבות אך עדיין ישנם מקרים שההידרוצל לא נעלם ומצריך ניתוח.

תסמינים: התסמין האופיני למצב זה הינו נפיחות בשק האשכים. ישנם מקרים בהם הנפיחות קבועה , לעיתים הנפיחות נעלמת לסירוגין ומופיעה.

טיפול: ניתוח הידרוצל מתבצע בהרדמה כללית. בזמן הניתוח נכרת שק הנוזלים דרך המפשעה. הילד משתחרר הביתה באותו היום של הניתוח וההחלמה מהירה.

וריקוצל

רקע: וריקוצל מתבטא במצב בו ורידי האשך מתנפחים ויוצרים מלאות בשק האשכים. וריקוצל לרוב מופיע בגיל ההתבגרות. נפוץ יותר שוריקוצל מופיע באשך שמאל. ילדים בהם מתפתח וריקוצל עלולים לסבול מהתפתחות לא תקינה של האשך ואף מבעיות פוריות.

תסמינים: התסמין העיקרי הינו נפיחות בשק האשכים . הורידים המורחבים מתמקמים מעל האשך ואינם קשורים באופן ישיר לאשך. לעיתים ישנם כאבים באשך בדרגות חומרה שונות.

טיפול: הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. ישנם מספר טכניקות ניתוחיות לבעיה זו. ניתוח זעיר פולשני (לאפארוסקופיה) , ניתוח בגישה בטנית , ניתוח בגישה מפשעתית , ניתוחים מיקרוסקופיים. במהלך הניתוח (בכל הגישות) מבוצעת קשירה או חסימה של הורידים המורחבים.

לחצו בקישור הבא לקריאת מידע נוסף על ניתוח וריקוצלה והידרוצלה.

רפלוקס בדרכי השתן

רקע: במערכת השתן התקינה , כיוון זרימת השתן הוא מהכליות אל השופכנים ומשם לשלפוחית השתן. השתן נאגר בשלפוחית ובזמן הטלת השתן יוצא החוצה . המנגנון התקין לא מאפשר חזרה של שתן משלפוחית השתן לשופכנים. ישנם ילדים שנולדים עם בעיה במנגנון זה כך שמתאפשר מעבר חזרה של שתן משלפוחית השתן לשופכנים ואף לכליות. מצב זה נקרא "רפלוקס". ילדים עם רפלוקס נמצאים בסיכון מוגבר לפתח זיהומים בדרכי השתן. זיהומים בדרכי השתן המלווים בחום יכולים לגרום צלקות בכליות המבטאות נזק לכליות.

תסמינים: ילדים עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן אמורים לעבור בירור כדי לאשש או לשלול המצאות של רפלוקס. הבירור נעשה ע"י בדיקות אולטרה סאונד דרכי שתן, מיפוי כליות וציסטוגרפיה , בבדיקה זו מחדירים חומר ניגוד לשלפוחית השתן.

טיפול: בעבר היה נהוג לבצע ניתוחים פתוחים לתיקון הרפלוקס. כיום ישנם ניתוחים זעיר פולשניים בהם מוזרק פולימר מיוחד (Deflux) אל שלפוחית השתן , פעולה זו אמורה לשחזר את המנגנון התקין של שלפוחית השתן. פעולה זו מבוצעת בהרדמה כללית ועורכת כחצי שעה , הילדים משתחררים לביתם באותו יום. לעיתים עדיין יש צורך בניתוחים פתוחים לתיקון רפלוקס משמעותי בדרכי השתן.

היצרות מעבר אגן כליה שופכן (UPJ Stenosis)

רקע: הממצא הנפוץ ביותר המתגלה בסקירת מערכות (1% מהריונות) הוא הרחבה של אגן הכליה (הידרונפרוזיס) . הרחבה זו נובעת מהיצרות מסוימת במעבר בין אגן הכליה לשופכן. ישנם מקרים בהם החסימה חלקית וישנם מקרים בהם החסימה קשה. בחלק מהמקרים מידת ההרחבה לא משתנה או פוחתת לאחר הלידה אך במקרים מסוימים ישנה החמרה בהרחבה עד כדי חשש לפגיעה כלייתית. מקרים בהם ההרחבה מחמירה מצריכה ניתוח לתיקון המום.

תסמינים: במקרה של הידרונפרוזיס הילד בד"כ אינו סובל מכאבים או תסמינים אחרים. ההחלטה לגבי הניתוח מתבססת לרוב על ביצוע הדמיות עוקבות כדי להעריך את התפקוד הכלייתי. היווצרות סיבוכים כגון זיהומים מאיצים את הצורך בניתוח.

טיפול: בעבר נהגו לבצע ניתוחים אלו בגישה פתוחה. כיום ניתן לבצע ניתוחים אלו בגישה זעיר פולשנית (לאפארוסקופית) . יתרונותיה של הגישה הלאפארוסקופית הינה בכך שאין כמעט צלקות לאחר הניתוח , זמן ההחלמה מהיר יותר ולתינוק פחות כאבים לאחר הניתוח. הניתוחים הלאפארוסקופים בילדים קטנים הם מבין הניתוחים המודרניים ביותר הקיימים.

מעתה לא צריך לחכות!
אבנים בכליות או חשד לאבנים בכליות ובדרכי השתן?
אצירת שתן או דלקות?

פנו למוקד האורולוגי המהיר מבית מדיקל NOW