בלוטת הערמונית גדלה באופן טבעי, אך הקצב משתנה מגבר לגבר. בגלל מיקומה הרגיש, כל גידול או שינוי בבלוטה עלול להפריע למתן השתן (השתנה תכופה, זרם מקוטע או חלש ועוד). חשוב לעבור בדיקה אורולוגית ובדיקות משלימות במידת הצורך, על מנת לשלול סרטן ערמונית, שלו תסמינים דומים. הטיפולים בערמונית מוגדלת נעים בין טיפול תרופתי להתערבותי והחלטה על אופן הטיפול תתקבל בשיתוף בין הרופא למטופל
בלוטת הערמונית גדלה באופן טבעי, אך הקצב משתנה מגבר לגבר. בגלל מיקומה הרגיש, כל גידול או שינוי בבלוטה עלול להפריע למתן השתן (השתנה תכופה, זרם מקוטע או חלש ועוד). חשוב לעבור בדיקה אורולוגית ובדיקות משלימות במידת הצורך, על מנת לשלול סרטן ערמונית, שלו תסמינים דומים. הטיפולים בערמונית מוגדלת נעים בין טיפול תרופתי להתערבותי והחלטה על אופן הטיפול תתקבל בשיתוף בין הרופא למטופל
בלוטת הערמונית (פרוסטטה, Prostate) היא אחד מאותם איברים שבאופן שגרתי רובנו כמעט ולא מודעים לקיומו, עד שהערמונית גדלה והיא מתחילה להפריע לנו.
הערמונית היא בלוטה קטנה (באופן תקין בקוטר של 3-4 ס"מ ובמשקל של כ-20 גרם), בצורת אגוז ערמון, שקיימת אצל גברים בלבד.
היא נמצאת בתחתית האגן, מסביב לשופכה (הצינור שמוציא את השתן החוצה) ומייצרת חלק גדול מנוזל הזרע (נוזל הערמונית מסייע לתנועה של תאי הזרע ולמנגנון ההפרייה).
כחלק מתהליכי ההתבגרות הטבעיים, בדיוק כשם שהשיער שלנו מאפיר או מלבין, בלוטת הערמונית גדלה, בערך החל בגיל 40. קצב הגדילה שונה ממטופל למטופל ותלוי, בין היתר, בנתוניו הגנטיים.
הערמונית חובקת את צינור השתן, ולכן גדילה שלה עלולה להפריע למתן שתן תקין.
תסמינים של ערמונית מוגדלת חסימתית יכולים לכלול: קושי להשתין, קושי להתחיל להשתין, זרם חלש ומקוטע, התרוקנות לא מלאה, השתנה דחופה, השתנה תכופה והשתנה לילית (יקיצה מהשינה כדי לתת שתן).
חשוב לשים לב שאנו מדברים על הגדלה שפירה של הערמונית (BPH – Benign Prostate Hyperplasia), שהיא מצב שכיח, ששונה מסרטן של בלוטת הערמונית (אף הוא עניין נפוץ, שחלק מהתסמינים שלו זהים להגדלה שפירה).
הרופא המתאים לבירור וטיפול בבעיה הוא אורולוג (פורמלית: "מומחה בכירורגיה אורולוגית"), רופא שהתמחותו מערכת השתן והכליות (ובגברים גם מערכת המין).
בדיקה רקטאלית במרפאה היא חלק מהבירור לבעיה, משום שהערמונית סמוכה מאוד לרקטום וניתן לזהות בנקל במישוש כמה וכמה סוגי בעיות וכן להעריך את גודל הבלוטה.
לעתים יידרשו בדיקות נוספות, כמו אולטרסאונד דרכי שתן, בדיקה אורודינמית (Cystometry) או בדיקת זרימת שתן (Uroflowmetry). במקרים מסויימים המטופל יתבקש למלא יומן השתנה מפורט במשך יומיים עד שלושה, כדי שניתן יהיה להבין את מידת הפגיעה באיכות חייו.
בדרך כלל מקובל גם לשלוח את המטופל לביצוע בדיקת דם ל-PSA, כדי לשלול סרטן ערמונית (זוהי בדיקת סקר הנעשיית לכולם; ההפנייה לביצועה אינה מעידה על חשד קונקרטי, אלא נובעת משיקולי זהירות).
הטיפולים בהגדלה שפירה של הפרוסטטה מתחלקים לטיפולים תרופתיים ולטיפולים התערבותיים (בניתוח או פעולה פולשנית אחרת). הבחירה באופן הטיפול המדוייק מבוססת על שיקולים רפואיים, על גודל הערמונית ועל העדפתו של המטופל.
מצבים אשר מחייבים ניתוח כוללים: אצירת שתן (אין יכולת להשתין) המלווה בכישלון גמילה מקטטר וכן פגיעה כלייתית משנית לחסימה של הערמונית.
מצבים אשר אינם מחייבים ניתוח אך יכולים לשפר איכות חיים: אבנים בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית השתן, דימום במתן שתן ממקור ערמונית, זיהומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן, סעיפים בכיס השתן, תופעות לוואי של הטיפול התרופתי (לדוגמה: פגיעה בזיקפה, השמנה בחזה) וכשלון טיפול תרופתי (לא מושגים היעדים הרצויים).
קיימות תרופות רבות לטיפול בהפרעות השתנה משניות לערמונית מוגדלת.
התרופות עובדות במנגנונים שונים ומשתייכות לכמה משפחות פרמקולוגיות שונות, ובהן: חוסמי אלפא (אומניק, קסטרל, קרדורל); חוסמי אלפא רדוקטאז (אבודרט); אנטי־כולינרגים (טוביאס, דטרוזיטול, נוביטרופן, ויזיקייר, ספזמקס); מעכבי פוספודיאסטרז 5 (סיאליס); ואף תרופות ממקור צמחי (תמצית עץ דקל ננסי).
בצד ההתערבותי, קיימים סוגים רבים של ניתוחים ופעולות פולשניות, המוצעים לטיפול בהגדלת ערמונית שפירה. בעבר, הפרוצדורות המקובלות ביותר בתחום היו כריתת הערמונית דרך השופכה (TURP) לערמוניות קטנות וניתוח פתוח בחתך בטני (SPP) לערמוניות בינוניות וגדולות.
במשך השנים פותחו טכניקות חדשניות ומתקדמות יותר. כיום, הטכניקה הפולשנית שנחשבת ל"מדד הזהב" (Gold Standard) לערמוניות בינוניות וגדולות היא HoLEP (ניתוח סגור בלייזר הולמיום).
פרוצדורת HoLEP היא גישה אנדוסקופית לטיפול בערמונית שפירה מוגדלת. היא עושה שימוש בלייזר הולמיום, והיא איננה מצריכה חתכים חיצוניים והיא מדוייקת במיוחד.
הדיוק הגבוה שלה מקטין כמעט לאפס את הסיכון לפגיעה בזקפה לאחר הניתוח וכן את הסיכון לדימום. בניגוד לגישות מזעריות אחרות, היא מתאימה לערמונית בינונית וגדולה ויכולה להחליף את ניתוח הבטן להסרת ערמונית כזו.
HoLEP (ראשי התיבות של Holmium Laser Enucleation of Prostate, ניתוח לכריתת ערמונית באמצעות לייזר הולמיום) היא הגישה המתקדמת והמשוכללת ביותר טכנולוגית בתחום אורולוגיית הפרוסטטה.
כיום היא נחשבת ל"מדד הזהב" (Gold Standard) לטיפול התערבותי בערמוניות בינוניות וגדולות, והיא מומלצת על ידי איגוד האורולוגים האירופאיים EAU ואיגוד האורולוגים בארה"ב AUA כטיפול הבחירה לטיפול התערבותי בערמונית חסימתית.
הניתוח מתבצע כולו דרך השופכה, דרכה מחדיר המנתח סיב אופטי משוכלל וכלי ניתוח גמישים ומתוחכמים. הסרת הרקמה החוסמת של הערמונית מבוצעת באמצעות לייזר הולמיום, ולאחר מכן היא נחתכת לחתיכות קטנות באמצעות מכשיר מיוחד ונשאבת החוצה.
לייזר הולמיום שבו נעשה שימוש הוא מדוייק מאוד, אבל שטחי יותר ברמת החדירה שלו – כך ששיעור הפגיעה ה"היקפית" ברקמות סמוכות קטן מאוד, וכך גם הדימום.
בניגוד לניתוח הפתוח (SPP) לטיפול בערמונית שפירה שגדלה, הכרוך בדימום, אשפוז של 5-6 ימים וכאבים – פרוצדורת HoLEP כמעט ולא כוללת דימום והמטופל נשאר לאשפוז קצר של 24 שעות שלאחריהן הקטטר שלו מוצא והוא משתחרר לביתו, ללא צלקת בטנית כואבת.
לסיכום, HoLEP נחשבת לפעולה בטוחה, אם כי ככל הליך פולשני היא כרוכה בסיכונים, בהם: אצירת שתן, היצרות שופכה, דליפת שתן. סיבוכים נדירים ביותר הם דימום לאחר הפעולה, פגיעה בזקפה או צורך בניתוח חוזר.
מעתה לא צריך לחכות! ניתן להגיע לפגישת יעוץ אצל רופא מומחה תוך 24 שעות!
צרו קשר וניפגש בקרוב.