בדיקת מי שפיר, הינה הבדיקה החשובה ביותר שניתן לעשות במהלך ההריון על מנת לקבל שקט נפשי ולהסיר חששות.
הבדיקה המכונה גם דיקור מי שפיר מתבצעת באמצעות מחט דקיקה המוחדרת לשק מי השפיר תוך כדי ניטור אולטרסאונד בשבועות 17-22.6 להריון.
אומנם הבדיקה פולשנית, אך היא כמעט נטולת כאבים והסיכונים בה מזעריים, לעומת התועלת אשר טמונה בגילוי המוקדם.
האם לעשות את הבדיקה?
הבדיקה מומלצת לכל אישה בהריון, בכל גיל. זוהי אחת הבדיקות המוכרות ביותר מבין שלל בדיקות המעקב אחר היריון, וזאת משום שהיא מאפשרת לאתר מחלות גנטיות, מומים (כגון תסמונת דאון) ואפילו זיהומים שהתפתחו בגוף העובר.
היא נתפסת בעיני רבים כמעט מפחידה, בשל הסיכוי המוגבר להפלה בעקבותיה, אך אם נתבונן בנתונים לעומק נגלה שמדובר בסיכוי קטן מאוד: כיום ידוע שהמספרים מדברים על סיכוי של כחצי אחוז להפלה בעקבות הבדיקה.
למי הבדיקה מיועדת?
כאשר גיל האישה ובן זוגה עולים, כך גוברים הסיכויים למומים, למשל: הסיכון לתסמונת דאון בעובר בגיל 35 הוא 1:386, בגיל 40 הוא 1:111 ובגיל 45 הוא 1:32. בגלל חשיבותה עבור נשים מסוימות הבדיקה ממומנת במלואה. אלו המקרים שבהם הבדיקה לא תמומן מכיסה של הנבדקת (המימון יהיה על ידי קופת החולים או משרד הבריאות):
- כאשר גיל האישה הוא 32 ויותר במועד הוסת האחרונה (ובתנאי שמועד הוסת האחרונה החל מ- 14.03.2024)
- *כאשר בדיקות נוספות (אולטרסאונד, למשל) גילו ממצאים חשודים
- *כאשר ישנו סיכוי גדול יותר, מסיבות מסוימות, שתתפתח מחלה תורשתית בעובר.
*בכפוף לאישור מוקדם.
מה הבדיקה מגלה?
ביכולתה של הבדיקה למפות מחלות גנטיות או פגמים גנטיים שונים. בין היתר, תסמונת דאון בעובר, סיסטיק פיברוזיס ועוד. מדובר בבדיקה מדויקת מאוד, שלא נחשבת כבדיקה סטטיסטית או בדיקת הערכה.
בעזרתה ניתן לקבוע, ברוב המקרים, אם קיימת בעיה גנטית או לא.
מתי עושים את הבדיקה?
יש לערוך אותה בדרך כלל בין השבוע ה-17 לשבוע ה-22.6 של ההיריון, כאשר באישור** מיוחד ניתן לבצע אותה גם בשלבים מאוחרים הרבה יותר, גם אחרי השבוע ה-30 להיריון, לדוגמה.
הבדיקה נעשית ללא הרדמה כלשהי, ובדרך כלל לא תכאב יותר מבדיקת דם סטנדרטית.
**בבתי חולים ציבוריים בלבד.
הכנה לבדיקה
יש להגיע עם כרטיס מעקב היריון, ועם כל מסמך הקשור לבדיקות ההיריון שביצעת עד כה. אין צורך בהכנה פיזית משמעותית לפני הבדיקה, אך מומלץ להתפנות בסמוך לתחילתה, כדי ששלפוחית השתן תהיה מרוקנת ו'תציק' פחות.
מהלך הבדיקה
בתחילת הפעולה הרופא בוחן את העובר, השלייה ומי השפיר באמצעות האולטרסאונד. לאחר חיטוי הבטן, תוחדר מחט דקיקה אל הרחם דרך דופן הבטן, תחת ניטור אולטרסאונד.
המחט מוכוונת לאזור עם ריבוי מי שפיר, רחוק ככל האפשר מהעובר, ובאמצעותה נשאבים כ-25 סמ"ק מי שפיר. כאמור, הבדיקה הינה קצרה ואת עלולה לחוש כאב קל של דקירה ללא צורך בהרדמה או אלחוש.
הנוזל שנשאב נשלח לבדיקת מעבדה. מאחר שהעובר 'עטוף' במי השפיר לאורך כל זמן ההיריון ומתפתח בתוכם, הם מכילים תאים מגופו – תאי עור וכדומה, שמכילים את ה-DNA שלו. את התאים הללו בוחנים בבדיקות גנטיות שונות (קריוטיפ, צ'יפ גנטי ו-FISH) במטרה לאתר מומים שונים במטען הגנטי של העובר. כמות הנוזל שנשאבת במהלך הבדיקה נחשבת מזערית ביחס לכלל מי השפיר שנמצאים ברחם ומקיפים את העובר. ה'מחסור' שנוצר בעקבות הבדיקה לא יורגש, ויושלם בתוך כמה שעות באופן טבעי.
חשוב לציין כי כמות נוזל מי השפיר מתחדשת תוך מספר שעות.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הן אולי הנושא המטריד ביותר מבחינת נשים אשר עומדות לעבור את ההליך, ובעיקר הסיכוי להפלה בעקבות הבדיקה. כאמור, עניין זה אכן קיים, אך הסיכוי להפלה בעקבות הבדיקה עולה בחצי אחוז בלבד. זאת ועוד: בדיקת סיסי שליה, שנחשבת גם היא בדיקה נפוצה לאיתור מומים גנטיים, טומנת בחובה סיכון בשיעור כפול בהשוואה לבדיקת מי שפיר. תופעת לוואי אפשרית נוספת בעקבות הבדיקה היא התפתחות זיהום ברחם – לכן המחט ומקום חדירתה אל הרחם מחוטאים היטב לפני תחילת ההליך.
בעיקרון, מומלץ לנוח במשך 24 שעות לאחר הבדיקה, ובמשך 72 שעות לא להתאמץ. אם את חווה תופעות כמו דימום חמור מהנרתיק, התכווצויות, ירידת מים או חום גבוה לאחר הבדיקה, פני בהקדם לרופא המטפל כדי שיבדוק את הסיבות לכך.
תוצאות בדיקת מי שפיר
תשובת הבדיקה מתקבלת בדרך כלל לאחר כארבעה שבועות.
לקריאה נוספת ומעמיקה יותר תוכלי לעיין במדריך המלא לבדיקת מי שפיר.
אנו מעמידים לרשותך את רשימת המומחים מרובי ניסיון מהמובילים בארץ, אשר מבצעים את הבדיקה בחדר ייעודי ונפרד במקצועיות ויחס חם.
במידה ואת מעוניינת, תוכלי לזמן תור כאן ישירות לבדיקת מי שפיר.
בדיקות גנטיות בהיריון
האזינו לסרטון הבא ולמדו עוד על הבדיקות הנערכות בהרצליה מדיקל סנטר, בדיקות גנטיות ובדיקת מי שפיר.