ניתוח בריאטרי: למי מתאים קיצור קיבה – ולמי לא?

השלב השני: הערכה רב מקצועית

לצורך המשך בחינת ההתאמה מתקיימות פגישות ובדיקות המעריכות את מוכנות המועמד משלוש זוויות עיקריות:

• הזווית הרפואית: הצוות הרפואי בוחן את מצבו הבריאותי הכללי כולל מחלות רקע של המועמד (בין היתר באמצעות בדיקות דם, אק״ג, צילום חזה או קיבה ואולטרסאונד) בכדי לעמוד על יכולתו הפיזית להתמודד עם הרדמה מלאה וניתוח בטן.

• הזווית התזונתית: דיאטנית קלינית בוחנת את הרגלי האכילה, את הבנת השינויים הנדרשים לאחר הניתוח (כגון מעבר זמני לנוזלים, ארוחות קטנות ולעיסה ממושכת) ואת הנכונות לשתף פעולה. לעיתים תיתכן דרישה לרדת 2-3 קילו כהוכחה לנכונות לתהליך.

• הזווית הרגשית והנפשית: פסיכולוג או עובד סוציאלי מעריכים את היציבות הנפשית ואת יכולתו של המועמד להתמודד עם השינויים הנדרשים באורחות החיים, ביחסו לאוכל ובהיבטים נוספים.

השלב השלישי: החלטת הוועדה הבריאטרית

ההחלטה הסופית בעניין ההתאמה לניתוח מתקבלת בוועדה בריאטרית של קופת החולים. בוועדה משתתפים בדרך כלל רופא מנתח בריאטרי, דיאטנית קלינית ופסיכולוג או עובד סוציאלי אשר בוחנים את חוות הדעת הרפואיות, התזונתיות והנפשיות – ומחליטים על אחת משלוש אפשרויות:

• התאמה מלאה: ניתן אישור ואפשר לתאם מועד לניתוח. תוקף האישור הניתן הוא לשנה בלבד.
• אי התאמה זמנית: נדרשת תקופת הכנה נוספת, כגון ליווי תזונתי ממושך יותר או טיפול רגשי תומך לפני הניתוח.
• דחייה: הוועדה דוחה את הבקשה כשהסיכון הרפואי גבוה מדי אם בשל מחלות רקע או ניתוחים קודמים, או כשקיימת התווית נגד משמעותית כגון הפרעות אכילה, מחלות נפש / הפרעות נפשיות לא מאוזנות, או היעדר יכולת קוגניטיבית מספקת לשם הבנת המהלך כולו – בהתאם לחוזר משרד הבריאות, הדחייה תקפה לשנה. 

למי מתאים ניתוח בריאטרי? 

ניתוח בריאטרי מתאים למי שעונה על תנאי הסף (קריטריוני ה-BMI כפי שנקבעו ע"י משרד הבריאות) ויש לו מחויבות עמוקה לשינוי לטווח ארוך ובשלות נפשית. 

חשוב מאוד לדעת: ניתוח בריאטרי הוא לא רק פרוצדורה כירורגית בבטן, אלא מהפכה טוטאלית באורח החיים, הדורשת מאמץ רגשי, מנטלי והתנהגותי עצום לאחר ביצוע הניתוח. לכן, לצד התאמה רפואית מובהקת, הפרופיל הקלאסי למועמד אשר עשוי להתאים, כולל גם מרכיבים אישיותיים פסיכולוגיים חשובים:

• מוכנות ובשלות מנטלית: אדם שמבין שהניתוח משנה רק את הקיבה ולא את המוח. הוא מגיע לתהליך מתוך הבנה שיהיה עליו לשנות את מערכת היחסים שלו עם אוכל, ומגלה מודעות עצמית גבוהה לדפוסי האכילה שלו (כגון אכילה רגשית).
• יכולת התמדה ומשמעת עצמית: מי שמסוגל להתחייב להנחיות הרפואיות הנוקשות לאחר ההליך, הכוללות נטילת ויטמינים יומיומית לכל החיים, ביצוע מעקבים רפואיים סדירים, תזונה קפדנית ופעילות גופנית, בין היתר.
• יציבות נפשית ורשת תמיכה: אדם הנמצא בתקופת חיים יציבה (ללא משברים נפשיים אקוטיים או הפרעות אכילה פעילות ולא מטופלות), ושקיימת סביבו רשת תמיכה משפחתית או חברתית אשר תסייע לו בתהליך השינוי המורכב.

למי ניתוח בריאטרי לא מתאים? 

ניתוח בריאטרי לא מתאים למי שאינו עומד בתנאי הסף הרפואיים, או למי שיש לו התווית נגד נפשית או התנהגותית. במקרים אחרים, כגון מועמדים המתמודדים עם חוסר יציבות זמנית בחייהם (גירושים, אבל או פיטורין) או שאינם מפגינים את רמת הידע התזונתי והמחויבות הנדרשת לצורך שינוי הרגלי התזונה, תיתכן דחייה לניתוח עד שמצבם ישתפר, בהתאם לשיקול הדעת של הרופאים.

• אי עמידה בקריטריונים הפיזיים הבסיסיים (BMI נמוך מדי).
• מצב רפואי כללי שאינו מאפשר ביצוע הרדמה מלאה וניתוח בטן.
• היעדר יכולת קוגניטיבית לשם הבנת התהליך והתמדה בו.
• הפרעות אכילה פעילות שאינן מטופלות.
• מצב נפשי או מחלות נפש לא מאוזנות.
• התמכרות קיימת לאלכוהול או לסמים. 

איזה שינוי תזונתי צריך לעשות כהכנה לניתוח?

לאחר קבלת האישור הסופי מהוועדה ובסמוך למועד הניתוח, המטופל מחויב לבצע דיאטה מיוחדת דלת פחמימות ועשירה בחלבון. מטרתה של דיאטה זו היא להפחית את כמות השומן המאוחסנת בכבד, ובכך להקטין את נפחו פיזית ולאפשר למנתח גישה בטוחה ונוחה יותר אל הקיבה תוך הפחתת הסיכון לדימומים.

איך בוחרים את סוג הניתוח הבריאטרי המתאים? 

בחירת סוג הניתוח היא החלטה רפואית מותאמת אישית, המתקבלת על ידי הרופא המנתח בשיתוף המטופל, במהלך שלב ההכנה והוועדה הבריאטרית, כאשר אין סוג אחד שמתאים לכולם.
הקביעה מתבססת על שקלול  קפדני של מחלות רקע קיימות ומידת חומרתן, חומרת השמנת היתר, היסטוריה רפואית של המטופל, יכולתו להתמיד בתהליך, ודפוסי האכילה שלו. 

ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה נעשה בשיטה לפרוסקופית, דרך חתכים קטנים. הדוגמאות הנפוצות לניתוחים הן: ניתוח שרוול קיבה, ניתוח מעקף קיבה, ומיני מעקף קיבה. 

ניתוח טבעת לקיצור קיבה אינו מומלץ, למעט מקרים חריגים מאוד. 

מתי השמנת יתר נחשבת לחולנית? 

השמנת יתר נחשבת חולנית (Morbid Obesity) כאשר מדד מסת הגוף (BMI) של האדם הוא 40  ומעלה, או בין 35-40 בשילוב מחלות נלוות הקשורות להשמנה מסכנת חיים כגון סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה, שומנים/כולסטרול בדם, בעיות אורטופדיות, כבד שומני, תסמונת יתר לחץ דם תוך גולגולתי (Pseudotumor Cerebri ) או בעיות פוריות.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר את השמנת היתר כמחלה כרונית וכאחד מאתגרי הבריאות הגדולים בעולם. לפי נתוני הארגון, ב-2024 חיו בעולם כ-1.1 מיליארד בני אדם עם השמנת יתר, כלומר בערך אחד מכל שבעה אנשים. ב-2023 נגרמו כ-3.7 מיליון מקרי מוות כתוצאה מ-BMI גבוה מהרצוי. 

מהם היתרונות של ניתוח בריאטרי?

נכון להיום, הניתוח הבריאטרי, על סוגיו, נחשב לטיפול היעיל ביותר לטווח הארוך בהשמנת יתר חולנית ובמחלות הנלוות לה. אחד המחקרים המקיפים ביותר שתומכים בכך הוא המחקר השוודי Swedish Obese Subjects) SOS), שעקב אחר כ-4,000 מטופלים לאורך יותר מעשור. 

המחקר מצא שהמנותחים ירדו במשקל באופן משמעותי ומתמשך יותר מקבוצה שקיבלה טיפול שמרני (דיאטה ופעילות גופנית). הירידה המרבית במשקל הייתה 20%-32%, לפי סוג הניתוח, והתמותה הכללית בקרב המנותחים הייתה נמוכה בכ-29%. מעקב המשך הראה כי שנתיים אחרי הניתוח 72% מחולי הסוכרת מסוג 2 היו ברמיסיה, לעומת 16% בקבוצת הביקורת. אחרי 15 שנה, השיעורים היו 30% לעומת 6.5%. 

כמו כן, ניתוחים אלו הוכחו כמאריכי חיים לעומת קבוצות ביקורת שלא עברו את הניתוח. בנוסף, יש מחקרים המוכיחים ירידה במחלות סרטן מסוימות אצל מנותחים בריאטרים.

האם זריקות להרזיה יכולות להחליף ניתוחים בריאטריים? 

על רקע הפופולריות הגואה של זריקות ההרזיה מהדור החדש, חשוב להדגיש כי זריקות להרזיה אינן בהכרח תחליף לניתוח בריאטרי, והתאמת הטיפול תלויה במצבו הרפואי של המטופל ובשיקול דעת הצוות המטפל. למעשה, מדובר בפתרונות משלימים המיועדים לקהלים שונים אשר ניתן לשלב ביניהם, בהתאם לשיקול דעתם של הרופאים. אחד המחקרים העדכניים  מחדד מדוע הניתוח שומר על מעמדו כפתרון הרפואי המוביל להשמנה קיצונית: 

• פער ניכר באחוזי הירידה במשקל – מחקרים מסוימים מצביעים על ירידה גדולה יותר במשקל לאחר ניתוח בריאטרי בהשוואה לטיפול בזריקות, אך היקף הירידה משתנה בין מטופלים ובהתאם לסוג הטיפול. עבור הסובלים מהשמנה כרונית קשה הנתון הזה הוא קריטי.

• אפקט קבוע לעומת תלות כרונית – ניתוח בריאטרי יוצר שינוי אנטומי במערכת העיכול, ולכן השפעתו אינה תלויה בטיפול מתמשך . שמירה על הירידה במשקל באמצעות זריקות תלויה לרוב בהמשך הטיפול, והפסקתו עלולה להיות מלווה בעלייה חוזרת במשקל.

• איזון מחלות נלוות וסוכרת – מחקרים מסוימים מצביעים על שיעורים גבוהים יותר של הפוגה ממושכת בסוכרת מסוג 2 ושיפור במדדים מטבוליים לאחר ניתוח בריאטרי, בהשוואה לטיפול בזריקות בלבד; התוצאות משתנות בין מטופלים.

• שיקול כלכלי לטווח ארוך – המחקר שפורסם ב-JAMA Surgery ב-2025, על כ-30,000 מטופלים בארה"ב, העלות הכוללת לשנתיים הייתה נמוכה בכ-11,700 דולר בממוצע אצל המנותחים, בהשוואה למטופלים בזריקות. הכדאיות בפועל תלויה במערכת הבריאות ומאפייני המטופל.