>
הרדמה כללית
הרדמה כללית

הרדמה כללית

אם אתם עומדים לפני ניתוח ומוטרדים מנושא ההרדמה הכללית, זכרו שככל שתגיעו מוכנים יותר ויודעים יותר, כך רמת החרדה תפחת ותהיו רגועים יותר.

מהי הרדמה כללית?

הרדמה כללית, הנקראת גם הרדמה מלאה, היא תהליך בו רופא מרדים גורם לכם, בדר"כ באמצעות תרופות נרקוטיות ישירות לווריד או בשאיפה של גז נדיף, להגיע למצב של חוסר הכרה מבוקר ונשלט, במטרה לבצע את הפעילות הכירורגית. הבאתכם למצב של אובדן או ערפול הכרה (תוך שמירה על תפקודן התקין של מערכות הגוף), נדרש על מנת לאפשר את ביצוע הניתוח באופן שלא יגרום לכם כאב או סבל.

הכנה להרדמה

  1. פגישה עם המרדים

יתכן שתפגשו את הרופא המרדים מספר ימים לפני הניתוח, במסגרת המרפאה הטרום ניתוחית, או ביום הניתוח עצמו. רצוי להגיע מצוידים במכתב מהרופא המטפל שלכם ותוצאות בדיקות דם, לב וריאות. כמו כן, יש להביא רשימה מסודרת של הטיפול תרופתי (זמני או קבוע) ומינונים. חשוב שתדווחו על אלרגיות ותספרו על ניתוחים/הרדמות שעברתם בעבר.

במהלך הפגישה עם המרדים הוא יבצע בדיקה פיזית שתתמקד בנתיבי האוויר, בלב ובריאות ויספר לכם מהן שיטות ההרדמה הרלוונטיות עבורכם ומהם הסיכונים בכל אחת מהן. לאחר שתקבלו את המידע, תהיו שותפים לבחירת שיטת ההרדמה מבין האופציות שהמרדים מאשר עבורכם. אם יש חששות או שאלות בנושא ההרדמה – דברו על כך עם המרדים. מעבר לנושאים הרפואיים, יש לפגישה איתו חשיבות רגשית עבורכם בהפחתת החרדה וצמצום אי הודאות.

  1. הנחיות צום

תקבלו הנחיות כתובות, עליהן חתום המרדים, בכל הקשור לצום ולתרופות שיש לקחת/להפסיק לפני הניתוח. במרבית המקרים יש להגיע לניתוח בצום מלא (של 8 או 12 שעות-תלוי בסוג הניתוח), כולל מניעה מוחלטת מאכילת מסטיק או מציצת סוכריה.

על מטופלים מעשנים להימנע מעישון כ-36 שעות לפני הרדמה, שכן עישון מעלה את החומציות בקיבה, פוגע בתהליך החמצון בדם ומעלה את הסיבכים הריאתיים.

חשיבותו של צום לפני ניתוח

אם אנחנו מקיאים במצב של ערות, או אפילו במצב של שינה, הרפלקסים שלנו מונעים מצב של שאיבת נוזלי ההקאה אל הריאות ולחסום מעבר אוויר. במצב של הרדמה אנו מסוגלים להקיא, אבל חלק מהרפלקסים שלנו אינם פועלים (בליעה או שיעול למשל) על מנת לפנות את הפסולת מהלוע ולהגן על דרכי הנשימה. במצב זה קיים סיכון שתוכן הקיבה יחזור אל הלוע, ישאב אל דרכי הנשימה ויגיע לריאות ( אספירציה) .

מה קורה במהלך הרדמה כללית

הרדמה כללית מחייבת מתן הנשמה, מאחר שהתרופות המשתקות את השרירים לא מאפשרות נשימה עצמאית. תפקידו המרכזי של המרדים במהלך הניתוח מתמקד בשני נושאים מרכזיים:

  • ניטור מצבכם הגופני לאורך כל זמן ההרדמה , כדי לוודא שאתם נמצאים במצב של שינה עמוקה, שריריכם רפויים ומאפשרים גישה נוחה לאזור הניתוח ושאינכם חשים כל כאב
  • פיקוח על תקינותם של מדדים חיוניים, כמו: דופק, לחץ דם, כמות החמצן בדם ועוד.

סוגי חומרי ההרדמה

התרופות השכיחות המשמשות לכלל סוגי ההרדמה הן: קטמין, פטנטניל, ווליום או תחמוצת חנקן. השיטות למתן חומרי ההרדמה משתנות בהתאם לסוג החומר וכמותו, סוג הניתוח והרקע הרפואי שלכם. במרבית המקרים תינתן תרופת ההרדמה בהזרקה או שאיפה. (יתכן גם שילוב בין השניים).

משך השפעת חומרי ההרדמה תלויה בתרופות הניתנות במהלך הניתוח. הרדמות מקומיות נמשכות לרוב בין 10 דקות לשעה, הרדמות אזוריות נמשכות כשעתיים והרדמות כלליות נמשכות מספר שעות בהתאם לאורך הניתוח, כאשר חומרי ההרדמה ניתנים  מתחילת הניתוח ועד לסיומו.

התעוררות מהרדמה

עם סיומו של ההליך הכירורגי ותפירת אזור החתך, מתחיל תהליך הערתכם מההרדמה. המרדים אחראי גם לחלק זה והוא עושה זאת על ידי הפסקת מתן חומרי האילחוש. תהליך ההתאוששות הוא בעצם הזמן בו לוקח לגופכם לפרק את חומרי ההרדמה שהוזרקו או נשאפו. לאחר הרדמה ארוכה ועמוקה צפוי תהליך ארוך יותר ולהיפך.

מחלקת התאוששות

מחדר הניתוח תועברו למחלקת התאוששות, שם יטפל בכם צוות שיעקוב אחרי המדדים החיוניים ואחר תהליך ההתעוררות  שלכם, כדי לוודא שהוא מתבצע באופן הדרגתי, תקין ובטוח. מכשירי הניטור באחריות אחיות חדר ההתאוששות ותחת פיקוחו של רופא מרדים. שחרור לאשפוז או הביתה מתבצע על פי אינדיקציות מחמירות ופרוטוקולים מוגדרים.

כאבים ותופעות לוואי לאחר הרדמה

כולנו מכירים את ההרגשה מטיפולי שיניים: כשההרדמה מתחילה להתפוגג, מתחילים לחוש כאב. כך בדרך כלל ניתן לצפות לאחר הרדמה כללית לתחושת כאב הולכת וגוברת באזור הניתוח ככל שהשפעת ההרדמה הולכת ופוחתת. אחיות חדר ההתאוששות יתנו משככי כאבים על פי בדיקת מדד הכאב ואתם תישארו בחדר ההתאוששות עד שמדד הכאב שלכם יאפשר להעביר אתכם למחלקה או לשחרר הביתה. תופעות הלוואי להרדמה מאד אינדוידואליות ומושפעות גם מסוג ההרדמה שקיבלתם ומשך הזמן בו הייתם מורדמים.

תופעות הלוואי השכיחות לאחר הרדמה כללית הן: בחילות והקאות, כאבי שרירים, סחרחורות, טשטוש, כאבים בגרון וצרידות. הן מתרחשות בדרך כלל במהלך היממה הראשונה (24 שעות) לאחר הניתוח. פחות שכיחות, אך קיימות, הן תופעות כמו הפרעות בנשימה ובקצב הלב, הפרעות במערכת השתן, נזק לשיניים ולקנה הנשימה, דלקות וזיהומים. יחד עם זאת חשוב לציין שיתכן שלא תחוו כל תופעת לוואי.

רגישות לחומרי הרדמה

אלרגיה לחומרי הרדמה היא תגובה הנובעת מרגישות יתר לחלבונים של חומרי הרדמה. מקרים של רגישות לחומרי הרדמה נדירים. יחד עם זאת חשוב לתת על כך את הדעת ולנקוט בכל אמצעי המניעה הנדרשים. אם אתם  יודעים או חוששים שיש לכם אלרגיה לחומרי הרדמה, חשוב שתיידעו את הרופא המרדים על אלרגית ידועה או אפשרית שהייתה לכם בעבר, כולל אלרגיה לאנטיביוטיקה/תרופות אחרות ולמזונות. מידע מלא על רגישויות יאפשר למרדים לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. ניתן לאבחן אלרגיה לחומרי הרדמה באמצעות בדיקות עור, בדיקות תת עוריות או בדיקות ברירית האף, המסייעות להבחנת תגובה חיסונית נכונה הנבדלת מתגובה אוטונומית רעילה.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.