שימור פוריות הפך לנושא מדובר ביותר לאחרונה, לאור תמורות ושינויים בתא המשפחתי בעידן המודרני. בפרק זה מתארחת ד״ר אתי ממן, מנהלת היחידה להפריה חוץ-גופית (IVF) בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר לשיחה חשובה על הקפאת ביציות ושימור פוריות: מה זה בדיוק, איך זה עובד בפועל, למה עושים את זה, מה מקפיאים, איפה זה נשמר ואיך מוודאים שבסוף מחזירים לרחם את החומרים הנכונים?
לפני הכל: מה זה IVF?
IVF הוא תהליך הפריית ביצית בזרע המתבצע במעבדה במקום בגוף האשה. בשנת 1978 נולדה באנגליה ילדת המבחנה הראשונה בעולם (לואיז בראון) ובישראל זה קרה 4 שנים לאחר מכן (העיתונאית ומגישת הטלוויזיה רומי נוימרק, שנולדה בשנת 1982).
בתחילת שנות ה־90 הייתה קפיצה משמעותית בתחום, עם היכולת להזריק תא זרע לתוך ביצית ולקבל הפריה, מה ששינה את האפשרויות גם כשיש מעט מאוד תאי זרע.
למה הקפאת ביציות הפכה למרכז השיח?
הקפאת ביציות קיימת כפרקטיקה מעשית כבר מהשנים 2010-2012 ויש לה השפעות חברתיות וכלכליות נרחבות ביותר. נשים מפורסמות רבות שעשו זאת משתפות היום בתהליך, מה שמביא למודעות ציבורית רחבה בנושא.
שימור פוריות חברתי מול רפואי
ד״ר ממן מחלקת את התחום לשני סוגים:
1. שימור פוריות חברתי מבחירה, כאשר דוחים הורות משלל סיבות.
2. שימור פוריות רפואי, למשל כשאישה עומדת לעבור טיפול שעלול לפגוע בעתיד הפוריות שלה כמו כימותרפיה, או שכבר מזוהה פגיעה במצב השחלתי.
איך נראה התהליך?
באופן טבעי, לרוב משתחררת ביצית אחת בשלה בכל מחזור חודשי. ב – IVF האשה מקבלת זריקות הורמונים שמטרתן להגביר את ייצור הביציות הזמינות בשחלה. בעזרת בדיקות דם רגילות ואולטרסאונד עושים מעקב – וכאשר הזקיקים נראים טוב ושסביר שיש בהם ביצית בשלה, מזמינים לשאיבת ביציות.
השאיבה עצמה נעשית לרוב בהרדמה מלאה, ללא כאבים. הנוזל שנשאב מהשחלות מועבר למעבדה כדי לבודד ביציות בשלות להפריה. מכאן יש שתי אפשרויות: להקפיא ביציות בשלות או להפרות אותן עם זרע ולהקפיא עוברים.
כמה זמן זה לוקח ומה העלות?
ד"ר ממן מתארת 10-12 ימים של זריקות בדרך כלל (זריקה אחת עד שתיים ביום), עם צורך לפנות זמן לבדיקות דם ומעקבי אולטרסאונד בבקרים, בערך 4-5 פעמים במהלך הימים האלו.
התהליך מתקיים בכל מתקן רפואי כמעט והוא לא זול, אם כי יש השתתפויות דרך ביטוחים משלימים בחלק מהקופות במצב שבו הרזרבה השחלתית לא טובה, או דרך ביטוחים משלימים.
מחזור טיפול אחד, אם מממנים הכול עצמאית, יכול לנוע סביב 10,000-15,000 ש״ח, בנוסף לעלות תרופות לא מבוטלת.
ישנן גם מספר בדיקות מקדימות כלליות שיש לבצע לפני כן. בדרך כלל, במצב של שימור פוריות יתבצעו לפחות שני סבבים כאלו. אפשרי לבצע זאת בין גילאי 30-41, כאשר מעל גיל 35 ניתן לעשות שישה מחזורים כדי לשמר יותר ביציות. החוק מאפשר שימוש בביציות מוקפאות עד גיל 54.
היכן נשמרות הביציות ואיך מקפיאים?
ד״ר ממן מסבירה כי ביצית היא תא קשה להקפאה ולכן שנים לא הצליחו בכך. כיום התהליך מצליח בעזרת ויטריפיקציה (זיגוג), שיטה שבה מחדירים לביצית חומרים ששומרים עליה בהקפאה. הביציות נשמרות במכלי הקפאה בתנאי חנקן נוזלי, במינוס 192-195 מעלות, עד שמחליטים להשתמש בהן.
נקודה רגישה: בטיחות וזיהוי
בעקבות המקרה המפורסם שבו נעשה בלבול בביציות אשר גרם למפח נפש כבד לכל הצדדים המעורבים, מדגישה ד"ר ממן כי המעבדה היא עבודה אנושית ולכן תמיד קיימת חשיפה לטעויות – אבל יש גם הרבה נהלים בדרך: נהלי זיהוי, חתימות של שני אנשים בשלבים רגישים ותוספת של מערכות אלקטרוניות המתריעות אם הוכנס חומר ביולוגי לא נכון לעמדה.
לסיכום, ד"ר ממן מדגישה כי הקפאת ביציות היא תעודת ביטוח חלקית ולא בהכרח מהווה הבטחה לתינוק. הקפאת עוברים מעלה את סיכויי ההצלחה לכך. AI גם הוא נכנס לתחום, בין השאר בצורת תוכנות שמצלמות את העובר במעבדה כל הזמן ונותנות לו ציון המשקף את סיכויי ההצלחה להריון.