מנתחים את זה – פרק 1: סרטן הערמונית

בלוטת הערמונית ותפקידה

הערמונית היא בלוטה זכרית בעומק האגן, מתחת לשלפוחית השתן, שמפרישה בעת השפיכה נוזל המדלל את הזרע ומסייע לתנועת הזרעונים, בדרך להפריה. אצל כל הגברים, מגילאי 45-50, בלוטת הערמונית גודלת ועשויה לגרום לקשיים במתן שתן עקב כך – אך מדובר בתופעה שכיחה שקיימת עם העלייה בתוחלת החיים.

סרטן הערמונית

תהליך הגדילה של הבלוטה מתרחש באזור המרכזי שלה, וכאמור – שכיח ונפוץ. סרטן הערמונית, לעומת זאת, צומח יותר באזורים ההיקפיים שלה. הסיכון למחלה עולה עם הגיל: פרופ' יוסופוביץ' מספר כי בגיל 90, שיעור הגברים שיש להם מוקד קטן של סרטן בערמונית, שהוא לאו דווקא בעל משמעות קלינית, קרוב ל־100%. אולם, אותו מוקד קטן לרוב לא יגרום נזק ולא יטופל. מצד שני, כאשר מדובר בסרטן ערמונית גרורתי, הטיפול הופך למורכב. בין שני אלו, מנעד הפתרונות הוא רחב.

גילוי מוקדם: מתי הולכים להיבדק?

ההמלצה לבדיקה לגילוי מוקדם היא תלוית גיל (לרוב סביב גיל 50) בשילוב הסיפור המשפחתי, המוצא וגורמים נוספים. בגברים שנמצאים בקבוצות סיכון (למשל, בשל נוכחות משפחתית של מוטציה בגנים כמו גן ה- 2(BRCA כדאי להתחיל ולהיבדק עוד קודם. הבדיקה המומלצת היא בדיקת דם פשוטה בשם PSA שמטרתה לזהות סיכון לסרטן בעל משמעות קלינית.

כחלק מהתהליך האבחוני כיום, עושים גם MRI כדי לזהות אזור חשוד לגידול משמעותי, כי לא כל מוקד של הסרטן בהכרח משמעותו טיפול. היה ומתעורר חשד, ממשיכים לביופסיה (דגימת רקמה מהבלוטה) ורק לאחריה מחליטים אם זה גידול שמצריך טיפול.

לאחר האבחנה והערכת דרגת הסיכון של הסרטן להתפשטות בגוף: במידה והסיכון גבוה, עושים בדיקה נוספת בשם PET-PSMA, כדי לראות האם כבר ישנן גרורות.  

אילו אפשרויות טיפול קיימות כיום?

• מעקב פעיל: במצב שלא מצריך טיפול, עושים מעקב קבוע כדי לוודא שאין התקדמות של המחלה.
• טיפול סטנדרטי למחלה קלינית משמעותית: כשהממצא הסרטני מצריך טיפול, האפשרויות העיקריות הן ניתוח כריתת ערמונית, הקרנות ולעיתים שילוב של שתיהן.
• טיפולים פוקאליים (ממוקדים): הקפאה/ חימום/ צריבה של האזור עם הגידול בלבד – מתוך כוונה לייצר כמה שנים של שקט. מתאים בעיקר למטופלים מבוגרים יותר ובמחלות ממוקדות.
• טיפול הורמונלי: ההורמון הגברי, טסטוסטרון, הוא "דלק" לסרטן הערמונית. עם זאת השימוש בשיטה הוא רק במקרים שיש מחלה גרורתית, בשל ההשלכות. 

ניתוח רובוטי לכריתת הערמונית: מה קורה לתפקוד המיני, ומה הרובוט משנה?

פרופ' יוסופוביץ' מדגיש כי ניתן לקיים יחסי מין אחרי כריתת ערמונית, אבל דבר אחד בטוח: אחרי הניתוח לא תהיה פליטת זרע. בנוסף, הוא מציין, כי האתגר הטכני של הניתוח בעומק האגן (סביב השופכה, רצפת האגן, רקטום, שלפוחית ועצבים שקשורים בזקפה) הופך כיום לקל יותר, בזכות המהפכה הרובוטית בניתוחים המתרחשת בעשורים האחרונים בישראל – מה שמביא לתוצאות ניתוחיות טובות בהרבה מבעבר.

הגישה הרובוטית היא הסטנדרט המודרני לטיפול ניתוחי בסרטן הערמונית: המנתח יושב בצד על קונסולה, רואה תמונה תלת-ממדית בהגדלה עד פי 10 – ומניע את זרועות הרובוט.

בשורה התחתונה

סרטן הערמונית הוא שם אחד למנעד רחב מאוד של מקרים: לפעמים לא צריך לגעת ולפעמים חייבים לזהות מוקדם כדי לטפל במחלה בעלת משמעות קלינית. הדרך מתחילה בגילוי מוקדם מותאם סיכון, ממשיכה ל MRI – וביופסיה כשצריך – ובבחירה מושכלת בין מעקב, טיפול מקומי (ניתוח/הקרנות) או הורמונלי. הרובוטיקה בניתוחים אלו הפכה לסטנדרט טיפולי שמאפשר דיוק מירבי, החלמה קלה יותר ותוצאות מוצלחות בהרבה מבעבר.