אוהדי קבוצות כדורגל או כדורסל מכירים היטב את הדיווחים על פציעות כתף שנגרמות לשחקנים במגרש או באימונים, אשר בדרך כלל גוררות עימן היעדרות ארוכה יחסית של השחקן מהמגרש –
ופגיעה בסיכויי הקבוצה האהובה עליהם לנצח.
האחרון שבהם, תומר גינת, שחקן הפועל ת"א, נפגע בכתפו במהלך משחק מול רעננה לפני כשבועיים ולא יצא למשחק של קבוצתו נגד בוסניה.
מדובר היה בפגיעה באותה כתף שבה נפצע עוד בקיץ הקודם, עם צפי החלמה של שבועות ארוכים.
בשיחה עם פרופ' ערן ממן, מומחה לאורתופדיה וכתף, עמדנו על האתגרים בתהליך השיקום, ההתפתחויות בתחום וסוגי הפציעות הנפוצים בכתף.
פציעות הכתף הנפוצות
ניתן לחלק פציעות ופגיעות שכיחות בכתף לשלוש קבוצות גיל עיקריות, כאשר הפתרונות האפשריים לטיפול בבעיה התפתחו מאוד ב- 20 שנים האחרונות וכיום, יש לרופאים יותר יכולת לסייע. גורם נוסף שהביא להתפתחות התחום הוא העובדה שהאוכלוסייה המבוגרת יחסית נשארת פעילה, מתעמלת ועושה ספורט, ולכן יש גם יותר פציעות.
גילאי 15-25 (כולל ילדים)
1. פריקות כתף: מעבר לכאב החד המורגש בעת פריקת הכתף עצמה, כ- 85% ממי שפרקו כתף בגילאים אלו, נמצאים בסיכון מוגבר לחוות פריקה חוזרת וסיבוכים בכתף במהלך החיים.
2. פריקה של עצם הבריח.
3. שברים: שבירה של עצם הבריח.
בחלק מהמקרים המטופלים הצעירים יעברו ניתוח על מנת להפחית את הסיכוי לסיבוכים ובעיות בעתיד. מחקרים חדשניים הצביעו על כך שבמקרים מסוימים ניתוחי כתף במטופלים צעירים הם אפקטיביים יותר לעומת קבוצות גיל אחרות, על אף שמקובל להיעזר בפתרון זה כמוצא אחרון.
גילאי 40-60
בגיל הביניים נראה פציעות מגוונות כגון פריקות כתף, קריעת גידים, שבירת עצם או הסתיידויות.
גילאי 60-80 ומעלה
- קרעים בגידים: תופעה שכיחה מאוד. כמעט אצל כל אדם בגיל 80 ומעלה יש קרעים בגידים, גם אם אינו סובל מכאבים. הטיפול מתבצע כמובן אצל מי שסובלים מכך.
- שברים: בגיל מבוגר שכיחות האוסטיאופורוזיס (דלדול העצם) עולה, ואיתה גם מקרים של שבירת עצמות ופגיעות בכתף.
- שחיקה של הסחוס בכתף.
אבחון הפגיעה בכתף
כדי לאבחן פגיעה או פציעה בכתף, ישנם מספר שלבים בדרך:
1. אנמנזה – בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כולל בדיקה מעמיקה של פגיעות כתף קודמות ואופן הטיפול בהן.
2. בדיקה פיזית של הכתף.
3. הדמיה– רנטגן שמטרתו בעיקר לשלול שחיקה של הסחוס או גידול; אולטרסאונד (חשוב מאוד לבצע את ההדמיה אצל גורם מקצועי); MRI או CT בהתאם למקרה.
איך מטפלים בפגיעות כתף?
ניתוח מהווה מוצא אחרון ברוב המקרים, כאשר הפיזיותרפיה היא הטיפול הטוב ביותר עבור מקרים אלו – היא תעזור ברוב בעיות הכתף וחשובה מאוד לשיקום, אך לא תמנע פריקות כתף בהמשך. לעומת זאת, 80% מהמטופלים עם קרע כרוני בגיד ידווחו על שיפור משמעותי לאחר הפיזיותרפיה.
לצד העובדה שמדובר בטיפול שאינו חודרני ואינו מזיק עם סיכויי הצלחה גבוהים, יש צורך בהמון סבלנות, זמן והתמדה בטיפולים. כמו כן חשוב להגיע לפיזיותרפיסטים מקצועיים שמתמחים בפגיעות כתף.
שתלים והחלפת מפרק בכתף
לרוב, החלפת מפרק בכתף מתבצעת בגילאים מבוגרים, כאשר חלו תמורות רבות בתחום: אם לפני כשלושה עשורים היו בישראל שתלים בסיסיים מאוד, בגודל אחד או שניים עבור כל המטופלים כולם – היום ישנו מספר גדול מאוד של שתלים מגוונים בגדלים שונים שמביא לדיוק השתל למידותיו של המטופל.
כיום, לעומת 20 שנה קודם, ההמלצה היא לבצע את החלפת מפרק הכתף, למי שזקוק לכך, משום שיש יכולת התאמה גבוהה מאוד למידות המטופל ולכן גם סיכויי ההצלחה עולים בהתאם.
תהליך ההתאוששות והשיקום הארוך
השיקום בכל הנוגע לכתף ולאורתופדיה בכלל, הוא ארוך יותר ולוקח בין ארבעה לששה חודשים עד להתאוששות והחלמה מלאה מניתוח. לאחר איחוי רקמות יש צורך בחיזוקים ושיפור טווח התנועה. הדבר נכון גם עבור ספורטאים ואין הרבה קיצורי דרך בנושא.
בנוסף, יש צורך במשמעת עצמית גבוהה והתמדה מצד המטופל בכל הנוגע לטיפולים פיזיותרפיסטים, מה שעשוי להוות לעיתים אתגר וקושי. חשוב לזכור שההתמדה משתלמת כי יש בכוחה של הפיזיותרפיה לשפר משמעותית את המצב ולהביא להחלמה מאלה.