כריתת שחלות

hero-text hero-text

השחלות מייצרות ביציות וחשובות לפוריות האישה. מחלות שחלות כמו ציסטות, סרטן ותסביב דורשות טיפול, ולעיתים כריתת שחלות מלאה או חלקית. כריתת שחלות מניעתית מומלצת לנשים עם גנים לסרטן שחלות. ניתוחים נעשים בגישה פתוחה או זעיר-פולשנית, והחלמה דורשת זמן קצר עם תופעות לוואי דומות לגיל המעבר.

השחלות הן צמד איברים המהווה חלק ממערכת הרבייה של האישה. בשחלות מיוצרות הביציות, שעוברות משם אל החצוצרה, מופרות וממשיכות להתפתח ברחם. למעשה, השחלות מתחילות לפעול ו'לאגור' ביציות עוד לפני לידתה של האישה, וממשיכות לעשות כך עד לגיל הבלות – שלב גיל המעבר (המנופאוזה) שבו נפסק תהליך הבשלת הביציות.

בשחלות עשויות להתפתח מחלות שונות שמחייבות טיפול – ציסטות גדולות שאינן נעלמות באופן טבעי, אבצס, תסביב שחלתי, סרטן השחלות ועוד. כמה מהתופעות הללו עשויות לגרום לתסמינים רבים מאוד, וכמה מהן אף נחשבות מסכנות חיים, ולכן תידרש בעקבותיהן התערבות ניתוחית. במקרים רבים הטיפול היעיל היחיד יהיה כריתת שחלות. דבר נוסף שחשוב להתעכב עליו הוא מה שמוגדר כיום כ'כריתת שחלות מניעתית'. עם השנים התרחב המחקר והצטבר מידע רב בנוגע להליכים רפואיים שמטרתם למנוע התפתחות סרטן בהמשך חייו של המטופל, על סמך המאגר הגנטי שלו.

כריתת שחלות מניעתית תומלץ, אם כן, לנשים אשר התגלו אצלן גנים שידוע כי הם עשויים באופן ודאי כמעט לגרום לסרטן השחלות בעתיד. גילוי כזה יביא את הצוות הרפואי להמליץ על כריתת שחלות מלאה גם אם באותו הזמן הן בריאות ומתפקדות – זאת כדי למנוע אפשרות שהסרטן יתפתח בשלב מאוחר יותר. יש לציין שכריתת שחלות מניעתית תתבצע לרוב רק בנשים שאינן פוריות עוד או שאינן מתכננות להביא ילד לעולם.

מידע כללי על כריתת שחלות

כריתת שחלות יכולה להיעשות בשתי גישות – לפרוטומיה, שבמסגרתה מתבצע חתך רחב בדופן הבטן (כמו בניתוח קיסרי, לדוגמה), או לפרוסקופיה – גישה זעיר-פולשנית שבה מבוצע הניתוח דרך כמה חתכים זעירים בבטן.

ישנם מקרים שבהם יוחלט על שימור השחלה, כלומר על כריתה חלקית ולא מלאה של השחלה הזקוקה לטיפול. עם זאת, כאשר מדובר בסרטן השחלה או באפשרות להתפתחותו בעתיד, יש לכרות את השחלות במלואן, כולל החצוצרות, כדי למנוע אפשרות להתפתחות המחלה גם משארית רקמות שנשארה בגוף לאחר ההליך.

הדמייה של השחלה

הכנה לפעולה

ניתוח כריתת שחלות נעשה, כמובן, בהרדמה כללית ולכן הוא מחייב צום של כמה שעות לפני כן. לרוב תידָרשי לעבור גם בדיקת אולטרסאונד גינקולוגי כמה ימים לפני ההליך, שתוצאותיה יספקו לצוות הרפואי תמונה כללית מדויקת יותר על מצב השחלות, עוד לפני שיחל הניתוח.

מהלך הפעולה

הרופא יחליט, בעצה אחת איתך ובהתאם למצבך הרפואי, באיזו גישה יבוצע הניתוח. לפרוטומיה תבוצע בעיקר בנשים עם עודף משקל או עם גידולים ממאירים גדולים ומופשטים, אך גם שיקולים נוספים עשויים להשפיע על החלטה זו (לדוגמה: גילך, ניתוחים בטן קודמים שעברת ועוד). חשוב לזכור שניתוח לפרוטומי נחשב קשה יותר להתאוששות, באופן טבעי.

ניתוח לפרוסקופי ייעשה, כאמור, דרך כמה חתכים זעירים בבטן, והוא מתאים בעיקר לניתוחי הסרת שחלות המתבצעים בעקבות התפתחות גידולים שפירים (כאשר אלו גרמו לתסביב השחלה, למשל). בניתוחים אלו אפשר לבצע גם כריתה חלקית של השחלה.

ניתוח כריתת השחלה, בכל אחת מהגישות, נמשך כשעה וחצי עד שעתיים. את צפויה להשתחרר מבית החולים בתוך 48 שעות לכל היותר. לאורך ארבעה שבועות מיום הניתוח ייתכנו הפרשות ודימומים מהנרתיק, אשר אמורים להיפסק בהדרגה. מומלץ שלא לקיים יחסי מין עד חודש מיום הניתוח.

תופעות לוואי לאחר כריתת שחלות

ניתוח כריתת שחלות יכול לגרום לתופעות לוואי הדומות במאפייניהן לתופעות גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בשינה, יובש בנרתיק ועוד. תרופות הורמונליות יכולות לסייע בעניין זה. כמו כן, עשוי הניתוח לגרום לדימום או לזיהום, שיטופלו במהירות עוד בבית החולים, ולאצירת שתן שתחלוף לאחר זמן קצר. תופעות וסיכונים נדירים יותר הם פגיעה בשלפוחית השתן או בשופכנים, חולשה של האגן, תסחיף ריאתי וקריש דם ברגליים – אך תופעות אלו נדירות מאוד.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.


זימון תור למנתחים בתחום