תיקון קרע בגיד

הגידים הם רקמות חזקות, דמויות רצועות, אשר מקשרות בין העצם לבין השריר. הקשר בין העצם לשריר מתקיים בעיקר בזכות קיומו של הגיד, ולכן קרע בגיד יגרום כמעט באופן מיידי לפגיעה ביכולת התנועה באותו מקום, עד כדי חוסר יכולת להזיז את האיבר שהגיד מסייע בהנעתו.
קרעים בגידים הם מצבים שכיחים באורתופדיה. חתך עמוק מחפץ חד הוא אחד הגורמים לקרע בגיד, וכך גם פגיעה חזקה מגורם חיצוני – למשל בעת נפילה או תאונת דרכים. גיד יכול להיקרע גם בשל שחיקת יתר לאורך זמן או גם בשל תנועה פתאומית המלווה בהפעלת שריר חזקה מעבר לכוח הגיד.
בחלק מהמקרים ניתן לטפל בקרע בגיד באופן שמרני – שכולל בעיקר מנוחה מוחלטת של האיבר הפגוע – אך טיפול שכזה יתאים לרוב רק כאשר הקרע הוא חלקי. כאשר מדובר בקרע מלא ומשמעותי, נדרש לרוב ניתוח לתפירת הגיד.

מידע כללי על תיקון קרע בגיד

תפירת גיד נעשית כאשר הגיד נקרע לחלוטין, גורם לכאבים באזור ולפגיעה משמעותית בתנועה. התפירה למעשה תצמיד בין שני חלקיו של הגיד, ותאפשר להם להתאחות כראוי.

המפתח להצלחת הניתוח טמון בימים שלאחריו: כדי שהתפירה תיוותר חזקה, וכדי ששני חלקי הגיד הקרוע יתאחו כראוי, חשוב שהגיד עצמו לא ינוע יתר על המידה. מתח רב מדי בגיד יביא לקריעת התפר ולצורך בניתוח נוסף.
מצד שני, חשוב שלא להותיר את הגיד ללא כל תנועה, גם כדי למנוע התקשות של האיבר הפגוע, וגם כדי שלא יווצרו 'הידבקויות' של הגיד לרקמות סמוכות, אשר יפגעו ביכולת התנועה שלו בעתיד. לכן ישנו צורך במציאת איזון בין שמירה על מתח לא גבוה, לבין הפעלה מסוימת של הגיד התפור.
ניתוח תפירת גיד יכול להיעשות היום בגישה פתוחה, כלומר דרך חתך בעור, או בגישה זעיר־פולשנית אשר כוללת כמה חתכים מזעריים בעור. כך לדוגמה, ניתן לתקן קרע בגיד האכילס בעזרת מכשיר ייעודי דרך חתך קטן בעור.

הכנה לפעולה

סוג ההרדמה שיתאים לניתוח ייבָּחר על פי המקום האנטומי. ישנם ניתוחי תפירה שניתן לבצע בהרדמה מקומית או אזורית, ואחרים שיש לבצע בהרדמה כללית בלבד. הצוות הרפואי יחליט על כך בעצה אחת אתכם.

מהלך תפירת הגיד

לאחר ההרדמה תבוצע חשיפה האזור הפגוע דרך חתך בעור. לאחר מכן תבוצע תפירה קצה לקצה במגוון טכניקות ניתוחיות. ההליך נמשך כשעה. כאמור, לאחר מכן תחל תקופת ההחלמה הקריטית. לרוב יושם האיבר הפגוע בסד מיוחד, שיאפשר תנועה מסוימת של הגיד, אך מבלי לגרום לו להימתח בצורה משמעותית. לאט ובהדרגה תתבקשו להפעיל את הגיד ואת האיבר הפגוע יותר ויותר, בהדרכת פיזיותרפיסט כמובן, וכך תוכלו מצד אחד לחזק אותו ולהשיב לו את כושרו, ומצד שני להבטיח את התאחותו המיטבית. לרוב, התהליך כולו נמשך כשלושה חודשים, שבמהלכם אין לאמץ את האיבר הפגוע.

סיכונים

הסיכון העיקרי בכל ניתוח הוא זיהום. זיהום יכול להתבטא באודם מקומי והפרשה. במקרים קלים יהיה צורך בטיפול אנטיביוטי לתקופה מסוימת ומקרים קשים יותר ייתכן אף צורך בניתוח חוזר ואנטיביוטיקה לתקופה ממושכת. קיים סיכון לקרע חוזר בגיד וצורך בניתוח נוסף. עצבים העוברים ליד הגיד הפגוע יכולים להיפגע ולגרום להפרעה בתחושה זמנית או קבועה.

המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם ד"ר בנימין קיש, מומחה לניתוחי טראומה באורתופדיה, יועץ ומנתח בהרצליה מדיקל סנטר

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם