אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
פרופ’ מיכאל יונש, מומחה קרדיולוגיה ורפואה פנימית, מצנתר לב וכלי דם מתארח לשיחה בפודקאסט "מנתחים את זה" על הסיכויים היחסית גבוהים של מרביתנו למחלות לב. בכלל, על פי תורתו של פרופ' יונש, החיים נחלקים לשניים: לפני צנתור ואחרי צנתור – כי בסוף, מדובר בגורם התמותה מספר אחד בעולם המערבי והשני בישראל, אחרי מחלות הסרטן – אז אם תהיתם, מטרת הפרק הזה היא לגרום לכולנו להיות יותר מודעים ועם היד על הדופק, אבל מבלי להיכנס לסחרור מיותר.
מי בכלל נחשבים צעירים בעולם הקרדיולוגיה?
כשמדברים על מחלות לב, ההגדרה ל"צעירים" מתייחסת לרוב למי שמתחת לגיל 40-45, כאשר מחלות ובעיות לב מופיעות לעיתים גם בטווח הגילאים שמתחת ל־30-35. עומרי קנדה, כדורגלן העבר של הפועל ת"א ונבחרת ישראל, הוא דוגמא מוכרת לאדם צעיר, אפילו ספורטאי, שבגיל 29 קיבל התקף לב במהלך צילומי תכנית טלוויזיה במקסיקו – אירוע שהשפיע עמוקות על חייו. אמנם זה לא שכיח, אבל בהחלט קורה גם אצל צעירים.
אפשר לקבל התקף לב בגיל 30 ומשהו?
התשובה של פרופ' יונש לא מתנחמדת: כן, זה יכול לקרות. לא שכיח – אבל קיים (15% מהאנשים שמגיעים עם התקף לב הם מתחת לגיל 40). עם זאת, הוא מדגיש, אצל אנשים מתחת לגילאי 30-35, שחשים תעוקה בחזה, בדרך כלל לא יהיה מדובר בהתקף לב, אלא בבעיה במערכות אחרות כמו מחלות שריר הלב, מחלות חשמל או בעיה מבנית מולדת בלב.
טרשת עורקים אצל צעירים
טרשת עורקים היא מחלה מאוד שכיחה ומהווה גורם מוות ראשון אצל גברים וגם נשים. מדובר במחלה כרונית שבה דפנות העורקים נחסמות בשל שקיעת שומנים וחומרים נוספים, מה שגורם להפרעה בזרימת הדם ללב. אצל אנשים מעל גיל 30 ששמענו שקיבלו דום לב או התמוטטו לפתע, לרוב יהיה מדובר בטרשת עורקים. לא מאוד שכיח אבל בהחלט קיים.
בצבא ארה"ב למשל, על מנת לבדוק מה באמת ההיקף של המחלה, עושים בדיקות פתולוגיות בחיילים שנפטרו מסיבות שונות ורואים ש־20% מהם, בגילאי 30-35, כבר עם שקיעה של שומנים וכולסטרול בעורקים.
אילו גורמי סיכון למחלה אמורים להדליק לנו נורת אזהרה?
מבלי להסתפק בסיסמאות, קיימים גורמי סיכון קלאסיים שמחייבים בדיקות:
· עישון
· בעיית כולסטרול גנטית
· גנטיקה של מחלות לב בקרבה ראשונה (אחים, הורים, ולעיתים סב או דוד). למשל, מי שאביו עבר אירוע לב בגיל 40-50 חייב להיבדק, כי מהגנטיקה קשה מאוד לברוח.
סט הבדיקות הרצוי
פרופ' יונש ממליץ למי שנמצאים בקבוצות סיכון, וגם למי שלא, לבצע סט בדיקות פשוט וזול, כבר בגיל 30-35:
· בדיקות דם (סוכר, שומנים)
· לחץ דם
· אק"ג
· רופא שמקשיב ללב
אם אנחנו לא נמצאים בקבוצות הסיכון והבדיקות תקינות, הסיכוי שנחווה אירוע לב בגילאים אלו קטן. אבל הוא גם מזהיר: אק"ג תקין לא אומר שאין בעיה בעורקים או בשריר הלב.
במידה וקיים חשד, או שיש היסטוריה משפחתית, מרחיבים את סט הבדיקות ומבצעים גם בדיקת מאמץ עם אקו לב במאמץ, אולטרסאונד דופלר של עורקי הצוואר ובמקרים מסוימים גם צנתור וירטואלי – CT לב המתבצע בשילוב חומר ניגוד.
כאב בחזה: מתי מדובר בחרדות ומתי באירוע לב?
מרבית כאבי החזה אצל צעירים הם לא התקף לב, אלא יותר חרדות.
תבנית הכאב המחשידה: כאב ממושך שמתגבר במאמץ (לא נקודתי שמרגיש כמו דקירת מחט) ומרגיש לוחץ או עמום, גם בכתף או ביד, ולעיתים מלווה בהזעה וקוצר נשימה. כאב שמופיע כך מחייב בדיקה במיון.
מה לגבי שעונים חכמים?
שעונים חכמים יכולים לסייע בעיקר בהפרעות קצב כמו פרפור, ואז צריך להמשיך לבדוק את זה עם אק”ג פורמלי. בנוסף, הם לא יכולים לסייע במקרים של סתימות בעורקים.
איך למנוע סיכוי להתקפת לב או למחלה?
בסופו של דבר אפשר להיות צעירים ולכאורה בריאים – ועדיין להיות בסיכון. המפתח, לפי פרופ’ יונש, הוא להבין את דרגת הסיכון האישית, לעשות את הבדיקות הנכונות בזמן, ולנסות להישאר עם היד על הדופק – מבלי להפוך את מדידת הדופק לפרויקט חיים.
