מנתחים את זה – פרק 30: על כירורגיה רובוטית

מהפכת הרובוטיקה כבר כאן, והיא משנה לא רק את חדר הניתוח, אלא גם את הדרך שבה מטופלים חושבים על ניתוח גדול ומורכב. בפרק הזה של "מנתחים את זה" בהרצליה מדיקל סנטר, ד״ר אילן קנט, כירורג כללי העוסק בכירורגיה קולורקטלית, מסביר מהו ניתוח רובוטי, מתי יש לו יתרון אמיתי, ולמה למרות כל הטכנולוגיה – ההחלטות החשובות ביותר, עדיין מתחילות בשיקול הדעת הרפואי האנושי וביסודות מקצוע הכירורגיה.

בשיחה למדנו כיצד הרובוט משתלב בעיקר בניתוחים מורכבים באגן, למה בארה"ב זה הפך כמעט לסטנדרט שיווקי – וגם מה חשוב לשאול לפני שבוחרים גישה ניתוחית.

 

 

מהי כירורגיה קולורקטלית?

כירורגיה קולורקטלית היא תת־תחום בכירורגיה הכללית שעוסקת בכירורגיה של המעיים, הרקטום והחלחולת הנדרשים בעקבות מחלות ממאירות (כמו גידולים סרטניים במעי הגס וברקטום), מחלות דלקתיות של המעי (כגון קרוהן או קוליטיס כיבית) ובעיות פרוקטולוגיות אחרות. קיימות מספר גישות: ניתוח פתוח ולפרוסקופיה וניתוח רובוטי – בהתאם לאזור ולמורכבות.

מה תפקיד הרובוט בעולם הכירורגיה? האם הוא מחליף את המנתח?

לפי ד״ר קנט, הרעיונות הראשונים לרובוטיקה כירורגית התפתחו סביב צורך בכירורגיה מרוחקת (Telesurgery) בנאס״א ובצבא האמריקאי, עם תחילת הטיסות לחלל בארה"ב – מתוך שאלה פשוטה שעלתה: "איך נוכל לטפל באסטרונאוט שיחלה בדלקת מעיים, מרחוק?"

בהמשך, עם התפתחות הלפרוסקופיה, עלתה השאיפה לשפר דיוק ושליטה וכך התגבשה הפלטפורמה שהפכה לנפוצה ביותר, דה וינצ'י – אשר אושרה רגולטורית בארה״ב בסוף שנות ה־90. הפלטפורמה הרובוטית, מדגיש ד"ר קנט, מביאה לרמת ביצוע מאוד מאוד גבוהה ומדויקת את היכולת של המנתח לבצע את הפעולה.  

הנקודה המרכזית שחשוב לציין היא, במילים אחרות, שהרובוט לא מנתח לבד. המנתח שולט בו והטכנולוגיה בעיקר מאפשרת ביצוע מדויק יותר במקרים מסוימים – אבל היא לא מחליפה ניסיון, תכנון ושיקול דעת.

איך זה עובד? יתרונות ומגבלות של ניתוח רובוטי

המנתח מפעיל בעזרת ידיו זרועות רובוט שמצלמות ומנתחות את המטופל דרך פתחים קטנים בגוף. המנתח יושב לצד המטופל ורואה בזמן אמת על מסך מחשב את הפעולות שהוא מבצע ואת פנים איברי הגוף. הרובוט נותן יתרון בעיקר כשצריך לנתח באזורים צפופים ורגישים, במיוחד באגן הקטן, למשל בניתוחי רקטום – שם נדרשת זהירות יתרה סביב עצבים ורקמות עדינות.

בין היתרונות החשובים ניתן למנות:

• ראייה טובה יותר, כולל תלת-מימד.
• המנתח שולט במצלמה ובזרועות בעצמו ולא תלוי באדם אחר.
• טווח תנועה רחב יותר מהיד האנושית – הזרועות מסייעות לתמרון מזוויות מורכבות.
• החלמה קלה יותר – יש עדויות לכך שמטופלים עשויים להשתחרר מוקדם יותר, עם פחות דימומים ובחלק מהמקרים גם התוצאות האונקולוגיות טובות יותר.  

לצד היתרונות החשובים האלו, מתקיימות גם מגבלות:

• ניתוחים רובוטיים הם ארוכים יותר – בין היתר בגלל זמן ההכנה והחיבור של המערכת הרובוטית.  

• גישה שלא מתאימה לכל סוגי המקרים – בחללים יותר נגישים או פחות צפופים היתרון יכול להיות פחות משמעותי.
• אין תחושת מגע בידיים – הזרועות הרובוטיות משמשות כהרחבה של ידיי המנתח.

למה דווקא בארה״ב הרובוטיקה שכיחה יותר ומה הקשר לכלכלת בריאות?

לדברי ד״ר קנט, בארה״ב חדירת הרובוטיקה מונעת במידה רבה מתוך התעשייה הקפיטליסטית והשיווק האגרסיבי עד כדי פרסומים שמובילים מטופלים לדרוש את הרובוט מהרופא המטפל. כל זה מביא לשימוש מוגזם, לדעתו, וגם לזמינות ותחרות במחירים למי שידו משגת.

ד"ר קנט משווה לקנדה, מדינה עשירה עם מערכת בריאותית ממלכתית, שאליה הרובוט כמעט ולא חדר – מה שממחיש שהשאלה אינה טכנולוגית, אלא של מדיניות ומשאבים. בישראל המציאות היא של משאבים מוגבלים יותר, כגון זמינות החדר הרובוטי ולכן השימוש בו נעשה כאשר יש לגישה הניתוחית הזאת יתרון ברור.

מה חשוב לבדוק לפני ניתוח רובוטי?

רצוי שמטופלים יבדקו עם הכירורג שלהם את הנושאים הבאים בבואם לשקול את האופציה:

• האם בניתוח הספציפי המדובר יש לרובוט יתרון אמיתי?    
• מה הניסיון של המנתח בניתוח בגישה הרובוטית?
• האם נבחרת טכנולוגיה נכונה ומותאמת למטופל ולמקרה?

כמו בכל תחומי הרפואה, גם כאן ההתפתחות בתחום היא אדירה וה- AI ישתלט על הרובוטיקה והכירורגיה בעתיד. במקביל, תחום מתפתח נוסף הוא מזעור החתכים בעת ניתוח, אפילו ניתוח גדול – ולשם העתיד הולך.