מנתחים את זה – פרק 27: חודש המודעות לסרטן השד

 

מתי להתחיל להיבדק?

שכיחות המחלה עולה, כבר שנים, כאשר אחד ההסברים לכך הוא המודעות הגדלה שמביאה יותר נשים להיבדק. הבדיקות כוללות:
• הערכת סיכון ולעיתים גם בדיקה גופנית אצל כירורג שד.
• בדיקות גנטיות (בדיקת דם).
• בדיקות הדמיה – ממוגרפיה, MRI.

כיום, ההמלצה היא שכל אישה בגילי 25-30 תפנה לכירורג/ית שד להערכת סיכון אישית ולבניית תכנית מעקב, בהתאם להיסטוריה משפחתית, גנטיקה, ממאירות אחרת וטיפולי הקרנה בעבר או בהווה.
בהיעדר גורמי סיכון, לרוב לא מומלץ בשלב זה לבצע הדמיה יזומה. בדיקות הדמיה יזומות (ממוגרפיה) מתחילות בדרך כלל בגילי 40-45 כאשר במידה ומדובר בשד סמיך נהוג להוסיף לעיתים גם אולטרסאונד.
לנשים בקבוצות סיכון יומלץ על הדמיות תכופות יותר, כולל MRI לפי הצורך – לרוב החל מגיל 40 ואחת לשנה. גם אחרי גיל 75 ממשיכים מעקב והדמיה – כל עוד תוחלת החיים הצפויה היא כ-10 שנים לפחות ואין מחלה קשה שמגבילה זאת.

בדיקות הדמיה חדשניות הקיימות כיום:

• ממוגרפיה תלת מימדית.
• הדמית MRI.
• ממוגרפיה מזריקת חומר ניגוד – יעילה מאוד וחדשה יחסית, הדמיה בשילוב הזרקת חומר על בסיס יוד לווריד.

גורמי הסיכון לסרטן השד:

• לפני הכל – היסטוריה משפחתית: ריבוי מקרים בדרגה ראשונה או שנייה.
• חשיפה לקרינה בעקבות מקרי סרטן אחרים בעבר.
• נשאות גנטית.

"אפקט אנג'לינה ג'ולי": גן ה – BRCA

המונח מתאר עלייה בניתוחים מניעתיים אצל נשאיות (כמו כריתת שדיים או שחלות), בצעד דומה לזה שג'ולי עשתה ב-2013 וכפי שעשתה גם דנה גרוצקי. בדיקות BRCA הפכו לחלק מהשיח הציבורי: אמנם מדובר בכ-1% מהמקרים, אך נשאות של המוטציה מעלה את הסיכון לסרטן השד, השחלות ולעיתים גם סרטנים נוספים. בקרב אשכנזיות שכיחות הגן היא 2.5%, ולכן הבדיקה כלולה בסל הבריאות; מומלץ לבדוק נשאות גם כשיש מוצא אשכנזי רק מצד אחד.

חשיבות הגילוי המוקדם: האם זה באמת מציל חיים?

למעט מקרים נדירים ואגרסיביים, גילוי גוש זעיר ללא מעורבות בלוטות משפר משמעותית את הפרוגנוזה – ולכן גילוי מוקדם מציל חיים.

ממצא שפיר או סרטני: דרכי הטיפול והחידושים

לאחר הוצאת ממצא בודקים אם הוא ממאיר או שפיר. בחלק מהממצאים השפירים אפשר להסתפק במעקב; בממצאים טרום־סרטניים לעיתים יומלץ על ניתוח כדי למנוע התפתחות סרטן בעתיד. כאשר הממצא סרטני, הטיפול נקבע לפי השלב: בסרטן גרורתי לרוב מטפלים תרופתית ולא בניתוח; בשלב מוקדם משלבים לרוב ניתוח ולעיתים גם קרינה וטיפול תרופתי, בהתאמה אישית ובהחלטת צוות רב־תחומי.
גם במחלה גרורתית יש כיום מגוון דרכי טיפול, ולכן לא בהכרח מדובר במחלה סופנית: במקרים רבים אפשר להאריך חיים ולחיות לצד המחלה תוך טיפול מתמשך, לעיתים כמחלה כרונית.

אם מחליטים על ניתוח: איך זה נראה היום?

הגישה הניתוחית השתנתה: לא בהכרח מבצעים כריתה מלאה בגלל גידול זעיר, ומחקרים גדולים הראו שסוג הניתוח לא תמיד קובע את סיכויי ההחלמה אלא משפיע בעיקר על הטיפול המקומי. כריתה מלאה נשמרת למצבים שאין ברירה, ואז משלבים פלסטיקאים לבחינת שחזור (מהבטן/שריר/שומן או סיליקון).
במקביל, קיימים ניתוחים משמרי שד – הסרת הגידול בלבד ולעיתים דגימת בלוטות – ובמקרים מתאימים גם אונקופלסטיקה לשמירה על סימטריה ואסתטיקה. ד"ר האס חמיש מדגישה שליווי נפשי־רגשי הוא חלק אינטגרלי מהטיפול, בשל ההשפעות על דימוי גוף, נראות, יחסים והתמודדות עם הסביבה.

סרטן השד בגברים

סרטן השד מופיע גם אצל גברים (כ-1% מהמקרים). גברים אינם נכללים בבדיקות הסקר, אך מי שמרגיש גוש בשד חייב להיבדק – ובוודאי כשיש נשאות גנים.
בשורה התחתונה: עם כל החידושים והמודעות, לגילוי מוקדם אין תחליף – ולכן ההמלצה הגורפת היא להיבדק בבדיקות סקר שגרתיות בכל שנה.