אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
"את רוב הגידולים השפירים במעי ניתן לכרות באמצעים אנדוסקופיים, בלי ניתוח"
מה הן בדיקות הגסטרו המוצעות כיום
"הבדיקות המוצעות בבית החולים הן הבדיקות הבסיסיות: גסטרוסקופיה, שהיא בדיקה של דרכי העיכול העליונות – הושט, הקיבה והתרסריון; וקולונוסקופיה, אשר בודקת את המעי הגס ואת קצה המעי הדק. אם ישנם ממצאים בהם אנו נתקלים תוך כדי הבדיקה, כמובן נטפל בהם: אם יש פוליפים נכרות אותם, אנחנו יכולים לדגום דברים, לסמן נגעים כאלה ואחרים ועוד. לעתים אנחנו עורכים גם הרחבות, אם התגלה אזור מוצר בוושט או בקיבה ועוד. אלו הם הדברים הבסיסיים שאנו עושים".
ההבדל בין בדיקת גסטרוסקופיה לבדיקת קולונוסקופיה
"כמו שאמרתי קודם, גסטרוסקופיה היא בדיקה שנועדה לבחון ולבדוק את דרכי העיכול העליונות: את הוושט, את הקיבה ואת התריסריון. היא רלוונטית לאנשים שמתלוננים על בעיות בדרכי העיכול העליונות, למשל צרבת, קשיים בבליעה, כאבים בבטן אמצעית-עליונה (שיכולים להתאים לאולקוס או לדלקת כזו או אחרת) וכן מחלות שקשורות בתת-ספיגה, כמו שלשול המאפיין את מחלת הצליאק. הבדיקה נעשית תחת טשטוש. אנו מכניסים צינורית עם מצלמה דרך הפה, מסתכלים על דרכי העיכול העליונות ובמידת הצורך נוטלים ביופסיות.
מטרת הקולונוסקופיה היא בחינה של דרכי העיכול התחתונות, קרי המעי הגס. היא מסייעת לגילוי מוקדם של פוליפים ולמניעה של סרטן המעי וכן לאבחון של מחלות שונות, כמו דלקות בדרכי העיכול התחתונות – קרוהן קוליטיס ואולטרציב קוליטיס וכן סרטן של המעי הגס. במקרים מסוימים נבחן בסיום הבדיקה גם את קצה המעי הדק, שם 'אוהבת' להתפתח מחלת הקרוהן וכך אפשר לאבחן אותה ולטפל בה".
האם יציאה דמית מחייבת בדיקת קולונוסקופיה?
"יציאה דמית היא סימן אדום אשר מעיד על בעיה המחייבת בדיקה. הבעיה יכולה להיות פשוטה כמו טחור מדמם או חתך בפי הטבעת, אך היא יכולה להיות גם תסמין של פוליפ מדמם או אפילו של גידול, זיהומים ודלקות במערכת העיכול. אז כמובן, היא לא בהכרח מחייבת בדיקה קולונוסקופית מלאה. הכול תלוי באופי התלונה, בגיל החולה ובהִסתַמנות. לפעמים, ניתן להסתפק בבדיקה קצרה – אנוסקופיה או רקטוסקופיה אותן עורכים פרוקטולוגים – או בדיקה קולונוסקופית קצרה רק של המעי השמאלי. זאת משום שדם טרי בצואה מגיע בעיקר מצד שמאל של המעיים, אשר נמצאים בטווח הקולונוסקופיה הקצרה".
מתי תבוצע בדיקת CT PET ומה ההבדל לבין בדיקת CT 'רגילה' ?
"CT PET היא בדיקה שמשלבת הזרקה של חומר אשר נקלט בגרורות או בתאים דלקתיים, ולכן היא תבוצע בדרך כלל בחולי גסטרו הסובלים מגידול. כך, נוכל להבין אם הוא שלח גרורות או לא, ומהי מידת התפשטותו. זוהי בדיקה הרבה יותר רגישה מבחינה זו, לעומת בדיקת CT רגילה שלא כוללת את חומר הניגוד המיוחד.
אם כן, CT PET תבוצע בעיקר בחולים עם סרטן מעי או סרטן אחר ותאפשר לנו לראות אם יש פיזור ואם ישנה תגובה לטיפול הכימותרפי. הבדיקה תבוצע גם בחולים עם מחלות דלקתיות של המעי כי שוב – החומר נקלט בבלוטות לימפה מודלקות או באזור מודלק במעי".
האם בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית עשויה להספיק לבירור מדויק?
"בעיקרון כן, בתלות בגודל הממצא. אנחנו משתמשים בקולונוסקופיה וירטואלית כתחליף לקולונוסקופיה רגילה, במטרה לאתר פוליפים או לבצע גילוי מוקדם של סרטן מעי גס. לבדיקה יש מהימנות טובה כאשר מדובר בפוליפים בגודל של מעל לסנטימטר – אלו הם הפוליפים המשמעותיים – וכמובן גם בגילוי הסרטן עצמו. מבחינה זו, דרגת הגילוי והדיוק שלה זהה לזו שמציגה בדיקת קולונוסקופיה רגילה. לעומת זאת, כאשר מדובר בפוליפים קטנים יותר, בגודל של 6-9 מ"מ וגם פחות מכך, שגם הם עשויים להיות משמעותיים, הבדיקה הזו פחות מדויקת, עם רגישות וסגוליות הרבה יותר נמוכות. אם אני הייתי צריך לעבור בדיקה מסוג זה, הייתי בוחר בקולונוסקופיה הרגילה, כיוון שארצה שבבדיקה יגלו את כל הממצאים במעי ולא רק את חלקם".
מניסיונך, מהו הטיפול הנכון ביותר להתמודדות עם תופעת מעי רגיז?
"אין טיפול אחד ויחיד. ראשית צריך לעשות את האבחנה ולהרגיע את החולה. להסביר לו שלא מדובר בסרטן או בדלקת כרונית של המעיים, כי אלה הם הדברים שמדאיגים את רוב החולים יותר מכול. ההרגעה של הנפש טובה ועוזרת מאוד במקרים כאלו, משום שהרבה מהתסמונות של המעי הרגיש מתעוררות לחיים כאשר הסביבה רוגשת: כשיש מתח בעבודה ובמשפחה, סביב גירושין, בעיות כלכליות וכדומה.
ישנו מגוון תרופות גדול המסייע להתמודדות עם התופעה. עיקר פעולתן הוא עצירת התופעות אשר נגרמות כתוצאה מהתפתחותו של המעי הרגיז, כמו שלשול או עצירות, והקטנת כאבי הבטן על ידי ויסות של המערכת הנוירולוגית של המעי הדק והגס".
הטיפול כאשר טיפול תרופתי ממושך בחיידק ההליקובקטר אינו אפקטיבי
"ישנן עשרות צורות טיפול בחיידק ההליקובקטר. בשלב הראשון ניתן טיפול תרופתי למשך שבוע עד עשרה ימים. היום אנחנו מעדיפים טיפול המשכי, דו-שלבי, במהלכו ניתנים למטופל שני סוגים של תרופות למשך חמישה ימים, ועוד שני סוגים אחרים בחמשת הימים שלאחר מכן. הטיפול הזה מצליח להכחיד את החיידק בשיעור של 90% ויותר. אם הגישה הזו נכשלת נעבור לתחליפים, כשהרעיון הוא לשנות את התרופות האנטיביוטיות, להוסיף תרופה רביעית ולהאריך את הטיפול. לצעדים האלה יש הצלחה רבה".
אילו גישות טיפוליות חדשות מוצעות כיום לחולי קרוהן וקוליטיס?
"מחלת המעי הדלקתית, ששני 'נציגיה' הם קרוהן ואולטרציב קוליטיס, היא מחלה כרונית בה אנחנו מטפלים בתלות בהיקף המחלה, בחומרתה ובזהות האיבר הנגוע. אם המעי הגס נגוע והמחלה היא קלה, אנחנו תמיד נתחיל עם תרופות מסוג אמינוס אליציליק אסיד; אם אלו לא יעזרו או כאשר המחלה קצת יותר קשה, נטפל בסטרואידים דרך הפה או דרך הווריד; אם אלו לא מועילים, נוסיף תרופות מדכאות חיסון ונשתמש גם בתרופות ביולוגיות.
בשנה-שנתיים האחרונות נוסו תרופות ביולוגיות חדשות שעובדות על מנגנונים וצורות פעילות אחרות, כמו גם על מתווכי דלקת שונים. שתיים מהן אושרו רק לאחרונה לשימוש על ידי ה-FDA. הן עדיין לא קיימות בארץ, אבל הן מציעות גישות חדשות לתקיפת המחלה כשהיא בדרגה בינונית עד קשה".
מה הם הטיפולים הלא-ניתוחיים שניתן לבצע
"כאשר מדובר בדלקת במעיים – תלוי באיזו דלקת מדובר. אם זו מחלת מעי דלקתית, אז כבר הזכרתי קודם את סוגי הטיפולים; אם זו דלקת שמקורה בסעיפים, דיברטיקוליטיס, אזי הטיפול יהיה אנטיביוטי, לצד כלכלה עשירה בסיבים בהמשך הדרך.
במקרים בהם ישנה היצרות כזו או אחרת, צריך לבדוק את סיבת ההיצרות ולהיות בטוחים שזו אינה היצרות בעקבות גידול. אם זו היצרות שפירה, אנחנו יכולים להרחיב אותה בעזרת כמה וכמה אמצעים, החל במרחיבים פיזיים ועד בלונים שאפשר לנפח ולהרחיב".
האם המצאות גידול שפיר במעי מחייבת ניתוח?
"לחלוטין לא. להיפך: כל הרעיון בגילוי מוקדם ובמניעה של סרטן המעי הגס, הוא גילוי הגידול השפיר, שאנחנו קוראים לו פוליפ, והסרתו באמצעים אנדוסקופיים. הגידולים הקטנים, בגודל חמישה עד 20 מילימטר, הם לחם חוקנו: אין יום שאנחנו לא נתקלים באחד או שניים כאלה.
עומדים כיום לרשותנו אמצעי כריתה מגוונים, כאשר השכיח או המצוי ביותר הוא מעין לאסו שאנחנו כורכים סביב הגידול, מהדקים, צורבים וכורתים אותו. לאחר מכן הוא יישלח לפתולוגיה לבדיקה.
לכן, את רוב הגידולים השפירים אנחנו יכולים לכרות באמצעים אנדוסקופיים, בלי ניתוח. יותר מזה: בעזרת אמצעים חדישים שנקראים endoscopic mucosal resection, endoscopic submucosal resection או endoscopic submucosal dissection, ניתן לכרות גידולים גם בשלב ראשוני מאוד, וכך לחסוך ניתוח לחולה".
אילו מקרים של החזר קבתי-ושטי (רפלוקס) מצריכים טיפול
"אצל כל אחד מאיתנו עולה חומצה מהקיבה אל הוושט כמה פעמים ביום, מבלי שאנחנו מרגישים בזה. ל-20-30% מהאנשים יש תלונות על צרבת, שהיא הביטוי לתופעה הזו, בתדירות של פעם בחודש. יש אנשים שסובלים מכך בתדירות גבוהה יותר, אך האחוזים הולכים וקטנים ככל שהתדירות עולה.
אלה שסובלים מהתופעה כמה פעמים ביום או בשבוע, עד כדי כך שזה מעיק עליהם, יזדקקו לטיפול. כך גם מטופלים שסובלים מדלקת בוושט או מממצאים טרום סרטניים, כתוצאה מעליית החומצה מהקיבה. מטופלים אלו יזדקקו לטיפול תרופתי שנחשב היום לשכיח מאוד ומסתכם לרוב בכדור אומפרדקס, לוסק, קונטרולוק, לנטון או נקסיום. אלו תרופות אשר חוסמות את תעלות המימן ומורידות החומציות בצורה אפקטיבית למשך 24 שעות. המטופלים נוטלים כדור אחד כזה ביום וחיים עם זה טוב.
לעומת זאת, אם מדובר בחולה צעיר, כבן 20 לדוגמה, שהתופעה מטרידה אותו מאוד והוא לא רוצה להיות תלוי בתרופות, כמו הרבה צעירים – יוצע לו אמצעי טיפולי-ניתוחי, אשר כולל הידוק הסוגר בין הוושט לקיבה".
היתרונות בביצוע בדיקת גסטרו בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר
"היתרונות הם ברורים: אתה יכול לבחור את הרופא ואת הצוות המטפל שלך, אפשרות שלרוב אינה מוצעת בבית חולים ציבורי. אתה יכול לבחור את השעה, את האדם המטפל, את היום ואת מיקום החדר – ולקבל את הטיפול הטוב ביותר על ידי האנשים המקצועיים ביותר".
