פראתירואיד – ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס

בלוטת יותרת התריס היא בלוטה אשר אחראית על רמת הסידן בגופנו. ישנן ארבע בלוטות כאלו, אשר נמצאות בסמוך לבלוטת התריס, והן מפרישות הורמון בשם PTH כאשר הן מזהות כי ישנו מחסור בסידן בגוף. בכך הן דואגות לשמור על רמה תקינה של סידן, שהוא אחד מהיסודות החשובים ביותר בגוף האדם.

ישנם מקרים שבהם בלוטות יותרת התריס – אחת או כמה מהן – אינן פועלות כראוי. זה יכול להיות מקרה של יתר פעילות, כלומר של ייצור מוגבר של הורמון PTH, שיביא לעלייה ברמת הסידן, עד למצב מזיק ומסוכן; זה יכול להיות מקרה של תת-פעילות, שיביא לרמה נמוכה של סידן; וזה יכול להיות חוסר תגובה של הגוף (או של הבלוטה החולה) לשינוי משמעותי בריכוז הסידן בגוף, מה שיביא בדרך כלל גם כן לרמה נמוכה של סידן.

למצבים אלו ישנן השלכות רבות: עודף סידן בגוף יכול לגרום לאוסטיאופורוזיס (דילול עצם), להיווצרות אבנים בכליות, לעייפות, לתחושת דיכאון מסוימת, לבחילות ולכאבי ראש; ערכים נמוכים של סידן יכולים גרום לכיווצי שרירים ולפרכוסי שרירים תכופים, לשינוי במצב השיער, לעור יבש, להיחלשות הציפורניים והשיניים ועוד.

מידע כללי על פראתירואיד

כאשר מתגלה בעיה בתפקוד בלוטות יותרת התריס, יפעל בראש ובראשונה הרופא לאבחון הבלוטה הבעייתית.

הזיהוי נעשה בעזרת דימות מיוחדת שנקראת Sestamibi scan. לאחר שהתגלתה הבלוטה החולה, יבוצע האבחון המדויק שיאפשר להבין מה הבעיה – יתר פעילות, עודף פעילות או חוסר תגובה של הגוף לשינוי ברמות הסידן.

אם מדובר ביתר פעילות של אחת הבלוטות – זהו המצב השכיח יותר בהקשר זה – יבוצע ניתוח להסרת הבלוטה החולה. הסרתה לא תפגע בקצב ייצור הורמון ה-PTH, שימשיך להיות מיוצר בבלוטות האחרות, ובכמויות הנדרשות על ידי הגוף. למעשה, גם אם תישאר מתוך ארבע בלוטת יותרת התריס רק בלוטה אחת, היא תספיק כדי לייצר את כמות ה-PTH הנדרשת.

אגב, גם גילוי של גידול על אחת מבלוטות יותרת התריס יוביל לעריכת ניתוח שבמהלכו ייכרת הגידול או הבלוטה כולה. לגידול יכולות להיות השפעות שונות על הבלוטה, כולל גרימת פעילות יתר שלה וייצור מוגבר של PTH.

הכנה לניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס

ניתוח להסרת בלוטת יותרת התריס יבוצע בהרדמה כללית, ולכן לרוב לא ידרוש הכנה מיוחדת, למעט בדיקת ה-Sestamibi scan שתבוצע לפני ההליך הכירורגי. במקרה של ניתוח בהרדמה מלאה, תידרשו לצום כמה שעות לפני תחילת הניתוח.

מהלך הפעולה

בעבר נערכו ניתוחים לכריתת בלוטת יותרת התריס בגישה הפתוחה, דרך חתך כירורגי באורך של כעשרה סנטימטרים לאורך הצוואר. היום הניתוח פשוט הרבה יותר, ונעשה בדרך כלל דרך חתך זעיר בצוואר, בנקודה הקרובה ביותר לבלוטה החולה (שמקומה זוהה עוד קודם לכן במהלך בדיקת הדימות המיוחדת).

כלי חשוב נוסף שהופך את הניתוחים הללו למדויקים במיוחד הוא למעשה בדיקת דם שידועה בשם 'טורבו PTH', המאפשרת לבחון מיד לאחר כריתת הבלוטה את קצב הייצור של ה-PTH בגוף.

אם בדיקת הדם מעידה כי רמתו ירדה משמעותית לאחר הכריתה (כשמדובר ביתר פעילות של הבלוטה, כמובן) – נכרתה הבלוטה הנכונה. במקרה כזה, כבר לאחר 48 שעות צפויה להתייצב רמת הסידן בגוף על הערכים הנורמליים.

אם רמת ה-PTH לא יורדת סימן שהבלוטה החולה לא נכרתה, או שישנן עוד בלוטות חולות. במקרה כזה יורחב הניתוח ויהפוך לניתוח פתוח.

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס הוא ניתוח שנמשך כשעה וחצי לכל היותר (בעבר ניתוחים מסוג זה נמשכו שלוש שעות ויותר), ומאפשר שחרור מבית החולים כבר לאחר כ-48 שעות, ולפעמים עוד קודם לכן.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי לאחר הניתוח יכולות להיות: דימום, תת-פעילות כרוני של יותרת בלוטת התריס בעקבות פגיעה משמעותית ברקמות של הבלוטות הבריאות וכן ירידה חדה ברמת הסידן בדם מיד לאחר הניתוח.

אלו תופעות שנחשבות נדירות, והרפואה מציעה כנגדן טיפולים מהירים ויעילים מאוד.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם