ניתוח לתיקון היצרות מוצא אגן הכליה (פיאלופלסטי)

מהי היצרות במוצא אגן הכליה?

היצרות במוצא אגן הכליה היא מצב רפואי מוכר, שבו פתח היציאה של הכליה הוא ברוחב קטן מדי. כדי להמחיש זאת, ניתן לחשוב על כיור, שהברז שלו תקין לחלוטין והמים זורמים לתוכו היטב – אבל בפתח הניקוז שלו יש היצרות או חסימה, והמים מתקשים לזרום ממנו אל צינור הביוב.

במקרה של גופנו, אנחנו מדברים על היצרות ב"אגן הכליה" – החלק התחתון של הכליה, שממנו זורם השתן שנוצר בכליה אל שלפוחית השתן, ומשם מחוץ לגופנו. במקרים רבים מדובר בהיצרות מולדת, אם כי היא בהחלט יכולה להתפתח ולהופיע גם אצל מבוגרים.

ההיצרות יכולה להיות לא תסמינית (לא מורגשת ונטולת סימפטומים לחלוטין), ועלולה לכלול תסמינים, ובהם קשיים במתן שתן או כאבים באיזור המותניים לאחר שתייה. במרבית המקרים (90%) ההיצרות תופיע בצד אחד בלבד (כלומר, בכליה אחת).

בירור 

בירור וטיפול בהיצרות מוצא אגן הכליה (Ureteropelvic Junction Obstruction) מתבצע אצל אורולוג – רופא שמומחיותו אבחון וטיפול בבעיות במערכת השתן (בילדים יטפל אורולוג ילדים).

תחילה יבוצע תשאול מקיף במרפאת הרופא (אודות בעיות בהטלת שתן, כאבים, היסטוריה רפואית, מחלות רקע וכד') ולאחר מכן יישלח המטופל לבדיקת דימות לדיוק האבחנה. בדיקות אלו עשויות לכלול: אולטרסאונד כליות; CT; MRI; מיפוי כליות; וכן ציסטוגרפיה רטרוגרדית.

החלטה על הטיפול

ההחלטה על הטיפול משותפת לאורולוג ולמטופל, והיא מבוססת על הנתונים שעלו מהבדיקות ועל תלונותיו של המטופל. הטיפול העיקרי בהיצרות של מוצא אגן הכליה הוא ניתוח כירורגי לתיקונה (אין כל תרופה או טיפול אחר שיכולים לפתור את הבעיה), אם כי לעתים ניתן להסתפק במעקב בלבד.

כך, למשל, כאשר הבעיה התגלתה באקראי (אגב בירור של בעיה אחרת) ולאחר בדיקות הדם והדימות האורולוג רואה שאין לה השפעה על תפקודי הכליה – ניתן יהיה להימנע מניתוח, ולחזור למרפאת הרופא מדי פרק זמן לבדוק שהכל בסדר.

במקרים אחרים, כאשר ההיצרות או החסימה משפיעות על בריאותו של המטופל למשל ירידה בתפקודי כליות או על איכות חייו (קשיים במתן שתן, כאבים קשים) – יתקיים עם המטופל (במקרה של ילד: עם הוריו) דיון באפשרות לבצע ניתוח לתיקון הבעיה. הנטייה לנתח תועדף, ככל שהחסימה גדולה יותר וככל שתפקודי הכליות נמוכים יותר.

ניתוח פיאלופלסטי 

הניתוח לתיקון היצרות במוצא אגן הכליה (בשמו המקצועי: פיאלופלסטי או pyeloplasty) הוא אחד הניתוחים הוותיקים והמוכרים בכירורגיה אורולוגית. הוא נחשב לניתוח שגרתי, בטוח ולא מורכב, שיש לו תוצאות טובות בידיים מיומנות וכאשר הוא נעשה במרכז רפואי מוביל.

במהלך הניתוח, לאחר שהמנתח מזהה את אגן הכליה המוצר, הוא יוצר מעקף (בשפה הרפואית: "השקה") ומחבר את השופכן (הצינור שמוביל שתן מן הכליה – אל שלפוחית השתן) אל הכליה, במקום שאיננו מוצר. המעבר החדש שיצר האורולוג יאפשר לנוזלים מהכליה לזרום בחופשיות.

בעבר בוצע הניתוח בחתך פתוח (חתך לרוחב המותן) – אולם האמצעים הטכנולוגיים לביצועו הולכים ומשתכללים כל העת, וכיום מקובל לבצעו בלפרוסקופיה (כירורגיה זעיר פולשנית) – הכנסת כלי ניתוח ארוכים ומיוחדים דרך נקבים זעירים שנפערים בעורו של המנותח ונסגרים בפלסטר ללא צורך בתפירה.

ניתוח ברובוט

רובוט דה וינצ'י משמש כיום כשותף אינטגרלי בניתוחי פיאלופלסטי רבים, ומאפשר לדייק ולטייב אותם. המנתח שולט בתנועות הרובוט באמצעות קונסולה הניצבת בסמוך, בתוך חדר הניתוחים.

הרובוט מאפשר למנתח לראות פרטים עדינים במיוחד, בתלת מימד ובהגדלה ניכרת (כמו כלי דם זעירים, שלא ניתן לראות בעין אנושית); לבצע תנועות ניתוחיות על-אנושיות (כמו סיבוב של מפרק היד ב-360 מעלות); ולהיות עוד יותר מדוייק.

ניתוחי אגן כליה בסיוע רובוט (Robot-assisted laparoscopic pyeloplasty) הולכים וצוברים פופולאריות אצל המנתחים והמנותחים כאחד, בין היתר בשל התוצאות הטובות יותר שלהם (בהשוואה לניתוח בגישה פתוחה ולניתוח לפרוסקופי), הכוללות, עפ"י הספרות הרפואית, שיעור סיבוכים נמוך יותר ושיעור קטן יותר של ניתוחים חוזרים.