ניתוח בקע טבורי

בקע טבורי הוא מצב שבו, בשל חולשת שרירים באזור הטבור, נוצר מעין פתח בדופן הבטן. דרך אותו פתח 'זולגים' איברים מסוימים מחלל הבטן או חלק מסוים מאותם איברים החוצה, מחלל הבטן, ולמעשה עוברים למעין כיס בקדמת הבטן – חלל חדש שבו הם לא אמורים להיות.

הימצאותו של הבקע (כלומר של אותו פתח בדופן הבטן) אינה מסוכנת כשלעצמה, משום שמדובר בסך הכול במעין 'מרווח' שנוצר בין קבוצות שרירים מסוימות. עם זאת, כאשר הבקע הטבורי גדל וכשהוא לא מטופל במשך זמן רב, עשויה ה'זליגה' אל החלל החדש להיות משמעותית, ולגרום לנפיחוּת משמעותית ואף לכאבים.

הסכנה הגדולה ביותר בהיווצרותו של בקע טבורי היא כליאה של איבר מאיברי חלל הבטן ושיבוש אספקת הדם אליו, בשל הלחץ של שרירי הבטן עליו, עד כדי התפתחות נמק. זליגה של חלק מהמעי הדק דרך אותו פתח נחשבת חמורה ביותר, ובשל האפשרות לנמק נחשבת מסכנת חיים. מצב כזה מחייב טיפול מהיר ומיידי. הפעולה היחידה שתסייע במקרה כזה – וזו שתיבחר בכל מקרה שבו הוחלט על תיקון הבקע – היא ניתוח בקע טבורי.

מידע כללי על בקע טבורי

ניתוח בקע טבורי ייעשה, כאמור, באופן דחוף כאשר נשקפת סכנת חיים בשל כליאה של איבר ושיבוש אספקת הדם אליו. למעשה, גם אם ישנו רק חשש להתפתחות מצב כזה, יבוצע ניתוח בהקדם כדי לתקן את הבקע ולהציל את האיבר הכלוא מנמק.

ניתוח ייעשה גם במקרים שבהם הבקע גדול מאוד – במטרה למנוע בעיות עתידיות. מאותה סיבה בדיוק ייערך ניתוח גם כאשר ה'זליגה' אל החלל החדש נמצאת ממש בראשיתה. אגב, כאשר הבקע קטן או כאשר לא ניתן לערוך ניתוח (באנשים מבוגרים מאוד, לדוגמה), אפשר להשתמש בחגורת בטן מיוחדת, שיכולה לסייע במידה מסוימת.

יש לציין כי בקע טבורי הוא תופעה נפוצה בקרב תינוקות וילדים. הוא נגרם משום שהטבעת המקיפה את חבל הטבור לפני חיתוכו לא נסגרה לאחר מכן – מה שגורם להיווצרות הפתח בדופן הבטן. במקרים רבים הפתח זה ייסגר מעצמו עד לסביבות גיל חמש, ורק אם הדבר לא קרה באופן טבעי עד לגיל זה (או מעט מאוחר יותר) יוחלט על עריכת ניתוח.

הכנה לניתוח

ניתוח הרניה נעשה בהרדמה כללית, ולכן אתם או ילדכם תצטרכו להיערך אליו בהתאם (עיקר ההכנה תהיה צום של 6-8 שעות על פי הנחיית הרופא המרדים). לאנשים בעלי מחלות רקע שונות ייערכו בדיקות מקדימות לפני הניתוח.

מהלך הניתוח בבקע טבורי

אם הוחלט כי פעולה כירורגית היא הצעד הנדרש, יתואם אתכם מועד לניתוח. למעט אותם מקרים חמורים שאותם הזכרנו קודם לכן, אין כל דחיפות בעריכת ניתוח בקע טבורי, אך מומלץ שלא להמתין יתר על המידה כדי שהמצב לא יחריף (בקע טבורי יכול להפוך במהרה לבקע כלוא ולהיחשב מסכן חיים).

הניתוח נעשה באחת משתי שיטות: בגישה הפתוחה, שכוללת חתך רוחב באזור הטבור, והגישה הזעיר-פולשנית, שבמהלכה נעשים שלושה חתכים זעירים סביב הטבור. בשתי השיטות יוחזרו האיברים שזלגו למקומם הטבעי, והפתח ייחסם בעזרת רשת מיוחדת. אותה רשת למעשה תמנע זליגה חוזרת של איברי חלל הבטן, וגם תאפשר לחזק את הנקודה החלשה בדופן הבטן.

במקרים שבהם התפתח בקע כלוא אשר גרם לנמק באיבר כלשהו תידרש, לצד הפעולות לתיקון הבקע, גם כריתה של אותו חלק נמק. אם מדובר במעי הדק, יידרש הרופא לקטיעה זהירה ומדויקת, שבסיומה יחבר יחד את שתי קצוות המעי הבריאים.

ניתוח בקע רגיל, ללא איברים שפיתחו נמק, נמשך עד 40 דקות. אם הניתוח נעשה בשיטה הזעיר-פולשנית תשוחררו לביתכם יום לאחריו, ואם הוא נעשה בגישה הפתוחה, ייתכן שתתבקשו להישאר בבית החולים זמן נוסף. מומלץ מאוד לנוח בימים הראשונים לאחר הניתוח, וכמובן לא להתאמץ או להרים משאות כבדים, אך מצד שני – להקפיד על תנועה ועל הליכה זהירה, כדי לעודד את הגוף להחלים. בשבוע הראשון שלאחר הניתוח עדיף לא לנהוג ברכב.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי בניתוח בקע טבורי מעטות ונדירות למדי. בחילות, הקאות, כאבי גרון וכאבי ראש עשויים להופיע בעקבות ההרדמה הכללית – אלו תופעות שיחלפו לאחר ימים אחדים. זיהום אפשרי גם כן, אך במקרים נדירים. תופעת הלוואי החמורה ביותר היא היווצרות הבקע מחדש, מה שקורה במקרים מעטים מאוד ודורש ניתוח בקע טבורי נוסף.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם