כ-4,000 ניתוחים להחלפת ברך מבוצעים בישראל מדי שנה, ובמקרים רבים הם טומנים בחובם פרדוקס: הניתוח אמנם מוגדר כהצלחה עפ"י כל הפרמטרים והקריטריונים הרפואיים, אבל שביעות הרצון של המנותחים ממנו נמוכה, והם לא זוכים לקבל את איכות החיים שבגינה פנו לראשונה לביצוע הניתוח.
הפתולוגיה האופיינית למועמדים לניתוח היא שחיקת סחוסים ותהליכים ניווניים נוספים שפוגעים בשלמות הברך, וגורמים לכאבי ברכיים חריפים ומגבלות תנועה משמעותיות (כמו קושי לעלות במדרגות).
הניתוח נחשב ל"קו האחרון" בטיפול בבעיה, ולפניו מקובל לנסות טיפולים שמרניים (לא פולשניים), כגון תרופות, הפחתת משקל, פיזיותרפיה, פעילות גופנית והתאמת עזרי הליכה.
מהנתונים המוכרים בספרות הרפואית, עולה כי 20% מאלו שעוברים ניתוח להחלפת מפרק ברך, נותרים לא מרוצים ממנו – בהיבטים של השבת היכולת לתפקד ללא כאבים וללא מגבלות, גם בתום חודשים של שיקום ופיזיותרפיה.
בתרגום ל"עברית" אנחנו מדברים על כ-800 מנותחים בשנה שנותרים עם כאבי ברכיים ולא מרוצים מתוצאות הניתוח, וזה בהחלט לא מעט.
הגישה הקינמטית בהחלפת ברך
"הגישה הקינמטית" באורתופדיית ברכיים (קינמטיקה היא תורת התנועה של גוף במרחב), גורסת שצריך להתאים את השתל ספציפית למנותח ולצורת השימוש שלו בברך – לחקות את הקיים ולא "להכתיב" לו איך ברך צריכה להיות.
בגישה הניתוחית המסורתית, משתילים את הברך באותה הגישה לכל המנותחים, על פי קריטריונים גופניים מוגדרים, כמו התאמתה לציר עצם השוקה (הטיביה) ותוך חיתוך הרצועות (הליגמנטים).
לעומת זאת, בגישה הקינמטית, מנסים לחקות את הפעולה הטבעית של הברך, ולהניח את השתל במקום ובצורה הכי מדוייקים לאותו מנותח ספציפי.
בדיוק כשם שלכל אחד מאיתנו יש תנועות ידיים אופייניות ואופן שימוש ייחודי באצבעותיו, כך כל אחד מאיתנו משתמש בברך שלו קצת אחרת. בגישה הקינמטית אנחנו מנסים להבין את הברך שלפנינו ואת אופן השימוש בה, ולהתאים את המשתל לכך.
בחדר הניתוחים בגישה החדשה, נמנעים מחיתוך הרצועות וממקמים את הברך המלאכותית בזווית ובמנח הרבה יותר מדוייקים (מדובר על שינויים זעירים של, למשל, 4 מ"מ ו-7 מעלות) – המבוססים על מדידות קינמטיות שאנחנו מבצעים, מה שהופך אותה להרבה יותר מותאמת אישית למנותח.
כפי שאנו יכולים ללכת עם נעליים במידה אחת גדולה מדי (אבל הרגל "תשחה" בתוך הנעל), וכך גם עם נעליים במידה אחת קטנה מדי (וקצת ילחץ) – הדיוק שאנחנו מגיעים אליו כאן, ושמבוסס על הצורה הייחודית שבה המטופל מפעיל את הברך שלו, מביא לכך שהתחושה שלו עם הברך החדשה תהיה טבעית יותר ונכונה יותר, וכפועל יוצא: כואבת פחות.
כדי שלא להישאר רק תחת הרושם הטוב של תגובות המטופלים, נערך מחקר על מידת שביעות הרצון של המנותחים ממנה.
בשאלונים שחולקו ל-100 מטופלים שעברו החלפת ברך קינמטית לפני שנה לפחות, התבקשו הנבדקים לשמוע על תוצאות הניתוח בעיניהם.
תוצאות המחקר, היו מובהקות: שיעור שביעות הרצון של המנותחים עומד על 95% – זאת בהשוואה לשיעור של 80% בלבד בניתוח שמבוצע בגישה המסורתית.
בנוסף, חולקו שאלונים ל-50 מנותחים שעברו בעבר החלפת ברך אחת בשיטה המסורתית, ולאחרונה החלפת ברך שנייה בשיטה הקינמטית, ונשאלו: מאיזו ברך אתם מרוצים יותר? 80% מהמטופלים ציינו שהברך שאיתה הם מרגישים יותר נוח ויותר טבעי היא הברך שהושתלה בגישה הקינמטית.
המגמה באורתופדיית ברכיים מצטרפת למגמה הכללית ברפואה – שעוברת לאט לאט מפתרון אחד שמתאים לכולם (כל מי שחולה במחלה X, יקבל תרופה Y), לפתרונות אישיים שמתאימים לכל מטופל (כמו תרופות בהתאמה אישית על פי הגנטיקה המולקולרית הייחודית).
השינוי הזה, שמתחיל לתפוס תאוצה גם באורתופדיית ברכיים, מאפשר לנו היום להציע בניתוח ארטרוסקופיה שמונחת בהתאמה אישית לאנטומיה ולפיזיולוגיה הייחודית של המטופל באופן קינמטי, וניתוח להחלפת ברך עם תוצאות משופרות הרבה יותר.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם