ביופסיית ערמונית מבוססת MRI – ביופסיית פיוז'ן

מהפך בשיטת האבחון לסרטן הערמונית

אין לנו חדשות מעודדות לגבי כמות הביופסיות המתבצעות בשנה בישראל במטרה לאבחן או לפסול מקרים של סרטן הערמונית – הגידול השכיח ביותר בגברים. מדובר באלפי בדיקות בשנה.

אז מה כן חדש? שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של MRI ככלי אבחוני בעל רמת דיוק גבוהה ביותר, מביאה לשיפור משמעותי בסיכוי לזהות גידול סרטני ויכולה להיות מצילת חיים.

אם הופניתם בעבר לביופסיה, אתם בוודאי מכירים את המושג: ביופסיה מונחית סונר (אולטרסאונד). עד היום, הייתה שיטה זו את הדרך הטובה ביותר לביצוע התהליך, למרות שהייתה הלכה למעשה 'שיטה עיוורת'.

מהי ביופסיה עיוורת?

בשימוש בטכניקת הביופסיה מונחית אולטרסאונד, לא ניתן לראות את הגידולים החשודים, ולכן היו נלקחות דגימות באופן שיטתי (סיסטמטי) ו'עיוור', כלומר אקראי, 12 דגימות בכל ביופסיה מאזור הערמונית כולה.

המשמעות היא שדגימות הביופסיה נלקחות ללא ידיעה ברורה על המיקום של הגידול או הגידולים בערמונית. כך למעשה, סרטן הערמונית הוא הסרטן היחיד המאובחן בצורה עיוורת.

אם בדיקות הדם הראו רמה גבוהה של PSA (בדיקה של חלבון בדם, שרמה גבוהה שלו עלולה להצביע על סרטן הערמונית) – סביר להניח שקיבלתם הפניה לביופסיה. אז רגע לפני שאתם רצים לעשות, כדאי מאד שתקראו את השורות הבאות.

הבשורה חדשה

בשנים האחרונות נכנסה לתמונה טכנולוגיה מתקדמת חדשה באבחון וטיפול בסרטן הערמונית: ביופסיה מבוססת MRI. מדובר במילה האחרונה, המומלצת והמדויקת ביותר לאבחון.

עם כניסת ה-MRI לתחום זה, תם עידן הביופסיה העיוורת לאבחון סרטן הערמונית. היום, תחת MRI  ניתן לזהות, למקם ולמדוד במדויק את הגידול ובכך להקטין את הסיכוי לאבחון שגוי.

שני היתרונות המרכזיים של ביופסיות מבוססת MRI מול ביופסיות רגילות בהנחיית אולטרסאונד, הינם:
1. העלאת הדיוק לאיתור גידולים

2. הפחתה של מספר הדקירות, המובילה להפחתת הסיכון לזיהומים

איך זה עובד?

המטופל עובר MRI לערמונית (עם או בלי סליל אנדורקטאלי – בהתאם לעוצמת המגנט של מכשיר ה MRI בו מבוצעת הבדיקה). את הבדיקה מפענח רדיולוג מומחה ומומלץ שתפוענח גם על ידי אורולוג מומחה בתחום סרטן הערמונית ובעל ידע בקריאת MRI.

במידה וישנם ממצאים חשודים בבדיקה, מתקבלת החלטה על דגימה של ממצאים אלה. צילומי ה-MRI מעובדים על ידי תוכנת מחשב מיוחדת, למודל תלת מימד, בו מסומנת הערמונית ומסומנים הממצאים החשודים. צילומים אלה יאוחדו בהמשך עם צילומי האולטרה סאונד, ויכווינו את מחט הביופסיה לדגימה מדויקת של האזורים החשודים כנגועים בסרטן.

ישנן שתי גישות לביצוע הביופסיה: דרך פי הטבעת (בדר"כ בהרדמה מקומית) או דרך הפירינאום, שנמצא מאחורי שק האשכים (בדר"כ בהרדמה כללית בשל רגישות האזור). ההחלטה באיזו הרדמה לבחור תלויה לפני הכל במיקום הנגע החשוד – קדמי או אחורי. במידה והנגע במיקום המאפשר כל אחת מהגישות, ההחלטה תהיה על בסיס העדפת הנבדק והרופא המטפל. לכל שיטה יתרונות וחסרונות ובגדול, בביופסיה דרך הפירינאום הסיכוי לזיהום קטן יותר.

בשני המקרים אורכת הבדיקה בין רבע לחצי שעה.

הכנה לבדיקה

בדיקה הנעשית בהרדמה כללית מחייבת צום.

לבדיקה הנעשית דרך פי הטבעת ניתנת במרבית המקרים אנטיביוטיקה למניעת זיהומים.

חשוב לזכור

בעידן ה-MRI אין מקום לביצוע ביופסיות 'עיוורות' תחת אולטרסאונד בלבד. השימוש בטכנולוגיה זו מכפיל את הסיכוי לזהות בביופסיה גידול משמעותי, ובכך מוריד בצורה משמעותית את הסיכוי “לפספס” גידול וכמובן מייתר צורך בביופסיות נוספות.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.

• הבדיקה מבוצעת בניידת MRI