תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS)

hero-text hero-text

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) נחשבת להפרעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בקרב נשים ולבעיה לא פשוטה להתמודדות מכל הבחינות. היא עלולה לגרום לקשיי פוריות, לתסמינים שונים בטווח הקצר ולסיבוכים אפשריים בטווח הארוך. למרות זאת, חשוב שלא להשלים עם הבעיה. אבחון מדויק של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, לצד טיפולים מהמגוון הרחב המוצע בהרצליה מדיקל סנטר, יכולים לשנות את התמונה לחלוטין.

בחלק גדול מהמקרים, קושי של זוג להיכנס להריון נובע מבעיות הורמונליות ומבניות אצל האישה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא כזו בדיוק. מדובר במצב בו שחלות האישה הן מוגדלות עד פי שלושה בהשוואה לשחלות תקינות ומאופיינות בריבוי זקיקים.

 

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום לשורה ארוכה של תסמינים וסיבוכים אפשריים, בטווח הקצר והארוך כאחד, אבל ניתן להיות מעודדים: זאת על רקע העובדה שידועים כיום טיפולים שונים ויעילים מאוד לתסמונת השחלות הפוליציסטיות, שעשויים להקל על האישה ולשפר את הסיכויים שלה להיכנס להריון.

מהם התסמינים של נשים הלוקות בשחלות פוליציסטיות?

שחלות, כידוע, אחראיות על ייצור ביציות בגוף האישה. בנוסף הן מבצעות תפקידים חשובים אחרים, דוגמת הפרשת הורמוני מין והורמונים נוספים החשובים לבריאות האישה. הבעיה עלולה להתחיל כאשר מדובר בשחלות המוגדרות כ"פוליציסטיות". אם נצמדים להגדרות העדכניות, זהו מצב בו בשחלה אחת לפחות בגוף האישה יהיו תריסר זקיקים ומעלה שקוטרם 9-2 מ"מ, וכן שנפח השחלה יהיה גדול מהממוצע ויעמוד על יותר מ-10 מ"ל.

 

שחלות במראה פוליציסטי כשלעצמן אינן מהוות בהכרח בעיה ומופיעות אצל כרבע מהנשים. כאשר נלווים לשיבוש בפעילות השחלות סימפטומים נוספים, אנחנו מדברים כבר על תסמונת השחלות הפוליציסטיות הנחשבת למורכבת הרבה יותר להתמודדות. התסמונת עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בפוריות האישה, בין השאר עקב אי סדירות המחזור החודשי והביוץ או השיבוש ההורמונלי.

 

לראייה, אצל נשים רבות הסובלות מהבעיה מופיעים רק 4-3 מחזורים בשנה. אצל אחרות המחזור החודשי מתארך, והופעת הווסת נעשית במועדים שרחוקים מלהיות צפויים.

לצד זה, ייתכנו אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

  • משקל עודף – למעשה, כמחצית מהנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הן בעלות משקל יתר
  • שיעור יתר באזורים שונים בגוף, לרבות הפנים, הגב, החזה והידיים
  • הופעת פצעי בגרות (אקנה)
  • נשירת שיער ונטייה לקו מצח גבוה ולהתקרחות באזור הקרקפת
  • עלייה ברמות השומן בדם (כולסטרול)
  • עלייה ברמות האינסולין
  • חוסר איזון הורמונלי

מהן הסיבות לתסמונת שחלות פוליציסטיות?

חשוב לא לקחת את תסמונת השחלות הפוליציסטיות כמצב מובן מאליו, אלא להבין בדיוק מהם גורמי הסיכון העיקריים שלה ומה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכויים להתפתחותה. יש לציין שגם היום לא ידועים באופן מוחלט הגורמים הנקודתיים הגורמים להתפתחות התסמונת אצל נשים כאלה ואחרות, אם כי יש כמה קבוצות סיכון.

 

נשים עם היסטוריה משפחתית של הבעיה מהוות קבוצת הסיכון הראשונה, ייתכן שעל רקע ירידה גנטית ברגישות לאינסולין. ברור שבמקרה הזה הן לא יכולות לעשות דבר כדי למנוע התפתחות של התסמונת, אלא לעקוב אחר התפתחות הבעיה ולטפל בה בהקדם. כלל, אחת הסברות היא שנשים בעלות רמות אינסולין בלתי תקינות, דוגמת חולות סוכרת, עלולות לסבול מהחמרה של התסמינים.

אילוסטרציה של שחלות פוליציסטיות

אילו סיבוכים עלולים להופיע?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום להשפעות שליליות ארוכות טווח, ביניהן התפתחות תסמונות מטבוליות דוגמת יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, או הגדלת הסיכויים למחלת הסוכרת עקב היווצרות עמידות לאינסולין. התסמונת עלולה להגדיל את הסיכויים לסרטן רירית הרחם, על רקע התעבות רירית הרחם והשינויים הנגרמים לתאי הרקמה.

 

הקשר בין תסמונת השחלות הפוליציסטיות לבריאות הגוף עשוי להיות הדוק, בכל אחד מהכיוונים. התסמונת מזוהה בין השאר עם סוכרת ועודף כולסטרול, המגדילים כשלעצמם את הסיכויים להשמנת יתר. סיבוכים אפשריים אחרים הם מחלות לב, יתר לחץ דם, טרשת עורקים וייתכן מאוד שגם מצבים נפשיים דוגמת דיכאון או שינויים תדירים במצבי רוח.

 

ההשלכות האפשריות של התסמונת על מראה האישה, דוגמת הופעת פצעוני האקנה או שיעור היתר, עלולות לגרום לירידה בדימוי האישי ובביטחון העצמי שלה.

איך מאבחנים תסמונת שחלות פוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מהווה ההפרעה ההורמונלית הנפוצה ביותר בקרב בנות המין היפה. התסמונת מופיעה על פי ההערכות אצל עד כ-10-5% מהנשים בגיל הפוריות. בחלק גדול מהמקרים יש צורך בבירור מקיף על מנת לראות את מקורם של התסמינים שהאישה חווה ולספק תשובה לשאלה האם היא סובלת ממצב של תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

 

בדרך כלל האישה תיגש לאבחון אם היא נתקלת בקשיים להיכנס להריון, והסיבות לכך אינן ידועות. כמובן שאישה הנמצאת באחת מקבוצות הסיכון צריכה להיות עם האצבע על הדופק ולגשת לאבחון תקופתי מפעם לפעם (במיוחד אם מופיעים חלק מהתסמינים הפוטנציאליים של הבעיה).

 

האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות שילוב של מספר כלים. ראשית, בוחנים את תלונות המטופלת לגבי התסמינים שמופיעים אצלה. לצד זה נהוג לבצע בדיקת דם מקיפה המעניקה משקל רב למדדים הורמונליים, דוגמת בלוטת התריס, רמת ההורמונים הנשיים וההורמונים הזכריים, רמות הסוכר ועוד. מטרה עיקרית של הבדיקה היא לשלול מחלות ובעיות אחרות שעלולות להסביר חלק מהתסמינים, דוגמת שיבוש בפעילות בלוטת התריס או יותרת הכליה.

 

את הבירור משלימה בדרך כלל בדיקת אולטרה סאונד, באמצעותה ניתן להבחין בכמות מרובה של זקיקים קטנים בתוך השחלות.

 

אילו אפשרויות טיפול קיימות?

חשוב לציין שאין כיום טיפול שעשוי להעלים או "לרפא" באופן מוחלט את תסמונת השחלות הפוליציסטיות. ועדיין, הטיפולים שכן מוצעים היום מקלים בצורה משמעותית על תסמיני הבעיה, משפרים משמעותית את איכות החיים שלה ועשויים להגדיל את פוריות האישה. לכן מומלץ לגשת לאבחון הבעיה בהקדם ולהתחיל לטפל בה ללא דיחוי, מה גם שחלק מהדגשים הטיפולים מזוהים עם אורח חיים בריא ומאוזן בלי קשר לכך.

תזונה ואורח חיים

חלק מרכזי בהתמודדות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא שינוי אורח החיים, לרבות ירידה במשקל הגוף, שינויים תזונתיים, הגברת הפעילות הגופנית וצמצום גורמים המביאים להחמרת הבעיה כמו עישון או צריכה מוגברת של משקאות אלכוהוליים. הקושי הוא שאצל נשים רבות הסובלות ממשקל עודף ומשחלות פוליציסטיות עלול להיות קושי להפחית במשקל הגוף עקב אותה התנגדות לאינסולין.

 

תפריט תזונתי מאוזן לצד פעילות גופנית בעצימות ובתדירות מספקות, עשויים לאפשר לכן לשמור על משקל גוף תקין ובכך להקטין את ממדי התסמונת והשפעותיה על הגוף. זאת ועוד, הפחתה במשקל הגוף עשויה להביא לשיפור המיוחל בתפקודים ההורמונליים והמטבוליים של האישה, לרבות הפחתת העמידות לאינסולין ואיזון רמות הגלוקוז. נשים שמצליחות להוריד במשקל, גם 5% ממשקלן, עשויות להגדיל את הסיכויים לכניסה להריון, לעיתים גם בלי צורך בטיפול תרופתי.

 

הקושי הוא שאצל נשים רבות הסובלות ממשקל עודף ומשחלות פוליציסטיות עלול להיות קושי להפחית במשקל הגוף עקב אותה התנגדות לאינסולין.

טיפול תרופתי

לחלק גדול מהנשים מתאימים תרופות המגבירות את הרגישות לאינסולין, תרופות הורמונליות לאיזון רמות ההורמונים ועוד. תרופות המסדירות את המחזור החודשי, דוגמת גלולה סטנדרטית למניעת הריון, עשויות להקל על חלק מתסמיני הבעיה (כגון ריבוי פצעי האקנה או שיעור היתר) ולהפחית את הסיכויים לסיבוכים.

 

אם האישה מעוניינת להיכנס להריון, סביר שיהיה צורך בתרופות או בטיפולים הפועלים להסדרת המחזור החודשי והביוץ: לדוגמה, כדורי איקקלומין או לטרוזול להשראת ביוץ או מעקב אולטרה סאונד אחר הזקיקים, במטרה ללמוד דרכו על מועד הביוץ.

 

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עשויה בהחלט לדרוש טיפולי פוריות נוספים, ביניהם השראת ביוץ על ידי הורמונים או הפריה חוץ גופית. החדשות המעודדות הן שהסיכויים של האישה להרות, בהיעדר בעיות פוריות אחרות אצלה או אצל בן זוגה, הם בהחלט גבוהים גם במצב הזה.

איזה שאלות נרצה לשאול את הרופא/ה?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות נשמעת כמו בעיה מאיימת במיוחד, ואכן היא עלולה להשפיע על האישה ורמת הפוריות שלה באופנים שונים. עם זאת, אין ספק שהרגשה שאתן נמצאות בידיים טובות תתרום לשקט הנפשי שלכן ותאפשר לכן להתמודד עם הבעיה בצורה מספקת. לכן חשוב שלא תתפשרו בבחירת המוסד הרפואי בידיו אתן מפקידות את הבריאות שלכם.

 

ליווי אישי והדרכה לכל אורך הדרך, כפי שנעשה בהרצליה מדיקל סנטר, הם אחד המפתחות העיקריים בדרך להצלחה.
החל מהחשד הראשוני, דרך הטיפול ועד לבחינת התוצאות שלו, תוכלו לשאול את הצוות שלנו לגבי כל סוגיה רלוונטית:

  • מהם הממצאים שעלו בבדיקות השונות? ועל מה בדיוק הם מעידים?
  • עד כמה התסמינים של תסמונת שחלות פוליציסטיות צפויים להשפיע?
  • האם ייתכנו סיבוכים בעתיד, לרבות פגיעה בפוריות?
  • איך ניתן לטפל בבעיה?
  • אילו שינויים נדרשים בשגרת החיים, אם בכלל?

 

המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם פרופ' רונית מכטינגר, מומחית לגינקולוגיה, מיילדות ופוריות בבי"ח הרצליה מדיקל סנטר.


זימון תור לרופאים בתחום