שאלות ותשובות נפוצות בנושא לב וכלי דם

נכתב ע"י פרופ' יונש מיכאל. קרדיולוג בכיר ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית בביה"ח קפלן. יועץ ומצנתר בהרצליה מדיקל סנטר.

שאלה: איני מעשן כבר מספר שנים. האם כלי הדם "התנקו" מהרובד הטרשתי והסיכון לחלות במחלת כלי דם היא כמו באדם שאינו מעשן?

תשובה: ראשית כל, כל הכבוד שהצלחת להפסיק לעשן והתמדת בתהליך! העישון גורם לנזקים רבים בגוף וביניהם הגברת התפתחות הרובד הטרשתי. לצערנו, התפתחות רובד טרשתי אינו תהליך הפיך לחלוטין והרובד שהתפתח במהלך השנים שעישנת עדיין קיים בעורקים. אולם בהפסקת העישון צמצמת באופן משמעותי ביותר את המשך התפתחות הרובד הטרשתי ובכך הקטנת את הסיכון להתקף לב, שבץ ומחלות נוספות כגון סרטן ריאות. פעילות גופנית ויתכן גם תרופות מסוימות ממשפחת הסטטינים יכולות אולי לצמצם במשהו את הרובד הטרשתי שכבר הצטבר.

שאלה: אחד מהורי עבר התקף לב לפני מספר שנים, האם גם אני בסיכון מוגבר?

תשובה: ישנו אלמנט תורשתי בסיכון להתפתחות מחלות לב ומאחר ואחד מהוריך עבר התקף לב עליך להיות מודע לסיכון. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד לאנשים באוכלוסיית סיכון, לשמור על אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב סדיר כדי להפחית את הסיכוי להתפתחות מחלות בכלי הדם. מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה כדי לאבחן נוכחות של גורמי סיכון או מחלה, ודרכי מניעה וטיפול.

שאלה: כיצד מאבחנים התקף לב ומה עלי לעשות במקרה של התקף לב?

תשובה: במקרים רבים אין התרעה מוקדמת על התקף לב. אותו אדם יכול לתפקד באופן רגיל לגמרי ברגע אחד, ורגע אחר כך להיות בסכנת חיים. להתקף לב ישנם תסמינים רבים שלא כולם בהכרח מופיעים. תסמינים אלו יכולים לכלול תעוקת חזה שמקרינה לגפיים העליונות, לגב לצוואר ולפנים, הזעה קרה, חיוורון, סחרחורת ותחושת עילפון. הכאב מתואר כלוחץ, מעיק, תחושת כובד בחזה. הכאב ממושך ומתגבר במאמץ. יתכן ומלווה בקוצר נשימה ובחילה. לעיתים צרבת. במקרה של התקף לב יש להזעיק עזרה מיד, להתקשר למד"א 101. להפסיק פעילות גופנית ולנוח. לא להישאר לבד. מומלץ ללעוס 3 כדורי אספירין (במינון גבוה). חובה להתפנות מידית לבית חולים שם ניתן לטפל באופן מהיר ויעיל. מהירות הפינוי לבית החולים קריטית מאחר וכל השתהות מיותרת עלולה לסכן חיים.

שאלה: סבי סובל מכאב בהליכה באחת מרגליו, למרות שהוא טוען שמדובר בדלקת פרקים, האם יכול להיות שמדובר במחלת כלי דם?

תשובה: בהחלט יתכן שמדובר במחלת כלי דם! אנשים רבים אינם מקבלים טיפול הולם בכאבים בגפיים מאחר והם אינם מודעים כלל לאפשרות שהגורם לכאבים הוא התפתחות של מחלת כלי דם. חסימה של עורקים ברגליים כתוצאה מהתפתחות רובד טרשתי גורמת לירידה באספקת הדם לרקמה ולכאבים ברגל לאחר מאמץ ובמקרים מתקדמים לכאבים במנוחה.

במקרים קיצוניים עלול להתפתח כיב, נמק ואף קטיעה של הגפה. חשוב לזכור שיש קשר ישיר בין מחלה של עורקים היקפיים לבין מחלה של עורקי הלב או המוח, לכן אבחון מוקדם של חולים במחלה בגפיים חיוני גם לאבחון האפשרות של מחלה טרשתית בלב ובמוח ולמניעת הסיכון להתקפי לב ושבץ.

שאלה: למי עלי לפנות בנושא מחלות כלי דם?

תשובה: ישנם רופאים שמתמחים במחלות אלו בדיוק. מומלץ לפנות לרופא מומחה לצורך אבחון מוקדם וטיפול. קרדיולוגים מתמחים באבחון מחלות בכלי הדם של הלב וישנם קרדיולוגים שמתמחים גם באבחון וטיפול במחלות כלי דם בצוואר ובגפיים. חשוב לזכור שרק הרופא המטפל יכול לקבוע את סוג הטיפול המומלץ לך.

שאלה: מהו תהליך הצנתור?

תשובה: תהליך הצנתור הינו תהליך זעיר פולשני שבו מוחדר קטטר (צנתר, מעין צינור דק וחלול) דרך העורק ביד (רדיאלי) או במפשעה (פמורלי) לעורקים הכליליים (בהדמיה של עורקי הלב) לעורקי התרדמה (לטיפול במניעת שבץ) או לעורקי הגפה. הצנתור מתחיל תמיד כתהליך אבחוני בו בודקים את כל עורקי הלב וקובעים האם קיימות הצרויות בעורקים, מידת ההצרות, והאם יש צורך בטיפול. בשלב הבא, במידה וקיימת הצרות משמעותית, ניתן במקרים רבים לעבור מיד לתהליך טיפולי – פתיחת העורק עם בלון וסטנט. 

הצנתור הטיפולי מתבצע דרך קטטר דומה ובו מעבירים חוט, תייל מתכתי, דק ועדין ביותר שמשמש כמסילה להעברת הציוד לפתיחת הסתימה או ההצרות בעורק. בשלב הראשון מעבירים על החוט הדק בלון מיוחד שמנופח בלחץ גבוה מאוד באזור הסתימה. ניפוח הבלון גורם לדחיסת הרובד הטרשתי לדפנות העורק ופתיחת הסתימה. לאחר מכן מוציאים את הבלון ומעבירים על החוט סטנט. תפקיד הסטנט הוא לתמוך בעורק (ולכן נקרא תומכן בעברית) כדי לשמור על העורק פתוח לטווח זמן ארוך. לפני מספר שנים חברת קורדיס פיתחה סטנט מהפכני שמצופה בתרופה (סייפר), שתפקידו להפחית את הסיכוי לגדילה של תאים באזור המטופל ולחסימה חוזרת של העורק.

תהליך הצנתור הינו תהליך שמבוצע ע"י רופאים מומחים בלבד במספר מרכזים בארץ שבהם קיים ציוד יעודי. התהליך הינו פולשני וכרוך בדרגה כלשהיא של סיכון.רמת הסיכון תלויה במאפייני הצנתור ומצבו הבסיסי של החולה יחד עם מיומנות וניסיון הרופא המצנתר. התהליך כולו מתבצע בהרדמה מקומית ולעיתים טשטוש קל ואינו כרוך בחתך או כאב משמעותי ואורך כחצי שעה עד שעה (תלוי האם אבחוני או טיפולי ובממצאים). לרוב מדובר באשפוז של יום אחד. לאחרונה עקב התפתחות הטכנולוגיה והמיומנות המיוחדת המאפשרת צנתור בגישה דרך היד – ניתן לעיתים לרדת ממיטת האשפוז תוך זמן קצר לאחר הצנתור ואף להשתחרר הביתה כעבור מספר שעות.

שאלה: האם לחולי סוכרת יש סיכון מוגבר לחלות במחלות כלי דם?

תשובה: בהחלט! חולי סוכרת לוקים פי 2 עד 4 יותר בסיבוכים של טרשת העורקים הכוללים פגיעה בלב ובמוח והופעת פצעים כרוניים בכף הרגל עד לסכנת קטיעה. סוכרת היא מחלה שבה יש רמות גבוהות של סוכר (גלוקוז) בדם. מצב זה נגרם לרוב באוכלוסיה הבוגרת עקב תנגודת לאינסולין (סוכרת סוג 2) ובילדים ונוער בשל הפרעה בייצור של אינסולין (סוכרת סוג 1). סוכרת פוגעת בכלי דם גדולים וקטנים ומחמירה את תהליך טרשת העורקים. הסיבה העיקרית למוות בחולי סוכרת נובעת מסיבוכים של טרשת עורקים. הטיפולים בסוכרת הם רבים ומגוונים החל מטיפול בכדורים ועד להזרקות של אינסולין.

חשוב לזכור: הטיפול באנשים שיש להם סוכרת כולל איזון טוב של ערכי הסוכר, לחץ הדם וערכי הכולסטרול, יחד עם שמירה על משקל ועיסוק קבוע בפעילות גופנית. כאשר מאזנים את כל שלושת גורמי הסיכון הללו מורידים בכ- 70% את הסיבוכים לסוכרת.

לייעוץ וקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר בטלפון: 09-9592999 או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם.