מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אורלי מוזס | מנהלת מרכז המומחים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר עבד עבדלחלים | סגן מנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלונה ברודצקי | אחות אחראית אשפוז ה'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' אלינה טייקץ | אחות חדר ניתוח

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' קרן וינקלר | מנהלת קבלת חולים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' טל דוד | אחראית אדמיניסטרטיבית מרכז השד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' לאה חדד | אחות אחראית IVF

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסי גוטליב | מנהל מכון הרנטגן

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר לודוויג פלטקוב | אח אחראי אשפוז ד'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר יוסרי ג'מיל | אח אחראי הרדמה

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' נטלי ציוני | אחות אחראית אשפוז ב'

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר קובי פסיס | אח אחראי צנתורים

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

גב' שושי לרנר | הנהלת הסיעוד

מחוייבים באופן אישי
לבריאות שלך

מר תמים ג'אבר | אחראי הנדסה ביו-רפואית
Search
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt
Search in comments
Filter by Custom Post Type
>
>
צנתור כלי דם

צנתור כלי דם

צנתור כלי דםכאשר האדם הממוצע שומע את המילה "צנתור" הוא לרוב חושב על צנתור לב או על צנתור מוח, אך למעשה ניתן לבצע צנתור בכל כלי דם שנמצא בגוף. צנתור כזה, שאינו מתבצע בלב או במוח, נקרא צנתור כלי דם, והוא נעשה בשלל מקרים הנוגעים לכלי הדם הפריפריאליים – כלי הדם המרוחקים ממרכז הגוף, כלומר מאזור הלב.

בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר חדרי צנתורים משוכללים, מהמתקדמים ביותר בישראל ובעולם. בחדרים אלו נעשות מדי שנה אלפי פרוצדורות אבחוניות וטיפוליות, וביניהן גם צנתור כלי דם, בידיהם של מומחי צנתור בעלי שם עולמי.

כיצד מתבצע צנתור כלי דם?

במהלך צנתור כלי דם מוחדר צנתר (קטטר) אל עורק מרכזי בגוף – לרוב יהיה זה עורק המפשעה, אך ייתכן שייבחר עורק אחר, בהתאם למקום שבו נמצאים כלי הדם הזקוקים לטיפול. בעזרת אותו צנתר אפשר לבחון את כלי הדם הזקוקים לטיפול, ואף לבצע שלל פעולות טיפוליות שיסייעו לשיפור המצב.

ישנם צנתורי כלי דם אבחנתיים – צנתורים שבהם מוזרק דרך הצנתר חומר ניגודי (יוד לרוב) אשר נראה היטב בבדיקות אנגיוגרפיה כמו CTMRI וכדומה.הזרקת החומר הניגודי מאפשרת לרופא שלכם לזכות בתמונה מפורטת באשר למצבם של כלי הדם, ולבחון אותם בצורה פרטנית מבלי לבצע חתך גדול ופרוצדורה ניתוחית משמעותית באזור הנבדק. בהתאם לממצאים שעולים בבדיקה זו, יוכל הרופא להחליט אם להמשיך את הצנתור ולבצע במסגרתו פעולות טיפוליות שונות.

'עליית השלב' הזו הופכת את הפעולה לצנתור טיפולי: צנתור שבמהלכו לא רק ייבדקו כלי הדם, אלא גם יטופלו – יורחבו, ייפתחו, יחסמו בצורה יזומה ועוד. יש לציין כי צנתור כלי דם טיפולי יכול להיעשות גם בפני עצמו, ולא רק כהמשך לצנתור כלי דם אבחנתי.

צנתור כלי דם אורך בין שעה לשעתיים. משך הפעולה תלוי בסוג הצנתור (אבחנתי או טיפולי), בזהות המקום המטופל ובאופי הבעיה שבה יש לטפל. לרוב, יתבצע צנתור כלי דם בהרדמה מקומית או אזורית, ובמקרים מסוימים ייתכן שהרופא המצנתר יבחר דווקא בהרדמה כללית – אך רק לאחר התייעצות איתכם, כמובן.

באילו מקרים נעשה צנתור כלי דם?

צנתור כלי דם מתבצע במקרים רבים, שלא על כולם נפרט כאן. מדובר בשורה ארוכה של הליכים רפואיים שבעבר נעשו במסגרת ניתוחים פתוחים או בגישות טיפוליות אחרות, אך כיום נעשים בעיקר באמצעות צנתור, בעקבות התפתחות התחום והדיוק הרב שהוא מציע.

אם כן, אלו כמה מקרים שמטופלים כיום בעיקר באמצעות צנתור כלי דם:

  • מעקף כלי דם ברגליים: רבים לא יודעים זאת, אך הגפיים, ובעיקר הגפיים התחתונות, הן מהאיברים אשר נפגעים יותר מכול כתוצאה מהתפתחות טרשת עורקים (התקשות וחסימה של כלי דם מרכזיים בגוף בשל הצטברות משקעים בהם). ממש כמו במקרה של טרשת עורקי הלב, גם כאן נדרשת פתיחה של העורקים, 'ניקוי' שלהם או מעקף של כלי הדם הפגועים.
    ראשית יבצע הרופא בחינה של כלי הדם החסומים, בעזרת בדיקה אנגיוגרפית. לאחר מכן הוא יחליט אם ניתן לפתור את הבעיה באמצעות הרחבה של העורקים הבעייתיים, או שנדרש כאן ניתוח מעקפים. במקרה הראשון, ייערך צנתור כלי דם שבמהלכו יוחדר לעורק סטנט (תומכן) שירחיב את העורק ויפתח אותו. במקרה השני, יידרש ניתוח מעקפים של ממש – פרוצדורה כירורגית נרחבת יותר מצנתור
  • צנתור מיומות: מיומות הן גידולים, שפירים לרוב, שמתפתחים בתוך חלל הרחם. לעיתים יחליט הרופא על ניתוח זעיר-פולשני שבמהלכו הן ייכרתו, אך ישנם מקרים רבים שבהם יבוצע צנתור כלי דם לטיפול בבעיה, דרך עורק המפשעה. במסגרת צנתור זה ייחסמו כלי הדם ה'מזינים' את המיומות, שיקטנו משמעותית. צמצום נפח הגידולים צפוי להפחית משמעותית בעוצמת התסמינים (דימומים קשים, כאבי בטן וכאבי מחזור עזים ועוד) ואף להביא להיעלמותם, מה שיְיַתר את הצורך בניתוח
  • טיפול בווריקוצלה: וריקוצלה היא מצב שבו מצטבר דם באשכים בשל אי-ספיקה ורידית, מה שעלול לפגוע בתהליך ייצור הזרע ובתהליך ייצור הורמון הטסטוסטרון, להקטין את גודלו של האשך הפגוע ואף לגרום לבעיות פוריות. מדובר בבעיה שלה כמה אפשרויות טיפול יעילות, ואחת מהן היא צנתור כלי דם. אם הרופא בוחר באפשרות זו, הוא יחדיר אל האשך הפגוע צנתר דרך עורק המפשעה, ויזריק אל הוורידים הבעייתיים 'דבק ביולוגי' שיחסום אותם. הדם יזרום אל האשכים רק דרך הוורידים הבריאים, אלו שלא נחסמו במהלך הצנתור, וכך תיפתר הבעיה ואספקת הדם אל האשך תשוב להיות סדירה.

ההתאוששות לאחר צנתור כלי דם

מאחר שישנם סוגים רבים של צנתורים מסוג זה, גם זמן ההתאוששות מהפרוצדורה משתנה בהתאם לסוג הצנתור שבוצע, להיקפו ולמקום שטופל. לרוב, תידרש התאוששות של שבוע לכל היותר, אך יש מקרים שבהם ניתן לשוב לפעילות מלאה כבר לאחר 48 שעות (בעיקר כשמדובר בצנתור כלי דם אבחנתי) – הכול בהתאם להנחיות שתקבלו מהרופא שלכם.

כך או כך, מאחר שמדובר בפרוצדורה אשר נעשית ברוב המקרים תחת הרדמה מקומית או אזורית בלבד, הכוללת חתך זעיר אחד בלבד בנקודה שדרכה מוחדר הצנתר, ההתאוששות לא צפויה להיות ארוכה במיוחד.

בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר עומדים לרשותכם מצנתרים מומחים, מהמובילים בישראל ובעולם כולו, המבצעים צנתורי כלי דם רבים מדי שנה. חדרי הצנתור המשוכללים ויכולותיהם הגבוהות של הרופאים ושל הצוות הרפואי כולו, מבטיחים אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד בכל צנתור וצנתור.

פרטי התקשרות

ט. 09-9592999 פ. 09-9592919
א' – ה' 8:00:19:00