אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
ד״ר עופר זקס, מומחה לאורתופדיה, רפואת ספורט והחלפת מפרקים, מתארח בפרק זה של הפודקאסט שלנו, על רקע פתיחת עונת הספורט והעלייה בפציעות השחקנים – ואכן, קצרה היריעה מלהכיל את שמות הכוכבים הגדולים שנאלצו לשבת על הספסל בשל קרע ברצועות הברכיים.
מה זה קרע ברצועה הצולבת, מה כולל תהליך האבחון היום, מה קורה בניתוח ואיך משתקמים ממנו – כל זאת ועוד, בשיחה שלפנינו – שחובבי הכדורגל והספורט ייהנו ממנה במיוחד.
למה הברך כל כך תלויה ברצועות?
מפרק הברך הוא מהחשובים ביותר בגוף שלנו. הוא נושא משקל ועושה הרבה תנועה, אבל בניגוד למפרק הירך, למשל, שתי העצמות שנפגשות בו (עצם הירך ועצם השוק) לא מחבקות זו את זו בצורה שמעניקה יציבות, אלא נפגשות ונעות על פני משטחים חלקים, אחת מול השנייה. לכן, היציבות והתנועה בברך נשענות על רקמות רכות – הרצועות:
- רצועות צידיות, פנימיות (MCL) וחיצוניות (LCL).
- רצועות צולבות בתוך הברך – קדמית (ACL) ואחורית (PCL) .
- שני מיניסקוסים (פנימי וחיצוני) – מבנים בולמי זעזועים בברך שנותנים יציבות משנית.
תפקיד הרצועה הצולבת הקדמית – ולמה היא כל כך קריטית לספורט?
הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) אחראית בעיקר על יציבות בתנועות סיבוביות ושינויי כיוון – יכולת בסיסית ומאוד חשובה בכדורגל, כדורסל וטניס. ככל שהספורט מקצועי יותר והעצימות עולה, כך עולה גם שכיחות הפגיעה ברצועות הללו.
ד״ר זקס מדגיש שאפשר לחיות בלי רצועה צולבת קדמית, אבל אם רוצים לחזור לפעילות ספורט אינטנסיבית בצורה מקצועית, שכוללת שינויי כיוון בעצימות גבוהה, זה יהיה קשה יותר בלעדיה.
נתון מעניין: אצל נשים (שחקניות כדורגל וכדורסל) יש פי 4 וחצי שכיחות קרע ברצועה הצולבת לעומת גברים, בגלל מבנה הברך.
תפקיד הרצועה הצולבת האחורית
לרצועה זו (PCL), יש תפקיד חשוב ביציבות, בתנועה קדימה אחורה ובהליכה, אבל פציעות שלה הן נדירות ביותר ובמקרים רבים, גם אצל שחקני כדורגל, אפשר להסתדר בסיוע טיפול שמרני בלבד.
אחד המקרים הזכורים ביותר בישראל הוא של שחקן הכדורגל לשעבר רפי דהן, שהקריירה שלו נגדעה באיבה בעקבות עבירה של השחקן רובן ראיוס, לפני כעשר שנים. בעקבות מקרה נדיר זה ד"ר זקס היה זה שקיבל את דהן בבית החולים – ומשתף שבתחילה חשבו שמדובר בשבר בשוק, אולם ה- MRI הראה קריעה ברצועה הצולבת האחורית, אשר הביאה לסיומה של הקריירה של דהן על המגרש.
איך מאבחנים קרע ברצועה?
MRI היא בדיקת ההדמיה הנדרשת, כאשר התלונה המחשידה לקרע היא של חוסר יציבות בברך. בעזרת בדיקות יציבות פשוטות ובשילוב הצילום, ניתן לאבחן את המקרה באופן וודאי.
מתי מנתחים? מה עושים בניתוח?
הניתוח הסטנדרטי אורך כשעה וחצי עד שעתיים. לרוב, המטופל ילך כבר באותו יום עם קביים. אם הברך נפוחה ודלקתית לאחר הפציעה, עדיף להמתין ולא לנתח, כדי להפחית סיכון להצטלקויות פנימיות ולהגבלת תנועה.
את הצולבת הקרועה לא תופרים בניתוח, אלא משחזרים – בעזרת גידים מהמטופל, או שתלים מבנק רקמות. ספורטאים (ומקרים נקודתיים) יזכו לחיזוק נוסף של הברך בעת הניתוח, בשל הסיכון המקצועי.
חשיבות תהליך השיקום
ראשית, מדגיש ד"ר זקס, שאפשר לחזור לפעילות מלאה לאחר הניתוח, כשהצפי להליכה רגילה הוא בין חודש לחודש וחצי, לריצה כחמישה חודשים ולפעילות מדמה משחק, לאחר חצי שנה. חזרה מלאה למשחק מקצועי תתאפשר לאחר תשעה חודשים עד שנה לערך.
חשוב לא פחות הוא תהליך השיקום, שמתחיל ימים בודדים לאחר הניתוח, בעזרת פיזיותרפיה. בשיקום ישולבו גם הידרותרפיה, ליווי תזונאי לבניית מסת שריר טובה ולעיתים גם ליווי מנטלי (פסיכולוג ספורט) כדי לחזור למגרש עם ביטחון. ככל שהמטופל צעיר יותר, קל יותר לחזור לשגרה ואם ישנן פציעות נלוות, השיקום יתארך.
בשורה התחתונה: סיכויי ההחלמה גבוהים
התפיסה הרווחת, בכל הנוגע לפציעות כגון קרע ברצועה הצולבת היא, שמדובר בהכרח בסוף קריירה ובהגבלת תנועה – אבל המסר של ד״ר זקס חוזר כחוט השני לאורך הפרק: קרע צולבת הוא אמנם מתסכל, אך הפתרונות הקיימים כיום מאפשרים חזרה מלאה לפעילות וביתר שאת.
