מנתחים את זה – פרק 36: על יחידת הצנתורים

hero-text hero-text

בפרק הזה של "מנתחים את זה" איתמר יוצא לשטח ופוגש לשיחה את מנסור אבו הדבה, אח ומנהל יחידת הצנתורים בהרצליה מדיקל סנטר. השיחה לוקחת אותנו לתוך יחידת הקרדיולוגיה הפולשנית: מה עושים שם בפועל, אילו טיפולים מבצעים היום דרך צנתור, איזה טכנולוגיה חדשנית קיימת ואיך נראית ומרגישה החוויה של המטופלים במקום – לפני, במהלך ולאחר ההליך.

המפגש התקיים ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית (יחידת הצנתורים) בהרצליה מדיקל סנטר.

 

 


מה זה צנתור?

צנתור הוא הליך פולשני זעיר המשמש לאבחון ולטיפול בבעיות בכלי דם, לרוב בלב. במהלכו מוחדרת צינורית דקה וגמישה (צנתר) דרך עורק בזרוע או במפשעה, עד לאזור המטרה. מלבד אבחון, אפשר בצנתור לעשות היום גם פתיחת חסימות באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט) – וההליך מהווה חלופה בטוחה לניתוח פתוח.

אבו הדבה, מנהל המחלקה, מבדיל בין שני סוגי צנתורים:

  • צנתור אבחנתי: מצלם ומשקף את מצב העורקים.
  • צנתור טיפולי: מטפל בהיצרות או חסימת עורקים באמצעות מה שאנשים מכירים כסטנטים או בלונים.

צנתורים למסתמים

בעשור וחצי האחרון, מנסור מספר, תחום הטיפול במחלות מסתמיות התפתח מאוד, וכיום ניתן לטפל ואף להשתיל מסתמים באמצעות צנתור, שלרוב נעשה דרך הרגל. אם בעבר, לפני כ־15 שנה, פעולות כאלה בוצעו רק בניתוח לב פתוח, כיום מתוארת חלופה צנתורית עם תוצאות שאינן פחותות מניתוח.

גם חוויית האשפוז וההחלמה השתנתה משמעותית: במקום אשפוז של כמעט שבוע והמשך שיקום, הפעולה נעשית באותו יום, המטופל עירני במהלכה ולרוב ללא סיבוכים, כך שלמחרת הוא חוזר לחיים רגילים.

טיפולים נוספים המבוצעים ביחידה:

  • סגירת מחיצות/ פגמים בלב.
  • צנתורים ימניים לצורך הערכה של ההמודינמיקה.
  • אלקטרופיזיולוגיה והשתלת קוצבים.


המסלול שעושה המטופל בדרך ליחידה:

המטופלים שמגיעים ליחידה הם לרוב עם מחלות לב או חשד להיצרויות בעורקי הלב. מנסור מסביר: מי שרוצה בדיקות מקדימות או מרגיש לא בטוב מתחיל בדרך כלל אצל רופא המשפחה, שיכול להפנות לבדיקות או לקרדיולוג. משם ניתן לקבוע תור לקרדיולוג או להתקשר למוקד של הרצליה מדיקל סנטר עם הפניה ולבקש בדיקות כגון אקו לב, אקו לב במאמץ, צנתור וירטואלי ועוד.

מה קורה לאחר ההליך ומהי חווית השירות של המטופל?

הדגש ביחידה הוא על תהליך קבלה וליווי שמפחית סטרס: מקבלים את המטופל בסבר פנים יפות, מסבירים ומרגיעים לגבי מהלך הפעולה, עושים קבלה אדמיניסטרטיבית וסיעודית ומוודאים שיש את כל הבדיקות הדרושות (במידה ולא אפשר להשלים במחלקה הכל). לאחר מכן רופא נותן הסבר נוסף כשהמטרה היא שהמטופלים ייכנסו רגועים יותר ובתחושת ביטחון.  

מה קורה במידה ויש סיבוכים?

איתמר, המראיין, מעלה חשש נפוץ: האם רק בבתי החולים הגדולים יש באמת יכולת להתמודד עם סיבוכים? מנסור מרגיע ואומר שהפחד במקומו, כי בכל פעולה פולשנית יכולים להיות סיבוכים או תקלות. יחד עם זאת, הוא מציין כי היחידה מוכנה לכל תרחיש ומדגיש מה קיים בה:

  • גיבוי של רופאי כלי דם/ מנתחי לב בזמן פעילות צנתורים.
  • גיבוי של חדר ניתוח לב וצוות מיומן.
  • אם צריך טיפול אינטנסיבי/ ניתוח – הטיפול הופך להיות מידי וניתן במקום.  

היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בהרצליה מדיקל סנטר

היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בביה"ח עושה הרבה יותר מצנתורים סטנדרטיים ומבצעת גם טיפולים במסתמים, סגירת פגמים, צנתורים ימניים, אבלציות (צריבות לבביות) וקוצבים.

מנסור מדגיש כי לצד הטכנולוגיה והצוותים המיומנים, השירות שמקבל המטופל לא פחות חשוב: קבלה שמרגיעה מטופל שמגיע בסטרס, הסברים מסודרים והתארגנות שנועדה להפוך הליך מלחיץ למשהו שנכנסים אליו, כשמבינים מה עומד לקרות – ובתחושה שיש גיבוי מלא גם אם משהו מסתבך.

לדבריו, זה תחום גדול וחשוב שמתפתח כל הזמן לעוד ועוד טיפולים במחלות הלב לסוגיהן.

 


זימון תור לרופאים בתחום