אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
העיתונאית ושדרנית הרדיו דפנה לוסטיג, חשפה לפני כשלוש שנים בפוסט פומבי ואמיץ ברשתות את סיפור האנדומטריוזיס שלה:
הכאבים העזים מהם סבלה כבר בגיל 16, האבחונים המוטעים לכל אורך הדרך – עד לאבחון המאוחר בגיל 43.
לוסטיג הצטרפה למטופלות רבות, חלקן ידועניות, שהתמודדו עם המחלה ובחרו לשתף, כדי להמשיך ולהעלות את המודעות למחלה האניגמטית.
ד"ר רון שינמן , גינקולוג עם התמחות-על בטיפול באנדומטריוזיס, הסביר לנו קצת יותר על המחלה ועל דרכי הטיפול בה.
מה זה אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס (Endometriosis), או בקצרה "אנדו", היא מחלה גניקולוגית כרונית הנגרמת מרקמות רירית רחם הנמצאות בחלל הבטן והאגן, מחוץ לרחם.
במצב תקין, הרירית מתפנה מהרחם ומתחדשת בזמן הווסת, אך במקרה של אנדומטריוזיס אפשר למצוא את אותה רקמה בדיוק בבטן ובאגן. רק ששם, בניגוד לרחם, היא לא מתקלפתומתפנה בעזרת הווסת, אלא היא נשארת "תקועה" בין האיברים. כתוצאה מכך, לצד הדימום הווסתי (במועד הווסת וסביבו) נוצרים גם נגעים מדממים שמעוררים דלקת כרונית וכאב.
המחלה מופיעה אצל כ־10-15% מהנשים בגיל הפוריות, עם איחור ממוצע באבחון של כ־11 שנים. הכאבים יופיעו באזורים בהם נמצאים הנגעים הדלקתיים, כשאצל כל אשה הם עשויים להופיע במקום אחר בחלל הבטן והאגן (שחלות, שלפוחית השתן, מעי ועוד).
למה יש עיכוב גדול באבחון המחלה?
העיכוב באבחנה נובע משילוב גורמים:
- נטייה של רופאים בעבר לזלזל במחלה וחוסר ידע מספק.
- תופעה תרבותית: נערות לומדות ש"מחזור זה כואב", ולכן מתעלמות מסימנים.
- תסמינים חופפים למחלות אחרות, מה שמקשה על האבחנה.
עם השנים, בזכות התקדמות ברפואת פריון ובעיקר חשיפה תקשורתית של נשים שחלו, חל שינוי משמעותי בהתייחסות למחלה ולתלונות של מטופלות. כיום, נשים ונערות מגיעות לאבחון מוקדם בהרבה והתלונות על כאבים נבדקות במלוא הרצינות.
תסמינים
שלושת התסמינים העיקריים הם:
- כאבים חזקים בזמן דימום הווסת
- כאבים חזקים בזמן קיום יחסי מין
- כאבים והפרעות ביציאות או במתן שתן בזמן הווסת
אולם, אלו לא התסמינים היחידים. בנוסף יכולים להופיע: הקרנות כאב לגב/רגליים, נפיחות ותסמיני עיכול, חוסר נוחות בדרכי השתן, עייפות כרונית, קוצר נשימה ושינויים במצב הרוח.
אבחון
האבחון נעשה במרכזים ייעודיים ע"י רופאים מומחים לאנדומטריוזיס:
- שיחה עם המטופלת על מכלול התסמינים.
- בדיקה גופנית לרגישות באזורי האגן.
- בדיקות הדמיה, בעיקר אולטרסאונד וגינלי.
95% מהאבחנות נעשות בעזרת שלושת האמצעים האלו. לאחרונה נוספה גם בדיקת "אנדוטסט" על בסיס דגימת רוק, שאינה בסל הבריאות.
הקשר לפריון
מחקרים מצביעים על כך שהרוב המוחלט של החולות במחלה יכולות להיכנס להריון ללא סיוע, בעוד שכשליש מהן עשויות להזדקק לטיפולי פוריות – והתוצאות של טיפולים אלו בישראל ובעולם מצוינות. במילים אחרות, אפשר בהחלט להתמודד עם המחלה בהיבטי פריון וסיכויי ההצלחה גבוהים מאוד.
דרכי טיפול
- תרופתי – טיפול הורמונלי להפחתת תסמינים – לא מתאים למעוניינות בהריון.
- כירורגי – ניתוח לפרוסקופי להסרת הנגעים. עבור נשים המבקשות להרות, זהו הפתרון העיקרי.
מה קורה בניתוח?
המטרה בניתוח היא להסיר נגעי אנדומטריוזיס וציסטות, לשחרר הידבקויות בין איברים פנימיים, ולהוציא מוקדים עמוקים שיכולים לערב מעיים, שלפוחית או עצבים באגן. הניתוח מבוצע בלפרוסקופיה: החדרת מצלמה וכלים זעירים דרך פתחים קטנים בבטן, לעיתים גם בשיטה רובוטית בעזרת מערכת "דה וינצ’י".
היתרון של הרובוט הוא דיוק רב יותר והפחתת מגבלות אנושיות כמו רעד או עייפות. מהות הניתוח: ניקוי מלא של מוקדי המחלה והחזרת האנטומיה התקינה. אורכו משתנה בהתאם למיקום ולכמות הנגעים ועשוי לכלול כריתה או צריבה בלייזר / אנרגיה חשמלית.
מה בנוגע לטיפול בציסטות?
נושא שמדאיג מטופלות רבות הוא הטיפול בציסטות בשחלות. בעבר היו כורתים את הציסטה מתוך השחלה, אך פעולה זו עלולה לפגוע ברזרבה השחלתית ובפוריות עתידית. כיום מקובל לצרוב את פני הציסטה במקום לכרות אותה, שיטה שמעלימה את הציסטה ביעילות דומה, אך שומרת על תפקוד השחלה. כך ניתן גם להפחית כאבים וגם להגן על סיכויי הפוריות. לעיתים אף נשקל שימור פריון באמצעות הקפאת ביציות.
ההחלמה מהניתוח
קצב ההתאוששות תלוי בהיקף הניתוח: בניתוחים רובוטיים רגילים ההחלמה מהירה ובמקרים נדירים מעט ארוכה יותר. מכוון שמדובר בניתוח לפרוסקופי ניתן לקום מהמיטה מספר שעות לאחר סיום ההליך. במרבית המקרים ניתן לחזור לשגרה מלאה, כולל פעילות גופנית, תוך שבועיים.
