אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
פגיעה בעצב פריפרי: סוגים והשלכות
לרוב, פגיעה בעצב פריפרי תתרחש בשל גורם חיצוני: חתך, דקירה, פציעת ירי, מתיחה חזקה או לחץ חיצוני חזק ומתמשך. פגיעות כאלו יכולות לגרום לנתק חלקי או מלא ברציפותו של העצב – סיב ארוך ודק אשר מוביל אותות חשמליים מהמוח אל האיבר שאותו הוא מעצבב, ובחזרה.
חומרת הפגיעה בעצב נחלקת לחמש רמות, בהתאם ל'סולם' סנדרלנד:
- רמה 1: פגיעה מינורית הניתנת לשיקום מלא, ללא נזק תמידי לרקמות העצב
- רמה 2: הפגיעה גורמת נזק מסוים לרקמות העצב, אך אם יינתן מענה רפואי מהיר לבעיה הגורמת לפגיעה, השיקום יוכל להיות מלא והנזק יהיה זמני בלבד
- רמה 3: הפגיעה חמורה יותר, ולמעשה תגרום נזק מסוים ותמידי לעצב. ברמת פגיעה זו, השיקום יוכל להיות חלקי בלבד
- רמה 4: הפגיעה בעצב חמורה, וגורמת להיווצרות צלקת אשר תפגע בתהליך השיקום שלו. למרות שהפגיעה בעצב לא תמיד תהיה מלאה (כלומר העצב אינו נקטע לחלוטין), רק ניתוח יוכל לשקם את העצב במצב שכזה
- רמה 5: פגיעה מלאה – ניתוק מוחלט של סיב העצב, המחייב ניתוח.
המשמעות של פגיעה בעצב פריפרי יכולה להיות קריטית: קטיעת רציפות העצב גורמת לכך שהדחפים החשמליים הנשלחים מהמוח אינם מגיעים אל היעד, וגם להיפך – מסר עצבי אשר מהווה תגובה לגירוי חיצוני אינו מועבר במלואו או בשלמותו אל המוח. כתוצאה מכך, יכולים להופיע תסמינים רבים, וביניהם:
- כאב נוירופתי חריף (כאב מתמשך, המתאפיין לרוב בתחושת 'שריפה' באזור שבו נמצא העצב הפגוע)
- הפרעות תחושתיות
- אובדן תחושה מלא
- הפרעות מוטוריות (הפרעות בתנועה)
- פגיעה במערכת העצבים האוטונומית (המערכת האחראית על הפעולות הלא רצוניות של הגוף, וביניהן פעולת הסוגרים, לחץ הדם ועוד).
הטיפול בפגיעה בעצב הפריפרי
דרכי הטיפול בפגיעה יתבצעו בהתאם לחומרתה, כמובן. כאשר מדובר בפגיעה מינורית (רמות 1ˉ2 בדרך כלל), תהליך השיקום יתבצע על ידי מערכת העצבים עצמה. עקב תכונותיה הטבעיות של מערכת העצבים ההיקפית, העצב הפגוע עובר תהליך ראינרבציה (צמיחה מחודשת), מה שמביא לשיפור בתפקוד ובתחושה באזור הפגוע. תהליך השיקום 'יחוזק' וילווה בטיפולי פיזיותרפיה ובטיפולים תרופתיים שונים, שיסייעו בזירוזו ויבטיחו שיתבצע בצורה מיטבית.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם השיקום הטבעי והטיפולים השונים לא ישפרו את המצב, או פגיעות חמורות מאוד שאינן מאפשרות לגוף לשקם את עצמו. לכן, אם לא חל שיפור לאחר תקופה מסוימת או אם הפגיעה מלאה והפער בין הקצוות העצביים גדול מדי, נדרשת התערבות נוירוכירורגית.
הניתוח עצמו מערב גישות מיקרוכירורגיות, ועוסק בעיקר בשחזור של העצב הפגוע – זאת משום שלרוב, כפי שציינו קודם לכן, הפעולה הכירורגית תידרש כאשר הפציעה תהיה חמורה ביותר, עד כדי קטיעה מלאה של סיבי העצב הפגוע.
במהלך הניתוח ישוחזר העצב, על ידי שחרורו מהצלקות שנגרמו לו לאחר פגיעת הטראומה – מה שיעודד את שיקומו. פעולה נוספת שתאפשר לעצב להשתקם היא השתלת עצבים בריאים באזור הפגוע או תפירת אנסטומוזה: תפירה וחיבור של החלק הפרוקסימלי של העצב (החלק הקרוב למרכז הגוף) אל החלק הדיסטלי (הרחוק ממרכז הגוף), מה שיאפשר בעתיד הולכה עצבית תקינה של האותות החשמליים.
לעתים, פגיעה עצבית שכזו תגרום גם להתפתחותו של גידול, נוירמה, אשר יוסר במהלך הניתוח. הסרתו תיעשה גם היא בכלים מיקרוכירורגיים, במטרה לשמור על בריאותן ועל שלמותן של רקמות העצב ושל תעלות העצב הנמצאות בסמוך.
מרכז המצוינות לנוירוכירורגיה של בית החולים הרצליה מדיקל סנטר מעמיד לרשות המטופל את צוות הרופאים הטוב בישראל ואת הציוד והמכשור הרפואי המתקדם בעולם, לצד אירוח ותנאי אשפוז בסטנדרטים גבוהים במיוחד, המבטיחים סיכוי נמוך מאוד להידבקות בזיהומים – מהסכנות הגדולות ביותר בבתי החולים בישראל.
לייעוץ וקבלת מידע נוסף, ניתן ליצור קשר בטלפון: 09-9592999 או להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
