אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
צנתור טיפולי (בלעז, Coronary Angioplasty) הוא הליך רפואי שמבוצע בהמשך או בעקבות צנתור אבחנתי, על מנת לפתוח הצרויות או חסימות בעורקי הלב הכליליים. תוך כדי אוטם של שריר הלב ('התקף לב') יבוצע צנתור טיפולי כהליך חרום.
צנתור טיפולי לעומת צנתור אבחנתי
בדומה לצנתור אבחנתי, גם צנתור טיפולי מבוצע בהרדמה מקומית, באמצעות החדרת צנתר לעורק הראשי במפשעה או לעורק היד, ומשם עד לעורקים הכליליים. מתווה החדרת הצנתר מנוטר בקפידה בעזרת חומר ניגודי, תחת הנחיית צילום רנטגן.
אמצעים לביצוע הצנתור הטיפולי
כיום, אם מאובחנות הצרויות או חסימות בעורקים הכליליים, האמצעי השכיח ביותר להרחבתן הוא באמצעות בלון והחדרת תומכן, או סליל תומך (בלעז, סטנט, stent). בהתאם לאופי ההצרות, מיקומה, חומרתה, ומצבו הרפואי הכללי של המטופל, יקבע הקרדיולוג המבצע האם ניתן לבצע פעולות אלו כהליך המשך לצנתור האבחנתי, או שיש לבצען כהליך נפרד, לאחר קבלת תוצאות הצנתור האבחנתי.
אצל מרבית המטופלים, הרחבה באמצעות בלון, עם או ללא החדרת תומכן, תביא לשיפור ניכר ביכולת התפקוד ובצמצום התופעות שהביאו לביצוע הצנתור, ובעיקר להקלה משמעותית בתעוקת החזה. יחד עם זאת, בקרב כ- 10-30% מהמטופלים תיתכן היצרות חוזרת של העורק שטופל. היצרות חוזרת זו נגרמת עקב שגשוג יתר של תאי דופן כלי הדם, ויצירת צלקת מקומית בעקבות ההליך הרפואי. כיום, בהתאם לשיקוליו של הקרדיולוג, ניתן להשתמש בתומכנים ייחודיים שמצופים חומרים תרופתיים שמקטינים באופן משמעותי את הסיכון לשגשוג יתר. השימוש בתומכנים אלו מקטין את הסיכון להיצרות חוזרת.
במקרים מסוימים, עלול להתעורר צורך רפואי בניתוח לב נרחב יותר, בהמשך לצנתור. במקרים אלו יועבר המטופל לחדר הניתוח לקבלת המשך הטיפול המיטבי במצבו.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.
