פראתירואיד – ניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס

בלוטת יותרת התריס היא בלוטה אשר אחראית על רמת הסידן בגופנו. ישנן ארבע בלוטות כאלו, אשר נמצאות בסמוך לבלוטת התריס, והן מפרישות הורמון בשם PTH כאשר הן מזהות כי ישנו מחסור בסידן בגוף. בכך הן דואגות לשמור על רמה תקינה של סידן, שהוא אחד מהיסודות החשובים ביותר בגוף האדם.

ישנם מקרים שבהם בלוטות יותרת התריס – אחת או כמה מהן – אינן פועלות כראוי. זה יכול להיות מקרה של יתר פעילות, כלומר של ייצור מוגבר של הורמון PTH, שיביא לעלייה ברמת הסידן, עד למצב מזיק ומסוכן;
וזה יכול להיות מקרה של תת-פעילות, שיביא לרמה נמוכה של סידן; וזה יכול להיות חוסר תגובה של הגוף (או של הבלוטה החולה) לשינוי משמעותי בריכוז הסידן בגוף, מה שיביא בדרך כלל גם כן לרמה נמוכה של סידן.

למצבים אלו ישנן השלכות רבות: עודף סידן בגוף יכול לגרום לאוסטיאופורוזיס (דילול עצם), להיווצרות אבנים בכליות, לעייפות, לתחושת דיכאון מסוימת, לבחילות ולכאבי ראש; ערכים נמוכים של סידן יכולים גרום לכיווצי שרירים ולפרכוסי שרירים תכופים, לשינוי במצב השיער, לעור יבש, להיחלשות הציפורניים והשיניים ועוד.

גידולי פרא-תירואיד, הם גידולים שפירים בבלוטת יותרת בלוטת התריס, שמהווים את הגורם המרכזי של פעילות יתר בבלוטת התריס – 'היפרפראתירואידיזם' (PHPT). לפי מחקרים, 0.1% – 0.3% מהאוכלוסייה מפתחים גידולים אלה בגיל מבוגר

מידע כללי על פראתירואיד

הסיבה להתפתחות גידולים שפירים בבלוטות לא ידועה ברוב המקרים, אולם השפעות הגידולים עלולות להיות משמעותיות.

כאשר מתגלה בעיה בתפקוד בלוטות יותרת התריס, יפעל בראש ובראשונה הרופא לאבחון הבלוטה הבעייתית.

הזיהוי נעשה בעזרת דימות מיוחדת שנקראת Sestamibi scan. לאחר שהתגלתה הבלוטה החולה, יבוצע האבחון המדויק שיאפשר להבין מה הבעיה – יתר פעילות, עודף פעילות או חוסר תגובה של הגוף לשינוי ברמות הסידן.

אם מדובר ביתר פעילות של אחת הבלוטות – זהו המצב השכיח יותר בהקשר זה – יבוצע ניתוח להסרת הבלוטה החולה. הסרתה לא תפגע בקצב ייצור הורמון ה-PTH, שימשיך להיות מיוצר בבלוטות האחרות, ובכמויות הנדרשות על ידי הגוף. למעשה, גם אם תישאר מתוך ארבע בלוטת יותרת התריס רק בלוטה אחת, היא תספיק כדי לייצר את כמות ה-PTH הנדרשת.

גם גילוי של גידול על אחת מבלוטות יותרת התריס יוביל לעריכת ניתוח שבמהלכו ייכרת הגידול או הבלוטה כולה. לגידול יכולות להיות השפעות שונות על הבלוטה, כולל גרימת פעילות יתר שלה וייצור מוגבר של PTH.

הכנה לניתוח לכריתת בלוטת יותרת התריס

ניתוח להסרת בלוטת יותרת התריס יבוצע בהרדמה כללית, ולכן לרוב לא ידרוש הכנה מיוחדת, למעט בדיקת ה-Sestamibi scan שתבוצע לפני ההליך הכירורגי. במקרה של ניתוח בהרדמה מלאה, תידרשו לצום כמה שעות לפני תחילת הניתוח.

מהלך הפעולה

הטיפול בגידולים בבלוטת יותרת התריס מבוצע בניתוח להסרתם, ניתוח הקרוי 'פראתירואידקטומי' (Parathyroidectomy). הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. בעבר נערכו ניתוחים לכריתת בלוטת יותרת התריס בגישה הפתוחה, דרך חתך כירורגי באורך של כעשרה סנטימטרים לאורך הצוואר. היום הניתוח פשוט הרבה יותר, ונעשה בדרך כלל דרך בשיטה זעיר פולשנית דרך חתך בקמט טבעי בצוואר, בנקודה הקרובה ביותר לבלוטה החולה (שמקומה זוהה עוד קודם לכן במהלך בדיקת הדימות המיוחדת). מדובר בניתוחים מאתגרים שדורשים ביצוע בדיקות במהלך הניתוח כדי לוודא שכלל הגידולים הוסרו.

עם השנים פותחו שתי בדיקות מרכזיות המקובלות כיום לזיהוי הגידולים בבלוטת התריס במהלך הניתוח. אחת מהן היא "בדיקת חתך קפוא" שמבוצעת ברוב בתי החולים בישראל, במהלכה מועברת הרקמה שהוצאה על ידי הכירורגים בעת הניתוח לפתולוג, אשר מבצע הקפאה של הרקמה ופריסתה לפרוסות. הפתולוג בוחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ, בעוד המטופל שוכב מורדם על שולחן הניתוחים, ובודק האם הרקמה גידולית. הבעיה המרכזית בבדיקה היא באפשרות שגם אם הבדיקה זיהתה שהוצאה רקמת גידול, ייתכן שלא הוצאו כלל הגידולים בבלוטות יותרת התריס.

בדיקה נוספת שמאפשרת להתגבר על מגבלה זו, היא בדיקת דם שמבוצעת בחלק מבתי החולים במהלך הניתוח, במסגרתה נאספת דגימת דם מהמטופל ומועברת לבדיקה לרמות ההורמון PTH. במידה והוצאו הגידולים בבלוטת יותרת התריס – רמות ההורמון PTH בדם צונחות באופן מידי. אם הבדיקה מזהה ירידה משמעותית של 50% ברמות ההורמון, בהשוואה לתוצאות בבדיקה שמבוצעת טרום הניתוח, ניתן לקבוע בוודאות שהוצאו כל הגידולים בבלוטת יותרת התריס. במידה ומזוהה בבדיקה כי הפרשת ההורמון נותרה גבוהה, הניתוח נמשך, ומוצאות רקמות חשודות נוספות, עד לקבלת התוצאה המיוחלת של ירידה ברמות הורמון ה-PTH. לעתים בדיקת הדם מבוצעת בשילוב עם בדיקת חתך קפוא.

סיבוכים אפשריים בניתוחי הסרת גידולים בבלוטת התריס

הסיבוכים השכיחים בניתוחי הסרת גידולים בבלוטת יותרת התריס כוללים

פגיעה בכלי דם במהלך הניתוח; פגיעה בעצב החוזר הממוקם מאחורי יותרת התריס, אשר עלולה להוביל לשיתוק במיתרי הקול וצרידות זמנית או קבועה; ירידה תלולה מדי ברמות הסידן בדם שמצריכה טיפול בתוספי סידן, לרוב למספר ימים; סיכון להתפתחות זיהומים; וכן סיבוכים הקשורים בהרדמה.

המכשור החדש מהווה למעשה עידן חדש בניתוחי בלוטת יותרת התריס, שמסייע למטופלים המתמודדים עם גידולים אלה לשפר את בטיחות הניתוחים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי לאחר הניתוח יכולות להיות: דימום, תת-פעילות כרוני של יותרת בלוטת התריס בעקבות פגיעה משמעותית ברקמות של הבלוטות הבריאות וכן ירידה חדה ברמת הסידן בדם מיד לאחר הניתוח.

אלו תופעות שנחשבות נדירות, והרפואה מציעה כנגדן טיפולים מהירים ויעילים מאוד.

טכנולוגיה פורצת דרך וחשיפה מופחתת לסיכונים

בדיקות הדם במהלך ניתוחי הסרת גידולים בבלוטת יותרת התריס, שיפרו משמעותית את תוצאות הניתוחים, והפכו לבדיקה המועדפת בניתוחים אלה. אלא שגם בדיקות אלה לוו במגבלה של המתנה ממושכת, כאשר המטופל שוכב מורדם על שולחן הניתוחים עד לקבלת תוצאות הבדיקה. בדיקות הדם המקובלות מצריכות שינוע למעבדה במהלך הניתוח, הכנסת הדגימה לצנטריפוגה, והמתנה של 40 – 60 דקות עד לקבלת תוצאות. כל אותו הזמן המטופל שוכב מורדם בחדר הניתוח וחשוף לסיכונים, בהם סיבוכי הרדמה.

כדי לפתור בעיה זו, בתחילת 2024 הוכנסה לשימוש לראשונה בישראל בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר, טכנולוגיה פורצת דרך שהגיעה מהולנד. טכנולוגיה זו מאפשרת לראשונה ביצוע מהיר של בדיקת דם לרמות ההורמון PTH בניתוחי הסרת גידולים מבלוטת יותרת התריס, אשר תוצאותיה מתקבלות תוך חמש דקות בלבד. ברוב המקרים, בדיקת הדם המהירה מייתרת את הצורך בבדיקת חתך קפוא.

בחודשים האחרונים נצבר בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר ניסיון בטכנולוגיה החדשה בעשרות מטופלים, והתברר כי השימוש בבדיקות הדם המהירות מוביל לקיצור הניתוחים להסרת גידולים בבלוטת יותרת התריס בכ-30 עד 40 דקות, שמשמעותן קיצור של כ-50% בזמן הניתוח, דבר שמוביל להתאוששות קלה יותר ומהירה יותר מהניתוח. בתום הניתוח, המטופלים לרוב מאושפזים להשגחה ללילה (כ-20 שעות)  ומשוחררים לביתם למחרת.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם