התרת לשון קשורה

לשון קשורה, Tongue-tie באנגלית, היא תופעה מולדת אשר גורמת לפגיעה ביכולת התנועה של הלשון. האיבר השרירי שבמרכז הפה קשור אל תחתיתו בעזרת רקמה דקה שנקראת פרנולום, מעין קרום גמיש שמסייע בקיבוע הלשון למקומה. כאשר הקרום הזה עבה מדי, קצר מדי או מגיע קרוב לקצה הלשון, הוא יגביל את תנועתה, ולמעשה 'יקשור' אותה לתחתית הפה – ומכאן שמה של התופעה.

לשון קשורה לא תגרום בהכרח לבעיה כלשהי: לעיתים ה'קשירה' אינה משמעותית, ולא תפגע בצורה ממשית בחופשיותה של הלשון, אך במקרים חמורים היא עשויה לבעיות בהנקה, לפצעים ולכאבים בפטמות האם בזמן ההנקה. בגילים מאוחרים יותר היא אף תגרום לקשיי דיבור, לבעיות הקשורות בניקוי חלל הפה ולקושי בליקוק ובפעולות אחרות אשר נעשות בעזרת הלשון (נשיקה צרפתית, למשל). כמו כן, כאשר הלשון תוּצָא החוצה מן הפה תהיה צורתה כצורת לב – משום שהפרנולום 'ימשוך' פנימה את מרכזה, וכאשר היא תוּרַם כלפי מעלה יתרוממו צידיה מעל למרכזה.

לשון קשורה היא תופעה שניתן לטפל בה לעיתים ללא התערבות כירורגית, בעזרת יועצת הנקה – אך רק כשמדובר במקרים שאינם חמורים. כאשר ההפרעה לתנועת הלשון משמעותית, תידרש התרת לשון קשורה, פרוצדורה כירורגית קצרה מאוד שנעשית אף ללא הרדמה.

מידע כללי על התרת לשון קשורה

התרת לשון קשורה היא פעולה שנעשית כבר מאות שנים, וכיום מבוצעת בעזרת מספריים כירורגיים מיוחדים או באמצעות לייזר. מאחר שמדובר בחיתוך הקרום הדק שמתחת ללשון, גם הכאב קטן מאוד והדימום מינורי, מה שמייתר את הצורך בהרדמה, בייחוד בגילים צעירים אז הרקמות רכות יותר וקצב ההחלמה מהיר.

את ההליך להתרת לשון קשורה מומלץ לבצע בגיל צעיר ככל האפשר, כדי לאפשר ליילוד לינוק כראוי וללמוד כיצד להפעיל את לשונו בצורה תקינה עוד בהיותו קטן מאוד. לכן נעשות כיום פרוצדורות כאלו גם כאשר הפעוט בן כמה ימים בלבד.

עם זאת, התרת לשון קשורה נעשית גם בגילים מתקדמים יותר, כולל בגיל ההתבגרות ואף בבגרות, אך אז הפרוצדורה תהיה כואבת מעט יותר והדימום משמעותי יותר – משום שהרקמות מוצקות ועבות יותר. במקרה כזה, ההליך ייעשה תחת הרדמה מקומית.

הכנה לפעולה

אם ההליך נעשה ללא הרדמה, אין כל צורך להתכונן אליו בצורה כלשהי. אם הוא ייעשה תחת הרדמה מקומית, כל שצריך לעשות הוא להמתין שחומר ההרדמה יחל לפעול – ואז לבצע את הפעולה במלואה.

מהלך התרת לשון קשורה

התרת לשון קשורה היא פעולה קצרה מאוד ופשוטה, שבמהלכה מנתק הרופא את חלק הפרנולום שאינו אמור להיות מחובר לתחתית הפה. כך, הפרנולום יהפוך 'ארוך' יותר ויאפשר ללשון לנוע בחופשיות, כמו אצל כל אדם. ההליך המדובר נמשך רגעים ספורים. כאמור, כשמדובר בפעוט בן יומו אף אין צורך בהרדמה כלשהי: החיתוך לא אמור להסב לו כאב משמעותי וגם לא יביא לדימום מסיבי, מעבר לכמה טיפות בודדות של דם.

לעיתים יטופלו במהלך הפרוצדורה הזו תופעות אחרות הקשורות גם הן בתפקוד הפה והלשון עצמה, כמו לשון קצרה או שפה עליונה קשורה. אלו יטופלו גם הן באותה הזדמנות וגם במקרה הזה לא אמורות לגרום לכאבים חזקים.

במקרים מסוימים תתבקשו כהורים לדאוג להרמת הלשון מדי פעם לאחר הניתוח, כדי לאפשר לחלק שנחתך להיסגר כראוי, ולמנוע 'הידבקות' של הרקמות במקום הניתוח. מלבד זה, לא פעם ייערכו גם הדרכות מטעם אנשי מקצוע (יועצי הנקה למשל), כדי לוודא שהילד משתמש בצורה נכונה בלשונו לאחר התרתה.

תופעות לוואי

למרות הניתוח הקצר, עשויות להיגרם כמה וכמה תופעות לוואי בעקבותיו – בעיקר משום שהמנותח אמור לסגל עצמו למציאות חדשה ולרכוש את מיומנות השליטה בתנועת הלשון. לכן בימים הראשונים לאחר הפעולה עשויות להופיע תופעות כמו פליטת חלב בצורה מוגברת, ריור רב, בליעת אוויר בזמן היניקה, קוליק ועוד. אלו יחלפו במהרה, לאחר שהפעוט ילמד כיצד להשתמש נכון בלשון. במקרים מסוימים יתברר כי ישנו צורך לבצע את ההליך שוב מסיבות שונות (למשל: איחוי לא מושלם של החתך בפרנולום) – אך אפשרות זו נחשבת נדירה למדי.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.