בדיקת ברונכוסקופיה

מהי הבדיקה ומי מבצע אותה?

ברונכוסקופיה היא פרוצדורה המאפשרת לרופא לבדוק באופן יסודי את דרכי הנשימה העליונות והתחתונות של מטופל (קנה הנשימה, מיתרי הקול, הסימפונות והריאות).

הפעולה מתבצעת באמצעות סיב אופטי, המוחדר אל אפו או פיו של הנבדק, תחת טשטוש או הרדמה.

פרט לאבחון, ברונכוסקופיה מאפשרת לבצע פעולות על הנבדק, כמו נטילת דגימת רקמה לבדיקה במעבדה. בדיקת ברונכוסקופיה מבוצעת על ידי רופא ריאות (פולמונולוג).

מה ההבדל בין ברונכוסקופיה גמישה לברונכוסקופיה קשיחה?

מרבית הברונכוסקופיות מבוצעות כיום באמצעות אנדוסקופ גמיש עשוי מפלסטיק (הכולל מצלמה ותאורה בקצהו).

דרך הברונכוסקופ ניתן להחדיר כלים ארוכים ומיוחדים לביצוע פעולות שונות, כמו נטילת דגימת כיח לתרבית או דגימת רקמה לביופסיה. ברונכוסקופיה גמישה מבוצעת בחדר טיפולים, בטשטוש, בהרדמה מקומית לאף ולגרון.

ישנם מצבים המחייבים שימוש בברונכוסקופיה קשיחה. כך, לדוגמה, אם זוהה בבדיקת הברונכוסקופיה הגמישה גוף זר שנשאף – שליפתו תיעשה באמצעות ברונכוסקופיה קשיחה. זהו הליך דומה לפרוצדורה הגמישה, רק שהוא מבוצע באמצעות צינור מתכתי קשיח ובהרדמה כללית בחדר ניתוחים.

מתי מבצעים ברונכוסקופיה?

ברונכוסקופיה מיועדת לאבחון ולטיפול בשורה של מחלות והפרעות נשימה וריאה, ודורשת הפנייה למומחה למחלות ריאה.

הבדיקה יכולה לסייע, בין היתר, באבחון ממצאים שהודגמו בדימות (כמו צילום חזה ו-CT) או בדיקות אחרות (כמו תפקודי ריאות); בבירור תלונות הקשורות לאיזור (כמו צרידות, קוצר נשימה וכיח דמי); באבחון זיהומים (כמו דלקת ריאות חיידקית ושחפת); בבירור חשד לפגיעה בדרכי הנשימה (למשל, כתוצאה משאיפת עשן); ובבירור תהליכים אחרים (כמו תהליכים גידוליים).

פרט לדיוק האבחון, משתמשים בברונכוסקופיה כדי לבצע פעולות שונות, כמו שליפת גוף זר, שאיבת הפרשות שהצטברו במקום, השתלת תומכן וטיפול ברקמות שבאיזור באמצעות לייזר וחנקן נוזלי.

אילו הכנות נדרשות לבדיקה?

יש לספר לרופא בפירוט על כל תרופה שאתה נוטל ועל כל מחלה או בעיה רפואית שיש לך.

חשוב לדווח על כל אלרגיה שיש לך. אם אתה נוטל מדללי דם (כמו קומדין), חשוב לקיים על כך דיון ולקבל הנחיות מדוייקות מהרופא האם וכיצד להפסיק את נטילתם.

טיפול אנטיביוטי מונע ניתן בדרך כלל למטופלים עם אנדוקרדיטיס, לאחר החלפת מסתם לב או אחרי כריתת טחול.

יש להיות בצום לפחות 4 שעות לפני הפעולה (אסור גם ללעוס מסטיק) ובצום של נוזלים צלולים שעתיים לפניה. יש לדאוג למלווה שיהיה איתך בביה"ח ויביא אותך הביתה בבטחה לאחריה.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

ברונכוסקופיה היא בדיקה קצרה, שזמן ביצועה "נטו" בחדר הטיפולים יכול להיות גם 10-20 דקות, כתלות בסיבת הבדיקה ובמורכבותה.

במקרים מסויימים, הבדיקה יכולה לארוך גם שעה ויותר. הזמן "ברוטו", למלווה בחוץ, עלול להיראות ארוך יותר – משום שהוא כולל את זמן ההמתנה לכניסה לחדר הפעולות, ההרדמה, ההתעוררות וכדומה.

מה קורה אחרי הבדיקה?

לאחר הבדיקה מועבר הנבדק ליחידת התאוששות, שבה יוודאו הרופאים שמצבו הגופני טוב ושהשפעת חומרי ההרדמה הולכת ופוחתת.

כחצי שעה לאחר הבדיקה ניתן להתחיל לשתות תה בלגימות קטנות. כשעה וחצי לאחר הבדיקה אמורים לחזור במלואם רפלקס ההקאה ויכולת הבליעה.

הנבדק עלול לחוות כאב קל בגרון, טשטוש או צרידות. לעתים מקובל לבצע צילום חזה (ברנטגן) כדי לוודא שהכל בסדר.

במהלך 24 השעות שלאחר הפעולה מומלץ לא לנהוג, לא לחתום על מסמכים משפטיים ולא להפעיל ציוד מכני. חלק מתוצאות הבדיקה יימסרו מייד לאחריה – הדברים שנשלחו לבדיקה במעבדה, כעבור כמה ימים.

מהם סיכוני הבדיקה וכיצד להפחיתם?

ברונכוסקופיה היא בדיקה בטוחה, שאלפים כמותה נעשים בישראל מדי שנה.

עם זאת, ככל פעולה פולשנית, היא כרוכה בסיכונים נדירים, הכוללים זיהום, פגיעה באיברים סמוכים, נזק למיתרי הקול או לקנה הנשימה, דימום וחזה אוויר.

הדרך הטובה ביותר למנוע אותם היא לבחור ברופא מיומן שהוא מומחה לרפואת ריאות שביצע בהצלחה פרוצדורות רבות כאלו במהלך חייו המקצועיים.

בנוסף, מומלץ לעבור את הבדיקה במרכז רפואי מצטיין ובעל מוניטין מעולים.

פרט לכך, חשוב לשים לב ל"דגלים אדומים" בימים שלאחר הברונכוסקופיה, ולפנות בהקדם לטיפול רפואי ברגע שהם מופיעים.

יש טיפול מצויין למרבית הסיבוכים הנדירים של הבדיקה – אך התזמון יכול להיות קריטי. בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.

סימנים הדורשים התייחסות ובדיקה: קשיי נשימה; שיעול קשה; דם בשיעול (לא טיפות בודדות – אלא כמות משמעותית יותר, של כ-2 כפות); עליית חום משמעותית (מעל 38); כאבים חדשים, ובייחוד כאב חד בחזה; כל תחושה רעה פתאומית וחריפה.

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.