בקע בטני הוא מצב שבו איבר או איברים בחלל הבטן 'זולגים' ממנו החוצה דרך נקודה חלשה בדופן הבטן, ומגיעים לחלל אחר שבו הם לא אמורים להימצא – לרוב ממש מתחת לעור (מה שיתבטא בבליטה נראית לעין). ישנם כמה סוגים של בקעים בבטן: בקע ברום הבטן, בקע טבורי ובקע מפשעתי, ובמקרים חמורים הם יחייבו טיפול.
הבקע כשלעצמו אינו מסוכן, גם אם הוא עשוי לגרום אי נוחות מסוימת. הסכנה היא שהאיבר ש'זלג' אל מחוץ לחלל הבטן יהיה נתון ללחץ שיופעל עליו משני צידיו על ידי דופן הבטן, בנקודה שדרכה הוא זלג החוצה, מה שעשוי לגרום לפגיעה באספקת הדם לאותו איבר ובסופו של דבר גם לנמק. במקרים כאלו, ובייחוד כשמדובר בחלק מהמעי הגס אשר זלג דרך הבקע, המצב יכול להיות מסכן חיים ויחייב ניתוח דחוף. ברפואה מגדירים מצב שכזה כמעין חנק של האיבר, שכן הוא נלחץ על ידי דופן הבטן בכוח גדול יחסית ולזמן ממושך, עד שאינו זוכה לאספקה של דם ושל חומרים מזינים החשובים לקיומו.
התסמינים שלהם גורם בקע בטני הם בדרך כלל כאבים, אשר מופיעים באזורים שונים של הבטן בהתאם למקום הבקע. שיעולים, קפיצות, הרמת משאות כבדים וכדומה עשויים להחריף את הכאב ואף משמשים ככלי ראשוני לאבחון הבעיה.
ניתוח לתיקון בקע בטני – מידע כללי
ניתוח לתיקון בקע 'יסגור' למעשה את אותו פתח שדרכו זלג האיבר מחלל הבטן החוצה, לא לפני שהאיבר המדובר יוחזר למקומו. למעשה, ניתוחי בקע הם ניתוחים נפוצים למדי שנעשים בתדירות גבוהה מאוד כמעט בכל בית חולים כיום, והם גם לא צפויים להימשך זמן רב – אלא אם המנותח סובל ממחלות נוספות.
ניתוח הבקע ייעשה רק כאשר המצב גורם לתסמינים שונים, וכמובן באותם מקרים דחופים שבהם מתברר כי ישנו איבר כלוא שעשוי לסבול מנמק. במקרים אחרים, ובייחוד אם התגלה בקע שלא זלגו דרכו איברים מחלל הבטן, יבוצע רק מעקב אחר התפתחות הבקע. אם יגלה הצוות הרפואי כי המצב מחמיר, יוחלט על ניתוח.
הכנה לניתוח
ניתוחי בקע בטני לא תמיד נעשים בהרדמה כללית. אם הניתוח ייעשה בהרדמה אזורית (ספינאלית או אפידורלית) הוא לא ידרוש הכנה מיוחדת. אם ייעשה בהרדמה כללית, תתבקשו לצום כמה שעות לפני תחילתו.
איך מתבצע ניתוח בקע בבטן?
לאחר ההרדמה (שזהותה תיבָּחר בהתאם לבקשתכם, למקומו של הבקע, למידת חומרתו ולמצבכם הרפואי) יחל הרופא בניתוח, שיכול להיעשות בשתי שיטות מרכזיות:
- הגישה הפתוחה: ביצוע חתך רוחבי בסמוך למקום הבקע, שדרכו יבצע הרופא את הפעולות הכירורגיות הנדרשות
- הגישה הזעיר–פולשנית: ביצוע כמה חתכים זעירים באזור הסמוך לבקע, והחדרת כלי ניתוח זעירים דרכם. בשיטה הזו הניתוח נחשב נרחב פחות וקל יותר להתאוששות.
בשתי השיטות יחזיר המנתח למקומם את האיברים שגלשו אל מחוץ לחלל הבטן, בין אם מדובר בבקע ברום הבטן, בבקע טבורי או בבקע במפשעה. אם נגרם נזק לאותו איבר, ובייחוד אם התפתח בו נמק, יהיה על המנתח לכרות את האזור הנמק. כשמדובר בנמק במעי הגס, שלב זה יהיה הקריטי והחשוב ביותר במהלך הניתוח, ובמסגרתו יחוברו מחדש קצוות המעי הבריאים, לאחר קטיעת האזור שבו התפשט הנמק.
לאחר שאיברי חלל הבטן הוחזרו למקומם, יחל הטיפול בדופן הבטן, בנקודה החלשה שדרכה 'זלגו' האיברים. לרוב תטופל הנקודה הזו בעזרת רשת מיוחדת, שתונח באותו פתח ותחסום אותו, כדי למנוע מאיברי חלל הבטן לזלוג דרכו שוב.
ניתוח בקע בטני הוא לרוב ניתוח לא ארוך, כאמור, שנמשך כשעה לכל היותר – אם לא התגלו בעיות בריאותיות נוספות המחייבות טיפול. לרוב השחרור מבית החולים יתאפשר כ-24 שעות לאחר סיום הניתוח, ובמשך השבועות הראשונים בביתכם תתבקשו שלא להתאמץ ולא להרים משאות כבדים. לבד מזה, תוכלו לשוב לפעילות סדירה בתוך ימים אחדים.
האם יש תופעות לוואי לאחר הניתוח?
מלבד תופעות הלוואי שמביאה עימה לעיתים ההרדמה הכללית, ישנו סיכוי להתפתחות זיהום במקום הניתוח, ואף עלול להיגרם נזק לאיברים בריאים הסמוכים לבקע. מדובר במקרים לא שכיחים, שקורים כיום לעיתים רחוקות הודות לניסיון הרב של הרופאים בביצוע ניתוחים מסוג זה. האפשרות להתפתחות בקע נוסף, ואף בעל מאפיינים דומים, קיימת תמיד, אך גם מקרה זה אינו שכיח במיוחד.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.