Search
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt
Search in comments
Filter by Custom Post Type
>
>
כריתת בלוטת יותרת הכליה (אדרנל)
כריתת בלוטת יותרת הכליה (אדרנל)

כריתת בלוטת יותרת הכליה (אדרנל)

בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) נמצאת בחלקה העליון של הכליה ובמעמקי חלל הבטן. לכל כליה צמודה בלוטה כזו, אשר אחראית על ייצור הורמונים שונים – טסטוסטרון, קורטיזול, אלדוסטרון ועוד, המשתייכים למשפחת ההורמונים הסטרואידיים. הורמוני יותרת הכליה משפיעים על תהליכים רבים וחשובים בגופנו: לחץ הדם, איזון המלחים בגוף, בקרת צמיחת השיער בגוף ועוד.

מהו תפקידם של בלוטות האדרנל?

במצב רגיל מפרישות בלוטות האדרנל את ההורמונים השונים בכמויות הנדרשות על ידי הגוף, בהתאם ל'הוראת' בלוטת יותרת המוח ובעקבות הליכים נוספים הקשורים למערכת האנדוקרינית. לעיתים, מסיבות שונות – כמה מהן לא ברורות לחלוטין עד היום – נפגע תפקודן התקין של בלוטות יותרת הכליה (של שתיהן במקביל או של אחת מהן בלבד) והן מייצרות הורמונים בכמויות לא תקינות. מאחר שלהורמונים הללו השפעה גדולה על תהליכים רבים וחשובים בגוף האדם, פגיעה בתפקוד הבלוטות מחייבת טיפול.

כאשר ייצור ההורמונים מהבלוטות לא נפגע בצורה משמעותית, וכאשר לא נלווית לכך בעיה בריאותית נוספת המחייבת טיפול (נרחיב על כך בהמשך), ניתן לטפל לעיתים בבעיות בתפקוד בלוטות האדרנל באמצעים תרופתיים. אם הטיפול התרופתי אינו מסייע, או כאשר המצב מוגדר חמור, ייערך ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה.

באלו מקרים נצטרך התערבות כירורגית?

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה נעשה לרוב באחד מארבעת המצבים הללו:

  • שינוי משמעותי בקצב ייצור הורמוני הבלוטה מסיבה שאינה ידועה (מצב נדיר יחסית)
  • שינוי בקצב ייצור הורמוני הבלוטה בעקבות התפתחות גידול שפיר בה
  • התפתחות גידול שפיר בבלוטה בקצב מהיר – גם אם אינו גורם לבעיות, לפי שעה
  • התפתחות גידול ממאיר בבלוטה

יש לציין כי במקרים שונים יתגלו גידולים שפירים בבלוטה במקרה, במסגרת בדיקת אולטרסאונד בטן, למשל – משמע, הם אינם משפיעים על תפקוד הבלוטה. במקרים כאלו, כאמור, יוחלט על כריתת הגידול (וגם הבלוטה, לרוב) רק אם הוא מתפתח וגדל בקצב מהיר – תכונה אשר מעלה את הסיכוי להפיכת הגידול לממאיר.

כיצד מתבצע ניתוח בבלוטת האדרנל?

הניתוח לכריתת האדרנל יכול להיעשות בשתי גישות, הגישה הפתוחה והגישה הלפרוסקופית (זעיר־פולשנית). האחרונה היא הנפוצה יותר כיום, בעיקר משום ההתאוששות הקצרה משמעותית בהשוואה לגישה הפתוחה.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם לא ניתן יהיה לבצע את הניתוח בגישה הלפרוסקופית, בין היתר במטופלים הסובלים מהשמנת יתר או בכאלו שסבלו בעבר מהידבקויות באגן.

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה יתבצע, בשתי הגישות, תחת הרדמה כללית, לכן כהכנה לפעולה תתבקשו לצום כמה שעות לפני תחילת ההליך.

כריתת בלוטת יותרת הכליה (אדרנל)

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה בגישה פתוחה

לאחר ההרדמה יחל הניתוח עצמו. אם הוא ייעשה בגישה הפתוחה, ניתן לבצע אותו בארבע דרכים: דרך חתך בבטן, מתחת לצלעות; דרך חתך שמתחיל בבטן וממשיך לכיוון בית החזה; בגישה אחורית, דרך הגב; ודרך צד הגוף. לאחר ביצוע החתך ייגש הרופא אל יותרת הכליה שאותה יש לכרות, יפריד אותה מסביבתה ויסירהּ.

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה בגישה לפרוסקופית

ניתוח שנעשה בגישה הלפרוסקופית יתבצע דרך ארבעה חתכים זעירים – אחד לטובת החדרת המצלמה, והשלושה האחרים לטובת החדרת כלי הניתוח המיוחדים. במהלך הניתוח שוכב המנותח על צידו. הניתוח הזה נחשב למועדף כיום, משום שהוא מקצר בצורה משמעותית את משך ההחלמה מההליך, ולבד מזה – מאפשר לרופאים גישה נוחה הרבה יותר אל הבלוטה, שנמצאת בעומק הבטן, הודות לכלי הניתוח הייעודיים.

מתי נתאושש ונחזור לשגרה?

הניתוח אורך לרוב עד כשעה, בגישה הזעיר־פולשנית. בגישה הפתוחה הוא יארך מעט יותר. אם הוא נעשה בשיטה הזעיר־פולשנית, תשוחררו מבית החולים כבר לאחר כ־48 שעות, ובתום שבוע כבר תוכלו לחזור לשגרה נטולת מאמצים, ברוב המקרים. החזרה לשגרה מלאה תתאפשר לאחר כחודש. לעומת זאת, בניתוח גישה הפתוחה ההתאוששות תארך כחודש וחצי ולעיתים אף יותר מזה.

האם ישנם סיכונים או תופעות לוואי?

מלבד הסיכונים ותופעות הלוואי הקיימות בכל ניתוח בהרדמה כללית – דימומים, זיהומים, פגיעה באיברים סמוכים, בחילות והקאות – ניתוח לכריתת בלוטה אחת לא אמור לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. אם במהלך הניתוח נכרתו שתי בלוטות האדרנל, תידָרשו ליטול תרופות הורמונליות באופן קבוע, כדי 'לפצות' על המחסור ההורמונלי.

 

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.