עצם בית החזה (הסטרנום), שנמצאת בקדמת החזה ומחוברת לצלעות מכל צד, אמורה באופן עקרוני להיות שטוחה. לעתים, מסיבות שעדיין לא ידועות במלואן, עצם זו נדחפת קדימה על ידי הסחוסים שמחברים אותה לצלעות. הבליטה הקדמית יכולה לקבל צורות שונות, סימטריות או א-סימטריות.
מצב כזה הוא חלק ממומי בית החזה המוכרים לנו, והוא נקרא Pectus Carinatum (פקטוס קרינטום) ומוכר גם בכינוי "חזה יונה" (Pigeon Chest), בשל הבליטה מהחזה, שצורתה לעתים מזכירה יונה.
ברוב המקרים מדובר במצב מולד (אם כי לא תמיד ניתן לאבחן אותו בלידה או בילדות המוקדמת, והוא נצפה רק בראשית גיל ההתבגרות), ויש לו קשר גנטי (אצל 25% מהמטופלים שיש להם חזה יונה – ניתן למצוא תופעה דומה אצל אחד מהוריהם או אצל קרובי משפחה).
חזה יונה מופיע בשכיחות של 1:1,500 לידות חי, והוא העיוות המולד השני בשכיחותו (לאחר חזה סנדלרים) במבנה בית החזה. התופעה שכיחה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות (ביחס של 4:1).
אבחון בלט בחזה
חזה יונה יכול להופיע על טווח רחב מאוד: מבליטה קטנה, שבקושי ניתן לראות ואפשר להרגיש במישוש עדין (אך אין לה כל השלכה קלינית על בריאות המטופל) ועד בלט גדול מאוד, שיכול להוות מטרד אסתטי ו/או הפרעה בריאותית.
בכל מקרה שבו חושדים בבלט בחזה אצל ילד או בן נוער, יש לגשת לכירורג ילדים. הרופא יבדוק שאכן מדובר בהפרעה מינימלית ושאין כל תופעות אחרות שהבלט גורם להן (כמו הפרעה בנשימה) או בעיות נלוות אחרות (כמו מבנה לא רגיל של אחד ממסתמי הלב, תסמונת מרפן או תסמונת נונן).
גם אם הכל כשורה, ואין כל בעיה רפואית שנתגלתה, המטופל הצעיר יוזמן להמשך מעקב אחת לכמה זמן, כדי לוודא שאין החמרה של הפגם או שינויים בו ושהוא לא גורם לתופעות חדשות אחרות (כמו עקמת).
אצל מרבית המטופלים, אין כל בעיה בריאותית נלווית לבלט והמטרד האסתטי הוא הבעיה העיקרית שכרוכה בחזה יונה.
עיוות בצורת החזה עלול לגרום לפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי וברבות הזמן לאימוץ "אסטרטגיות הימנעות" (לא להוריד חולצה, ללא ללכת לים, לא להגיע לאינטימיות וכד') כדי להימנע ממבוכה.
טיפולים אפשריים
קיימות מספר דרכים לתיקון הבעיה: הן כוללות ניתוח ושימוש בחגורה חיצונית (External Bracing).
ההחלטה על הפתרון שייבחר מבוססת על נתונים רפואיים (מחלות רקע ובעיות קודמות, אם יש) ואנטומיים (גודל וצורת הבליטה יכולים להיות כאלו שניתוח יפתור מצויין ואילו מחוך יביא לתוצאה תת-אופטימלית).
הבחירה בחגורת חזה תחייב את המטופל בהיענות (compliance) משמעותית – לבישת המחוך במשך שעות ארוכות, במהלך חודשים רבים. מנגד, הפתרון הניתוחי כרוך בניתוח מורכב, אישפוז של מספר ימים וצלקת משמעותית בקדמת בית החזה.
חגורה חיצונית
חגורת גב מתקנת היא מכשיר אורתופדי (מעין "מחוך") שלובשים באיזור העליון של הגוף – חלק אחד צמוד לחזה והחלק השני צמוד לגב (החלקים מחוברים ביניהם באמצעות רצועות).
האביזר פועל באמצעות לחץ מתמיד שהוא מפעיל על הבליטה בעצם בית החזה, וכך מקטין אותה לאורך זמן – בדומה לתהליך שמתבצע באמצעות סדים ליישור שיניים.
קיימים אביזרים שונים ופרוטוקולים שונים ליישור חזה יונה: פעמים רבות מקובל להתחיל בתקופה של שנה עד שנה וחצי של לבישת המחוך במשך כמעט 24 שעות ביממה ולאחר מכן עוברים ל-12 שעות – בסה"כ עד גמר הגדילה בגיל 18. המחוך עלול ללחוץ, אולם המטופל יכול להתאים בעצמו את רמת הלחץ שלו.
ניתוח לתיקון חזה יונה
ניתוח לתיקון בלט בחזה שמור לחזה יונה בדרגות מתקדמות ו/או עיוותים מורכבים, כאשר ברור שהטיפול בחגורה חיצונית לא יהיה יעיל (הרוב המכריע של המטופלים עם חזה יונה יגיב היטב לטיפול השמרני בחגורת לחץ חיצונית בהתאמה אישית. רק חלק קטן יהיה זקוק לטיפול ניתוחי).
לאחר הפרוצדורה המנותח נשאר לאשפוז בביה"ח במשך כ-2-3 ימים, במהלכם הוא מנוטר, מקבל משככי כאבים ועובר פיזיותרפיה נשימתית. לאחר חופשת מחלה של כמה שבועות וביקורת אצל המנתח, ניתן לחזור לפעילות רגילה באופן הדרגתי ובהתאם להנחיות המנתח.
המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר נפתלי פרויד, מומחה לכירורגיה כללית עם התמחות בבקעים ועיוותים של בית החזה