Search
Generic filters
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in excerpt
Search in comments
Filter by Custom Post Type
>
>
הידרוצפלוס – נוזלים בחלל המוח
הידרוצפלוס – נוזלים בחלל המוח

הידרוצפלוס – נוזלים בחלל המוח

המוח, מהאיברים החשובים בגופנו, 'צף' למעשה בנוזל מיוחד העוטף אותו מכל צדדיו – הנוזל המוחי-שדרתי (CSF). נוזל זה מסייע בסילוק פסולת מחדרי המוח, מפחית במשקלו הסגולי ומגן על המוח מפני זעזועים.

ה-CSF ממלא את כל החללים בגולגולת, כולל חדרי המוח, החלל התת-עכבישי והחלל שבין המוח לבין עצם הגולגולת. כאשר ישנה הפרעה בניקוזו או כאשר קצב ייצורו גבוה מהנורמה, עלול להיווצר לחץ תוך-גולגולתי שעשוי לגרום לפגיעה חמורה ברקמות המוח, עד כדי סכנת חיים. מצב זה נקרא הידרוצפלוס והוא מחייב התערבות כירורגית.

כיצד נוצר הידרוצפלוס?

הידרוצפלוס (הידרה=מים; צפלוס=ראש) נקרא בעברית מיימת ראש. אדם החולה במחלה זו סובל מעודפי נוזלים בחללי המוח השונים, אשר מעלים משמעותית את הלחץ התוך-גולגולתי. לחץ כזה יפגע ישירות ברקמות המוח השונות, ישפיע על תפקודו, יגרום לו נזקים בלתי הפיכים ובטווח הרחוק עשוי גם להביא למותו של החולה.

עודפי הנוזלים הגורמים להידרוצפלוס הם למעשה עודפים של הנוזל המוחי-שדרתי. במוח האנושי ארבעה חללים הנקראים חדרים: החדרים הליטרליים (אותם נהוג לסמן גם כחדר הראשון וכחדר השני), החדר השלישי והחדר הרביעי. בשניים האחרונים מצויה המקלעת הקרומית, רקמה האחראית על ייצורו של הנוזל המוחי-שדרתי.

המקלעת הקרומית מייצרת כ-500cc של CSF ביממה, ובכל רגע נתון 'עוטף' את המוח נוזל מוחי-שדרתי בנפח של עד 200cc. עודפי הנוזל נספגים דרך קבע בסינוס הוורידי העליון וממנו עוברים למחזור הדם.

תהליך מחזורי זה מתקיים ללא הפסקה, תוך שמירה על איזון עדין ומדויק של הלחץ התוך-גולגולתי. לכן כל הפרעה לאחד משלבי התהליך תפגע באיזון הזה, תעלה את הלחץ התוך-גולגולתי ותגרום להידרוצפלוס.

הפרת האיזון נגרמת משלוש סיבות: חסימה במעבר הנוזל בין החללים השונים במוח, בעיה בניקוז הנוזל מהמוח או ייצור מוגבר של ה-CSF. לכל אחת מהסיבות כמה גורמים, ואלו השכיחים שבהם:

  • טראומה, נזק ופגיעה חמורה בגולגולת או בעמוד השדרה
  • מחלות זיהומיות (לדוגמה: דלקת קרום המוח)
  • מום מולד במבנה המוח
  • שינויים בתפקוד כלי הדם במוח (לרוב בשל זקנה)
  • דימומים
  • גידולים (שגורמים לחסימה פיזית).

התסמינים להם גורם ההידרוצפלוס שונים בין ילדים למבוגרים, וזאת בעיקר משום שבגיל קטן הגולגולת 'גמישה' עדיין. לכן בגיל כזה לחץ-תוך גולגולתי מוגבר יגרום לגדילתה בקצב גבוה מהרגיל או לעיוותים מסוימים בצורתה. זהו למעשה התסמין המרכזי של המחלה בפעוטות ובילדים קטנים, לצד אפאטיות.

במבוגרים השינוי בצורת הגולגולת לא אפשרי, לכן לא ניתן להבחין בשינויים ויזואליים או בתסמינים חיצוניים הקשורים למראה הגולגולת.

תסמינים המאפיינים הידרוצפלוס בגיל מבוגר

  • הכרה מעורפלת
  • בעיות זיכרון
  • קשיי ריכוז
  • שינוי התנהגותי
  • פגיעה בקוגניציה ובכושר המנטלי
  • אובדן שיווי המשקל
  • בעיות ראייה
  • בעיות הקשורות בקואורדינציה
  • קושי בשליטה על הסוגרים
  • קושי בהליכה.

קצב התפתחות התסמינים תלוי בגורמים שונים, אולם ישנן שתי תסמונות קליניות עיקריות. האחת היא הסתמנות מהירה וחריפה המתאפיינת בדרך כלל בחסימה במערב הנוזל ובהתפתחות הידרוצפלוס מהיר, שילווה בכאבי ראש, בהקאות ובאיבוד הכרה. המצב הכרוני (והשכיח יותר) הוא התפתחות הידרוצפלוס בקצב איטי, מצב זה מאפיין חולים מבוגרים יותר ומסתמן בהפרעה המזכירה דמנציה.

ההידרוצפלוס ניתן לאבחון מדויק רק באמצעות אמצעי ההדמיה השונים – CTMRI וכדומה. בבדיקות ההדמיה ניתן לעמוד על רמת הלחץ התוך-גולגולתי ולהבין מהו הגורם למחלה. לאחר שהתברר מעל לכל ספק כי המטופל סובל מהידרוצפלוס, הוא יופנה לקבלת טיפול מתאים.

דרכי הטיפול בהידרוצפלוס- ניתוח שאנט

בעבר הרחוק ההידרוצפלוס נחשבה למחלה חשוכת מרפא – מחלה סופנית לכל דבר ועניין. רק באמצע המאה ה-20 פותח הטיפול הראשון במחלה, אשר משמש את הנוירוכירורגים עד היום.

ניתוח שאנט הינו ניתוח שבהמלכו מחדירים צינורית (Shunt) אל המוח ומובילים אותו אל חלל גדול אחר בגוף, לשם ינוקזו הנוזלים בצורה קבועה.

ישנן כיום גם תרופות שונות המסייעות להפחתת הלחץ התוך-גולגולתי, אך הן מסייעות חלקית לפתרון הבעיה ולא מהוות תחליף לניתוח.

במהלך הניתוח מוחדר קצה אחד של הצינורית אל אחד מחדרי המוח, בהתאם לסיבה אשר גרמה להידרוצפלוס. משם היא תובל לרוב אל חלל הבטן (נקרא גם חלל הצפק, על שם הקרום שבדופנות הבטן). הצינורית מכילה שסתום חכם שנפתח רק כאשר הלחץ התוך-גולגולתי עולה, ולכיוון אחד בלבד – מהמוח אל חלל הבטן. הנוזל המנוקז יגיע אל חלל הבטן ושם ייספג במחזור הדם.

מהלך הניתוח

  • נערך תחת הרדמה מלאה
  • יבוצעו שלושה חתכים קטנים בגופו של המנותח: בראש, בצוואר ובבטן
  • הצינורית תושאר לרוב לצמיתות בגופו של המנותח ולא תגביל אותו בפעילות כלשהי
  • לעתים, יידרש המנותח לעבור ניתוח חוזר לאחר תקופה מסוימת, כאשר נוצרת חסימה בצינורית

ההתאוששות מהניתוח תהיה קצרה יחסית: כמה שעות לאחר הניתוח יוכל המנותח לאכול ארוחה קלה, להסתובב במיטה כרצונו ואף לקום ולהתהלך בזהירות. לאחר ימים ספורים הוא ישוחרר לביתו ובחלוף חודש מיום הניתוח צפוי לשוב לפעילות מלאה.

בהרצליה מדיקל סנטר פועלים רק רופאים מומחים בעלי ניסיון רב בתחום. הרופא המנתח אחראי באופן אישי על הטיפול, החל מרגע קבלת ההחלטה על הפרוצדורה, במהלכה ובמהלך האשפוז ולאורך כל המעקב שלאחריו. במהלך האשפוז, מקבל הרופא המנתח באופן אישי, את כל ההחלטות הטיפוליות, 24 שעות ביממה.

למידע נוסף ולייעוץ, נא להתקשר לטל': 09-9592999 או למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם