דלקות אוזניים והצטברות נוזלים באוזן הפנימית נחשבים לא מסוכנים במיוחד ואף שכיחים למדי, אך כאלו העשויים לפגוע בכושר השמיעה, בייחוד אם מדובר במקרים חוזרים ונשנים. כאשר שום תרופה או טיפול לא מצליחים לגרום להתנקזות הנוזלים ולאיזון הלחץ הפנימי באוזניים, נדרשת התערבות כירורגית – ניתוח כפתורים בפי העם, או מיירינגוטומי (Myringotomy).
ניתוח הכפתורים נעשה, בעצם, לשתי מטרות: האחת – ניקוז הנוזלים מתעלת האוזן הפנימית; השנייה – איזון הלחץ בתוך האוזניים. הצטברות הנוזלים והישנות הדלקות הן שגורמות להפרת האיזון התוך-אוזני, וכשכל הגורמים הללו משתלבים יחד עשויה השמיעה להידרדר משמעותית, מה שיחייב טיפול.
נהוג לחשוב שניתוח כפתורים הוא ניתוח שנעשה בילדים בלבד, וזאת משום השכיחות הגבוהה של מצבים אלו בקרב פעוטות, אך בפועל נעשים לעתים ניתוחים כאלו גם במבוגרים.
בילדים, ובייחוד בפעוטות, תופעת הדלקות החוזרות והצטברות הנוזלים היא תופעה שכיחה למדי, ולכן הרופא לא ימהר להחליט על ניתוח: לרוב, התופעות הללו ייעלמו עם הזמן וייתרו את הצורך בהתערבות כירורגית. רק אם נראה כי התופעות אינן חולפות מעצמן לאחר כמה חודשים, יבוצע הניתוח.
מידע כללי על ניתוח כפתורים
ניתוח כפתורים נעשה, כאמור, במטרה לטפל בהצטברות נוזלים ובהופעת דלקות חוזרות באוזן, לאחר שכל טיפול אחר שנוסה לא סייע לשיפור המצב. הניתוח לא יהיה הבחירה האוטומטית של אנשי הצוות הרפואי, וייבחר רק כאשר ברור שכל אפשרות אחרת שנבחנה אינה מועילה דיה.
ה'כפתור' המדובר שעל שמו נקראת הפעולה בפי הציבור הרחב הוא למעשה מעין צינורית קטנה שנקבעת בעור התוף, ותפקידה לנקז את הנוזלים ולהשוות לחצים בין האוזן פנימה לבין האוויר שבחוץ. כאשר מדובר בילדים קטנים הפעולה תיעשה בהרדמה כללית, וכאשר מדובר במבוגרים היא יכולה להתבצע גם בהרדמה מקומית.
הניתוח נעשה דרך תעלת האוזן החיצונית, אותו 'חור' במרכז האוזן שכולנו מכירים ורואים, ולכן הוא לא ידרוש חיתוך בעור ולא יותיר צלקת. גם ההתאוששות מהניתוח תהיה פשוטה ומהירה למדי ברוב המוחלט של המקרים.
הכנה לניתוח כפתורים
לפני הניתוח יש לבצע בדיקת שמיעה, שלמעשה תעניק את 'החותמת הסופית' לניתוח: לרוב ייעשו שתי בדיקות שמיעה, בהפרש של שלושה חודשים האחת מהשנייה, ואם בשתיהן יתגלה כי כושר השמיעה נפגע משמעותית – יבוצע הניתוח.
כשמדובר בילדים הניתוח ייעשה, כאמור, בהרדמה כללית ולכן הם ייאלצו לצום שש שעות לפני הניתוח. הרדמה מקומית לא דורשת הכנה מיוחדת.
מהלך הפעולה
לאחר ההרדמה – כללית או מקומית – ינקב הרופא נקב זעיר בעור התוף. דרך הנקב הזה הוא ישאב את הנוזלים שהצטברו בתעלת האוזן הפנימית. לאחר שיישאבו הנוזלים, 'יותקן' באותו נקב בעור התוף הכפתור: צינורית זעירה, דו-כיוונית, שתאפשר הוצאת נוזלים שיצטברו בעתיד ואיזון של הלחץ בתוך האוזן, הודות ל'פתח האוורור' שנוצר בעור התוף ושיאפשר מעבר אוויר מבחוץ פנימה ולהפך. כל ההליך יימשך לרוב עד חצי שעה, לכל היותר.
הפעולה הזו תביא לשיפור משמעותי ומהיר בשמיעה, ממש כמו ששמיעתנו משתפרת באופן מיידי ברגע שאנחנו מוציאים את הראש מהמים. מאותו רגע, הצינורית תאפשר את יצירת האיזון ואת ניקוז הנוזלים, מה שימנע הישנות של המקרים הללו בעתיד. לאחר כמה שבועות או חודשים הצינורית תיפלט החוצה ועור התוף יתאחה. בדרך כלל, בשל גודלה המזערי של הצינורית, פליטתה החוצה לא תירָאה ולא תורגש.
דבר חשוב שיש לזכור הוא שמדובר בצינורית דו-כיוונית, כאמור, כלומר היא יכולה להוציא נוזלים ולהכניסם פנימה, אל תוך האוזן. לכן, עד לפליטתה מהגוף חשוב שלא ייכנסו מים אל האוזן (לדוגמה: בריכה או בים), ומומלץ להשתמש באטמי אוזניים – גם בעת רחצה, למשל.
ההתאוששות מהניתוח תהיה מהירה ברוב המקרים: האשפוז יהיה בדרך כלל אשפוז יום, ללא לינה בבית החולים, וניתן יהיה לשוב לשגרת החיים הרגילה עוד באותו היום. ילדים יוכלו לשוב לפעילות מלאה, ללא חשש, כבר ביום שלאחר הניתוח.
תופעות לוואי
ניתוח כפתורים הוא ניתוח פשוט למדי, ולכן הוא לא טומן בחובו תופעות לוואי רבות. למעשה, למעט התופעות הנלוות להרדמה כללית, לא אמור להופיע כאב כלשהו במקום הניתוח. הפרשות של נוזלים ואף של מוגלה עשויות להופיע בימים הראשונים שלאחר הניתוח, אך הן יחלפו מאליהן בדרך כלל לאחר ימים ספורים.
סיבוכים אפשריים הם הפרשות רבות, הצטברות חוזרת של נוזלים שתצריך ניתוח כפתורים נוסף, נקב בעור התוף שאינו נסגר באופן טבעי ופגיעה בשמיעה. התופעות הללו נדירות (בייחוד הפגיעה בשמיעה) והן ניתנות לטיפול יעיל בהמשך.
למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם