אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
גוף האישה עובר שינויים רבים במרוצת הזמן, חלקם מגדילים את הסיכויים לבעיות בריאותיות מגוונות. אצל אחוז ניכר מהנשים מעל גיל ארבעים, ולעיתים גם בגילים מוקדמים יותר, חלה התופעה של צניחת איברי האגן השונים כלפי מטה, ובעיקר הרחם. התרחיש של צניחת רחם הוא מנת חלקן של לא מעט נשים, הוא עלול לגרום לתסמינים ולאי נוחות, ולעיתים אף מסתבך.
בדומה להרבה מאוד מצבים רפואיים אחרים, טעות גדולה היא לקחת את צניחת הרחם כמובנת מאליה. אם מאבחנים את הבעיה ומטפלים בה באופן ראוי, אפשר לפתור את הבעיה ולשפר את איכות החיים שלכן בצורה משמעותית.
מה זה צניחת רחם?
צניחת רחם (בלועזית: Uterine Prolapse) היא מצב בו הרחם יורד לחלל הנרתיק, ובמקרים מסוימים גם בולט מחוצה לו. מבחינה פיזיולוגית, הסיבה העיקרית לשינוי הזה היא פגיעה ברצועות ובשרירי רצפת האגן, שאחראים על קיבוע הרחם לדפנות האגן. עם השנים, הם עלולים להיחלש ולהתארך, כך שהרחם מאבד את האחיזה שלו.
צניחת רחם תחל בדרך כלל בגיל הפיריון ובעיקר לאחר ילודה. מאוחר יותר שינויים שחלים בגוף האישה במהלך הכניסה לגיל המעבר והירידה בהפרשת האסטרוגן, ישפיעו גם הם על מצב זה.
בנוסף, ישנם עוד גורמים שעלולים להשפיע ועליהם נפרט בהמשך.
ישנן דרגות שונות של צניחת רחם המתבטאות במיקום צוואר הרחם מהנרתיק ואל מחוצה לו:
- צניחת רחם דרגה 1 – צניחה קלה – במסגרתה קצה הרחם יורד אבל עדיין נמצא מעל גובה קרום הבתולין ביותר מס"מ אחד. בשלב הזה אפשר לעיתים לממש את הרחם ולהרגיש אותו מתוך הנרתיק
- צניחת רחם דרגה 2 – צניחה מתונה – הרחם נמצא בגובה מקביל לקרום הבתולין, כלומר, בין הס"מ שמתחת לקרום לבין הס"מ שמעליו
- צניחת רחם דרגה 3 – צניחה חמורה – קצה הרחם ממוקם למעלה מס"מ מתחת לגובהו של קרום הבתולין
- צניחת רחם דרגה 4 – צניחה מלאה – הרחם ממוקם יותר מס"מ אחד מתחת לקרום הבתולין. כאן הרחם וצוואר הרחם יוצאים למעשה מגוף האישה
כלל האצבע הוא שחשוב לזהות את הבעיה בשלבים המוקדמים שלה, מכיוון שאז הטיפול נעשה פשוט יותר, כפי שנראה בהמשך.
ממה נגרמת צניחת רחם?
ילודה, כאמור, היא גורם הסיכון העיקרי לצניחת רחם. עם זאת, זהו לא הגורם היחידי.
ממקרים מסויימים הבעיה יכולה להיות גם תורשתית, כך שהאישה נולדת עם רקמת חיבור הנחשבת לחלשה באופן יחסי.
גורמים אפשריים שיכולים להוביל לצניחת רחם הם:
- ילודה – נשים לאחר לידות מרובות, לידה מכשירנית או לידה של תינוק במשקל גבוה יחסית.
- מאמץ פיזי – הרמת משאות כבדים או פעילות פיזית בעצימות גבוהה (למשל, הרמת משקולות, ספורט עמוס בקפיצות וכדומה)
- עצירות כרונית
- שיעול כרוני
- עודף משקל
- גיל המעבר וירידה ברמות האסטרוגן
- גנטיקה – כלומר, מצב תורשתי בו האישה נולדת עם רקמת חיבור חלשה באופן יחסי.
מצב של צניחת רחם אחרי לידה אפשרי, במיוחד אם הלידה עצמה הייתה מכשירנית.
לידה של תינוק במשקל גבוה באופן יחסי, לידה ממושכת (בעיקר בכל הנוגע לשלב הלחיצות) או כזו בה נעשה שימוש במכשירים, כמו ואקום. לידות מהסוג הזה עלולות לגרום ללחץ משמעותי ולפגיעה ברצועות הרחם ובשרירי, מה שמוביל להיחלשות שלהם ומגדיל את הסיכויים לצניחת הרחם הבלתי רצויה. על אותו עיקרון, נשים לאחר לידות מרובות נמצאות בדרגת סיכון גבוהה יותר.
הלחץ על איברי האגן, המגדיל את הסיכויים לצניחת רחם, עלול להתרחש גם בקרב נשים הסובלות מעודף משקל במשך שנים או מבעיות של שיעול (בין השאר עקב אסטמה) או עצירות כרוניים. אורח החיים של האישה עלול לשחק תפקיד, כאשר קיים קשר בין צניחת רחם וספורט. אישה שמרימה משקלים כבדים או מבצעת פעילות גופנית בעצימות גבוהה המשפיעה על רצועות הרחם – לדוגמה ריצה על משטח קשיח או ספורט עמוס בקפיצות – עלולה לחוות צניחת רחם.
תסמינים עיקריים של צניחת רחם
צניחת רחם מלווה במספר סיפמטומים. אם בתחילת הדרך הסימפטומים הם קלים, לאחר שהבעיה מחמירה – וכאמור, מדובר בתהליך שעלול להימשך שנים ארוכות – כבר קשה הרבה יותר להתעלם מהם.
בין התסמינים האפשריים של צניחת רחם אפשר למנות:
- חוסר נוחות בנרתיק, מלאות, לחץ, בלט מהנרתיק.
- כאבים בנרתיק
- דימום מהנרתיק – כתוצאה משפשוף אפשרי
- בולטות בנרתיק, כך שאפשר להבחין בו מבעד לקפלי הנרתיק
- קשיים במתן שתן ויציאות
- אי נוחות וכאב במהלך קיום יחסי מין
איך אפשר לאבחן צניחת רחם?
אבחון צניחת רחם נחשב לפעולה פשוטה באופן יחסי, כאשר היא מתבצעת על ידי גינקולוג או רופא מוסמך בתחום. ברוב המוחלט של המקרים מספיקה בדיקה גינקולוגית בסיסית כדי ללמוד על הבעיה ודרגת החומרה שלה.
טיפול בצניחת רחם
החדשות המעודדות הן שברוב המקרים, צניחת רחם אינה מוגדרת מסוכנת מבחינה רפואית. בדרך כלל מטפלים בבעיה רק אם האשה מדווחת על אי נוחות או הפרעה באיכות החיים.
במידה והבעיה תאובחן על ידי הרופא, אך אינה מפריעה מבחינת האשה, ימליץ הרופא על המשך מעקב ופיזיותרפיה למניעת החמרה.
שינוי אורח החיים
השלב הראשון בהתמודדות עם צניחת רחם הוא ניסיון למנוע את הבעיה ככל שניתן, באמצעות שינויים נדרשים באורח החיים. את מרבית השינויים רצוי שכל אישה תבצע, במיוחד אחרי לידות או אם היא נמצאת בקבוצת הסיכון לצניחת רחם.
הדגשים העיקריים הם שמירה על משקל הגוף, בשילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית מאוזנת. הדגש הוא על תרגילים לחיזוק השרירים ברצפת האגן, כך שפיזיותרפיה מותאמת יכולה להיות רעיון מצוין.
במקביל, חשוב להימנע מהפעולות המגדילות את הסיכויים לצניחה או מחמירים את הסימפטומים אצל נשים הסובלות ממנה, כמו עישון או הרמת משאות כבדים.
שימוש בתומך נרתיק (PESARY)
הטיפול הישיר בבעיה יכול להיות מבוסס על תומכן תוך נרתיקי (פסארי), בהתאמה של רופא נשים או אורוגינקולוג. התומך מוחדר לנרתיק ומיועד להרים את הרחם. הוא עשוי מסיליקון ולא אמור להיות מורגש. בחלק מההתקנים הפסארי ניתן להוצאה ולניקוי באופן עצמאי על ידי האשה.
ניתוח
פתרון נוסף ומקובל היום הוא הטיפול הכירורגי כאשר קיימות שתי גישות אפשריות:
גישה משמרת רחם וגישה לכריתת רחם. הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה בהמלצת הרופא ובהתאם לרצון והחלטת המטופלת.
את הניתוחים מבצעים ישירות דרך הנרתיק או באמצעות לפרוסקופיה בהחדרת סיב אופטי זעיר דרך דופן הבטן. הניתוחים נחשבים לבעלי אחוזי הצלחה גבוהים, בעוד אחוז הסיבוכים נמוך באופן יחסי.
בחלק גדול מהמקרים, ההמלצה תהיה לבצע תרגילי פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן ולבצע התאמות נדרשות אחרות בשגרת החיים גם לפני או אחרי הניתוח.
מעתה לא צריך לחכות! ניתן להגיע לפגישת יעוץ אצל רופא מומחה תוך 24 שעות!
צרו קשר וניפגש בקרוב.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
