אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
סקירה רפואית: בסיוע וייעוץ עם פרופ' איל נוף , מומחה לקרדיולוגיה ואלקטרופיזיולוגיה בהרצליה מדיקל סנטר ומנהל המכון להפרעות קצב וקוצבי לב במכון הלב בשיבא.
הלב שלנו פועל באמצעות מערכת חשמלית פנימית אשר מכתיבה מתי שריר הלב יתכווץ ומתי הדם יוזרם אל הגוף, בהתאם לצרכים ולפעילות הפיזית שלנו. בעלייה הימנית של הלב ממוקם לו קוצב לב טבעי המשמש כמרכז הפיקוד החשמלי של המערכת. תפקידו העיקרי הוא לייצר את הפולסים החשמליים הקובעים את קצב הפעימות, ובכך ליזום את התכווצות שריר הלב והזרמת הדם התקינה לכל חלקי הגוף.
מה חשוב לדעת על קוצב לב אלחוטי?
קוצב לב אלחוטי (Leadless Pacemaker) הוא קוצב זעיר המושתל ישירות בתוך הלב ללא חוטי הולכה (אלקטרודות) וללא כיס תת-עורי באזור החזה. הוא עשוי להפחית סיבוכים הקשורים לחוטי הולכה ולזיהומים, ומתאים לחלק מהמטופלים הזקוקים לקיצוב לב. ההשתלה מתבצעת בצנתור דרך המפשעה ונמשכת בדרך כלל כ-20 דקות.
הפרעות בקצב הלב
תקלות בקוצב הטבעי או במערכת החשמלית של הלב עשויות לגרום להפרעות קצב לב הנחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:
- טכיקרדיה: דופק מהיר מידי, גם במנוחה, שעלול לגרום לכאבים בחזה, תחושת דפיקות לב חזקות, קוצר נשימה ואף דום לב. במצבים בהם קיים סיכון מוגבר לחוות קצב לב חריג ומואץ המסכן חיים, ניתן, בהמלצת הרופאים המטפלים, לעבור השתלת דפיברילטור אוטומטי (ICD).
- ברדיקרדיה (bradycardia): קצב פעימות איטי מידי המביא לתסמינים כגון חולשה, סחרחורת, עילפון וקושי במאמץ. בחלק מהמקרים האלו ובהתאם לשיקול הקליני ולממצאי הבדיקות יעלה הצורך בהשתלת קוצב לב מלאכותי.
מהו קוצב לב אלחוטי ללא חוטי הולכה?
תחום השתלות קוצבי הלב עובר בשנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית מאוד המתבטאת בקוצבים זעירים במיוחד המושתלים ישירות בלב עצמו, בגישה צנתורית דרך וריד המפשעה.
קוצב ללא חוטי הולכה (Leadless Pacemaker) המכונה גם קוצב לב אלחוטי או קוצב לב ללא חוטים, הינו יחידת קיצוב עצמאית וקטנה במיוחד הכוללת בתוכה סוללה, מערכת חישה ומערכת שמספקת את הגירוי החשמלי ללב כאשר יש בכך צורך.
מה ההבדל בין קוצב רגיל לקוצב ללא חוטי הולכה?
קוצב לב מסורתי רגיל מושתל ממש מתחת לעור, באזור החזה, בדרך כלל בסמוך לעצם הבריח (כיס תת-עורי). ממנו יוצאות אלקטרודות המועברות דרך הוריד אל חללי הלב, ובעזרתן מעביר הקוצב גירוי חשמלי כאשר הדופק איטי מדי.
השתלת קוצב מסוג זה מצריכה חתך ניתוחי באזור החזה ועלולה לייצר מעין בליטה הנראית לעין. בנוסף, היא כוללת חוטי הולכה המחברים בין גוף הקוצב ללב עצמו. על אף העובדה שקוצבים אלו הוכיחו את יעילותם לאורך השנים, הם באים עם מספר חסרונות מובנים:
- סיכון לזיהומים בכיס התת-עורי, כאשר נוכחות של הגוף הזר עשויה לגרום לזיהומים קשים.
- סיכון לזיהומים חיידקיים בדם שיתיישבו על האלקטרודות ויצריכו הוצאה מלאה של המערכת.
- בניית רקמה פיברוטית בתוך כלי הדם שעשויה לחסום אותם.
- היווצרות שברים או סדקים במעטפת האלקטרודות עם השנים.
- צורך בהחלפת סוללה והגדלת הסיכון לזיהום מעצם פתיחת הכיס התת עורי.
- הגבלה מסוימת בתנועה.
בקוצב אלחוטי זעיר, שבא לתת מענה לחסרונות אלו ובמיוחד לסיכון לזיהומים, כל המערכת כולה מושתלת בתוך הלב – כך שהוא אינו נראה לעין ואין חוטי הולכה שעוברים בוורידים. בעוד שהשתלת קוצב מסורתי מצריכה חיתוך בחזה, כאן מושתל הקוצב בגישה צנתורית, דרך הוריד במפשעה.
היתרונות המרכזיים של השיטה כוללים:
- היעדר צלקת ובליטה חיצונית בחזה (של גוף הקוצב).
- הפחתת סיבוכים הקשורים לחוטי הולכה, כגון בלאי, תזוזה או פגיעה בוורידים.
- הפחתה משמעותית בסיכון לזיהום או לחסימת כלי דם.
- הליך קצר יותר: עשרות דקות לעומת כשעה בהשתלת קוצב מסורתי.
לצד זאת, לעיתים קוצבים אלו עשויים לגלות בעיית סנכרון כאשר יש צורך לעלות לדופק מאוד גבוה אם כי גם כאן נרשמת מגמת שיפור מתמדת.
מתי נדרשת השתלת קוצב לב?
השתלת קוצב לב נדרשת כאשר קוצב הלב הטבעי או מערכת ההולכה החשמלית בלב אינם פועלים כראוי, והדופק נעשה איטי מדי או לא סדיר באופן שפוגע בתפקוד הגוף.
ההחלטה מתקבלת על ידי קרדיולוג, לרוב לאחר בירור הכולל בדיקות אק"ג, הולטר, הערכת תסמינים ולעיתים בדיקות נוספות. תסמינים נלווים שיכולים להביא לאבחון הם עילפון, סחרחורות פתאומיות, עייפות משמעותית, חולשה קיצונית או ירידה ביכולת המאמץ.
המצבים העיקריים שבהם נשקלת השתלה כוללים:
- ברדיקרדיה – מצב שבו קצב הלב איטי מכדי לספק לגוף את צרכיו.
- חסם הולכה – פגיעה בהעברת האותות החשמליים מהעליות אל חדרי הלב.
- תסמונת סינוס חולה – תפקוד לקוי של הקוצב הלב הטבעי.
- אי-ספיקת לב – במקרים מסוימים, כשנדרש קוצב מיוחד לסנכרון פעולת חדרי הלב.
למי יכול להתאים קוצב ללא חוטי הולכה?
קוצב אלחוטי יכול להתאים למטופלים רבים, אך היות ואינו כלול בסל הבריאות נכון להיום (יוני 2026), למעט מקרים מיוחדים, הוא מוצע בעיקר כאשר קיים יתרון רפואי ברור להימנעות מחוטי הולכה או מכיס תת-עורי.
לדוגמה, בין היתר, אצל מטופלים עם סיכון מוגבר לזיהום כמו חולי סרטן או חולי דיאליזה; מטופלים עם חסימה או בעיה בוורידים; מטופלים לאחר זיהום קודם במערכת הקוצב, או במקרים שבהם חוטי ההולכה של קוצב קודם נשחקו או כשלו.
איך מתבצעת השתלת הקוצב?
ההשתלה, כאמור, מתבצעת בגישה צנתורית ולא דרך חתך באזור החזה. בדומה להליכי צנתור לב, גם כאן הגישה מתבצעת דרך כלי דם ללא צורך בניתוח פתוח.
במהלך ההשתלה מוחדר צנתר אל הוריד במפשעה שמתקדם אל תוך הלב תחת שיקוף. הקוצב הזעיר המועבר דרך הצנתר, ממוקם באזור המתאים ומקובע לדופן הלב.
לאחר מכן נבדקת הפעילות החשמלית של הקוצב, כולל יכולת החישה והקיצוב. אם המדדים תקינים, הצנתר נשלף והמטופל מועבר להשגחה. לרוב מדובר בפעולה קצרה מאוד בהרדמה מקומית.
איך נראית ההחלמה והחיים עם קוצב?
ההתאוששות וההחלמה מההליך מהירה מאוד וניתן לחזור לשגרה תוך ימים ספורים.
בימים הראשונים ייתכנו כאב מקומי, אי נוחות או שטף דם באזור המפשעה. יש להקפיד על ההנחיות לגבי מנוחה, טיפול באזור הדקירה, נטילת תרופות אם ניתנו והימנעות ממאמץ לפי הנחיות הצוות.
בהמשך, עצם קיומו של הקוצב בדרך כלל אינו אמור למנוע חיים פעילים. יש לשאת כרטיס קוצב, לעדכן רופאים לפני בדיקות או פעולות רפואיות, ולהתייעץ לפני חשיפה למכשירים חשמליים או מגנטיים שעלולים להשפיע על פעילות הקוצב.
מהם שיעורי ההצלחה והסיכונים שחשוב להכיר?
אצל מטופלים מתאימים, קוצבים ללא חוטי הולכה נחשבים לטכנולוגיה יעילה ובטוחה, עם נתוני מעקב מעודדים מהשנים האחרונות. מחקרי מעקב לטווח ארוך הצביעו על אחוזים נמוכים מאוד של היווצרות זיהום, סיבוכים משמעותיים או בעיות הקשורות למערכת הקוצב.
עם זאת, אין משמעות הדבר שאין סיכונים. ההחלטה על הטכנולוגיה המתאימה צריכה להתבסס על מאפייני המטופל, סוג הקיצוב הנדרש וניסיון הצוות.
הסיכונים האפשריים כוללים דימום או שטף דם באזור המפשעה, פגיעה בכלי דם, הפרעת קצב במהלך הפעולה, פגיעה בדופן הלב או צורך בפעולה חוזרת. סיבוכים משמעותיים אינם שכיחים, אך יש להציגם כחלק מהשיחה הרפואית לפני ההשתלה.
אפשר לעבור בדיקת MRI עם קוצב?
במקרים רבים ניתן לעבור בדיקת MRI עם קוצב מודרני, אך רק בתנאים מוגדרים ולאחר בדיקת סוג המכשיר. יש לעדכן את הצוות הרפואי על קיומו של הקוצב, ולא להגיע לבדיקה ללא תיאום: יש לבדוק את דגם הקוצב, את כרטיס המכשיר, את מצב המטופל ואת הנחיות היצרן.
איזה מעקב רפואי נדרש אחרי ההשתלה?
לאחר ההשתלה ייקבעו פגישות מעקב בהן תיבדק פעילות הקוצב, מצב הסוללה, מדדי החישה והקיצוב, והתאמת ההגדרות באופן לא פולשני. בעזרת ניטור מרחוק הקוצב יכול גם לספק מידע על אירועים של קצב לב חריג ולכן הביקורות חשובות גם כאשר המטופל מרגיש טוב.
