המוקד האורולוגי המהיר

השירות ניתן על ידי אורולוגים בכירים, בעלי מומחיות וניסיון משמעותיים בתחום האורולוגי, והוא מוצע כשירות רפואי פרטי.

היתרונות בפנייה למוקד האורולוגי

המוקד האורולוגי החדש הוא הכתובת לכל מי שמתמודד עם בעיות אורולוגיות הדורשות פתרון דחוף ומיידי. הפנייה למוקד כוללת מספר יתרונות חשובים:

• בדיקות אבחון מהירות
• מענה טיפולי מהיר
• ייעוץ רופא מומחה ומנוסה בתחום האורולוגיה
• הכנה לניתוח במסלול מהיר, במידת הצורך
• סביבת טיפול אישית ונעימה
• ליווי אישי אדמיניסטרטיבי לכל אורך הדרך
• שירות רפואי פרטי, הזמין לחברי כל קופות החולים וביטוחי הבריאות בישראל

הבעיות העיקריות המטופלות במוקד:

• אבנים בכליות
• אבנים בדרכי השתן
• אצירת שתן
• דלקת בדרכי השתן

אבנים בכליות ובדרכי השתן

אבנים הן גבישי מלח קטנים המצטברים בכליות או בדרכי השתן. הם הופכים עם הזמן לאבנים גדולות, שעלולות לחסום את האיברים הסמוכים ולגרום לתופעות לוואי ולסיבוכים חמורים.

למה זה קורה?

אבנים בכליות ובדרכי השתן נגרמות פעם רבות עקב צריכה מועטה של נוזלים, הגורמת להתייבשות. אורח חיים שאינו פעיל, לצד השמנת יתר, עלולים להגדיל את הסבירות להיווצרות האבנים. התזונה עלולה לשחק תפקיד גם היא, עם השפעה שלילית אפשרית של צריכה מוגברת של חלבונים שמקורם בחי, מלחים, סוכרים וכדומה.

ערמונית מוגדלת, טיפולים פולשניים, הקרנות או פגיעות עצביות עלולים לגרום להתפתחות אבנים.

בנוסף, לבעיה עלול להיות גם בסיס גנטי.

סימפטומים

בין התסמינים האפשריים המזוהים עם היווצרות אבנים בכליות ובדרכי השתן ניתן למנות:
כאבים עזים (בעיקר באזור המותן או בעת מתן שתן), דחיפות במתן שתן, הופעת דם בשתן, דלקות בדרכי השתן, בחילות, הקאות ועוד.

סיבוכים אפשריים

החשש העיקרי הוא שאבנים, כאשר הן מתפתחות במשך שנים או מגיעות לגדלים משמעותיים, יחסמו את הכלייה ודרכי השתן באופן חמור, שיפגע בתפקוד שלהם. תוצאה פוטנציאלית היא פגיעה חמורה בתפקוד האיברים חשובים אלו, שלא תיפתר גם לאחר הוצאת האבנים מהגוף.

האבנים עלולות להיות בעיה כרונית. גם לאחר שנפטרים מהן, קיימת אפשרות להיווצרות מחודשת שלהן.

איך מאבחנים?

עיקר האבחון מבוסס על בדיקות ההדמיה למיניהן. הבדיקות, בהן אולטרסאונד בטן, רנטגן בטן או בדיקת CT באותו האזור, עלולות להצביע על עצם נוכחות האבנים, המאפיינים הפיזיים שלהם וסוגן.

בנוסף נהוג לבצע בדיקות דם ושתן, לבחינת ההשפעה האפשרית של האבנים על תפקוד מערכות הגוף החיוניות.

איך מטפלים?

טיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן משתנה ממקרה למקרה, ותלוי בסוג האבנים, בגודלן ובמיקומן בגוף. ברמה הכללית, אבנים קטנות מאוד עלולות לצאת מהגוף באופן עצמאי, ללא צורך בהתערבות. עד לגודל של כ-2 ס"מ ניתן לרסק את האבנים בשיטה החוץ גופית (ארטרוסקופיה – Ureteroscopy), בעוד שאבנים גדולות יותר עלולות לחייב ניתוח להוצאתן מהגוף.

כאשר אין תור זמין לביצוע ריסוק, הפתרון הזמני בו נוקטים בדרך כלל הוא הכנסת תומכן (Stent) לשופכן. התומכן מאפשר לכליה להעביר שתן אל מחוץ לגוף, ובכך מסייע למנוע נזק כלייתי עד לפתרון המוחלט של הבעיה.

זמן ההמתנה המקובל בישראל לריסוק אבנים נע בין חודשיים לחצי שנה, כאשר בפרק הזמן הזה המטופל ממשיך להסתובב עם האבן הכלייתית והסטנט. במוקד האורולוגי המהיר, לעומת זאת, ניתן לאבחן ולרסק את האבנים תוך עד 72 שעות מרגע הפנייה. השירות מתאים לאדם שחושד שיש לו אבנים בכליה, למי שעבר אבחנה של אבנים או למי שכבר עבר הכנסת תומכן בשל אבנים בכליה.

אצירת שתן

אצירת שתן היא מצב בו האדם מגלה קושי משמעותי או אפילו חוסר יכולת להטיל שתן. מדובר במצב מורכב, שבתרחיש החמור ביותר עלול לסכן חיים.

למה זה קורה?

אצירת שתן נגרמת פעמים רבות עקב סיבות אנטומיות, ובעיקר חסימה של מוצא שלפוחית השתן או פגיעה ישירה בשלפוחית השתן. הבעיה עלולה להיגרם עקב הגדלה שפירה של הערמונית ו/או פגיעה בשופכה בקרב גברים, בעיות תפקודיות וגורמים נוספים. אצל נשים, גורם סיכון עיקרי הוא צניחת איברי האגן.

גורמי סיכון אחרים הם תפקוד לקוי של המערכת העצבית, עצירות ממושכת, זיהום, נטילת תרופות מסוגים מסוימים, גורמים פסיכולוגיים ונפשיים (כמו סטרס), פגיעות מיניות ועוד.

סימפטומים

אצירת שתן עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים של האדם. הוא עלול לחוות קשיים תדירים במתן שתן, דוגמת קושי בריקון השלפוחית, דחיפות במתן שתן, דליפת שתן ועוד. עלייה בתדירות ההשתנה, דליפת שתן ובריחת שתן, במיוחד בשעות הלילה, הם תסמינים שכיחים אחרים.

סיבוכים אפשריים

אצירת שתן עלולה להיות מוגדרת כמצב חירום רפואי במלוא מובן המילה, במיוחד כשהיא מוחלטת ועלולה לגרום לקריעת השלפוחית. התרחבות השלפוחית עלולה לגרום לכאבים עזים, וחזרת השתן אחורנית, עד לכליות, לפגיעה משמעותית בהן (כולל זיהום או אי ספיקת כליות). ייתכנו זיהומים בדרכי השתן ופגיעה חמורה במערכות אחרות של הגוף, דוגמת אוטם לבבי.

איך מאבחנים?

אבחון אצירת שתן מבוסס על כמה שלבים עיקריים. כאחד הצעדים הראשונים, נהוג לבצע אולטרסאונד, שיאפשר לזהות פתולוגיות ולראות את כמויות השתן שנותרות בשלפוחית גם לאחר מתן השתן.

בדיקות חיוניות אחרות הן מבחני זרימת שתן, בדיקת תפקודי הכליות המשמשות לראות האם נגרם להן נזק, ציסטוסקופיה שעשויה לגלות האם קיימת חסימה בדרכי השתן ועוד.

איך מטפלים?

שיטת הטיפול העיקרית היא הכנסת קטטר לשלפוחית השתן, הנעשית דרך דופן הבטן או השופכה. על רקע הפוטנציאל לזיהומים ממושכים בעת הכנסת קטטר קבוע, מוחלט לעיתים קרובות על צנתור עצמי עם קטטר לשימוש חד פעמי, פעולה שגם היא טומנת בחובה סיבוכים אפשריים ודורשת משמעת עצמית גבוהה.

בטווח הארוך יותר, יש לאתר את הגורמים האפשריים לאצירת השתן ולטפל בהם ישירות, בין אם בעזרת תרופות, ניתוחים או כל שיטה אחרת.

דלקת בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן נחשבת לאחת הבעיות האורולוגיות השכיחות ביותר, בעיקר בקרב נשים. הדלקת עלולה להופיע באזורים שונים במערכת השתן, ונפוצה בעיקר בשלפוחית.

למה זה קורה?

ברוב המקרים, דלקת בדרכי השתן נגרמת עקב זיהום בעל מקור חיידקי. מבנה השופכה הקצר, מונפאוזה (הפסקת וסת) והריון מסבירים מדוע הבעיה שכיחה יותר בקרב נשים. בקרב גברים, היא עלולה להיגרם עקב ערמונית מוגדלת.

גורמי סיכון אחרים הם שתייה מועטה, מחלות הגורמות לזיהומים בשלפוחית השתן, קיום יחסי מין בתדירות גבוהה ו/או לחלופין תוך שימוש בקוטלי זרע, מומים מולדים ועוד.

סימפטומים

התסמינים המרכזיים של דלקת בדרכי השתן הם הפרעות במתן שתן (כאבים, עקצוצים או תחושות צריבה), בדרך כלל בשילוב דחיפות במתן שתן. האדם עלול לחוות קושי להטיל את מימיו גם כשיש בכך צורך, להרגיש שהשלפוחית לא ריקה לחלוטין גם לאחר מתן שתן או לסבול משינויים במאפייני השתן, לרבות הופעת דם בשתן, עכירות או ריח לא נעים.

פעמים רבות לילדים נלווים תסמינים אחרים (דוגמת חום גבוה או הקאות), בעוד שאצל קשישים ייתכן מצב של דלקת נטולת תסמינים.

סיבוכים אפשריים

סיבוכים של דלקות בדרכי השתן נחשבים לנדירים באופן יחסי, אולם הופעה שלהם עלולה לסכן מאוד את בריאות האדם. הסיבוכים הבולטים בהקשר הזה הם אי ספיקת כליות, עד למצב בו התפקוד שלהן נפגע באופן כמעט מוחלט, אבצס בכליה והרעלת דם (שידועה בתור "אלח דם", או בלועזית "ספסיס").

איך מאבחנים?

האבחון נעשה פעמים רבות בעיקר על סמך התסמינים, במיוחד במקרה של דלקת בדרכי השתן התחתונות הכוללת תסמינים מובחנים. כדי לקבל תשובה חד משמעית נבצע בדיקת שתן כללית, שאמורה במצבי דלקת להצביע על חיידקים וכדוריות דם לבנות בכמויות משמעותיות.

במקרים של דלקות חוזרות או תסמינים שאינם חולפים חרף הטיפול, עלול להיות צורך בבדיקות משלימות (דוגמת הדמיות).

איך מטפלים?

הטיפול בדלקות בדרכי השתן משתנה בהתאם למאפייני הדלקת, למיקומה ולדרגת החומרה שלה. בדרך כלל נטפל בדלקת בדרכי השתן התחתונות, כמו גם בדלקת קלה יחסית בדרכים העליונות, בעזרת תרופות אנטיביוטיות אותן יכול המטופל ליטול בביתו. במקרים חמורים או בדלקות המתמקדות מראש בדרכי השתן העליונות, ייתכן שיהיה צורך באשפוז בבית החולים ובמתן האנטיביוטיקה במסגרת של עירוי תוך ורידי.

סיכום והמשך מעקב

הפרוצדורה הלא נעימה נמצאת מאחוריכם, ואתם מרגישים שאבן נגולה מעל ליבכם? נהדר!

עכשיו מתחילה תקופת ההתאוששות, שעשויה להיות קצרה ולהימשך יום או יומיים בלבד. בחלק גדול מהמקרים תוכלו לחזור במהרה לשגרת החיים שלכם, כולל פעילות גופנית וקיום יחסי מין.

חשוב לזכור שחלק מהמצבים האורולוגיים עלולים לחזור.
כמחצית מהאנשים שחוו אבנים בכליות צפויים לחוות אירוע נוסף בתוך כחמש שנים. כדי לסייע לכם למנוע זאת, הרופא המנתח יבצע "חקירה" קצרה לאחר הפרוצדורה.

במקרה הזה, שליחת האבן שהוצאה מגופכם למעבדה כדי לברר את ההרכב הכימי שלה, הפנייה לבדיקת איסוף שתן והפנייה לבדיקות דם לתפקוד יותרת התריס.

לאחר מכן, נוכל במוקד האורולוגי לספק לכם המלצות מותאמות אישית להפתחתת הסיכון שלכם לבעיות נוספות.

המלצות רלוונטיות יהיו למשל, שתיית מים בכמויות משמעותית והפחתת צריכת המלח. בהתאם לממצאי הבדיקות נעניק לכם המלצות קונקרטיות נוספות דוגמת שינויים בהרגלי התזונה, היכולות להקטין את הסיכויים להישנות הבעיה.

זקוקים למסלול מהיר? צרו קשר עכשיו