החלפת מפרק ירך בגישה קדמית

מפרק הירך ותפקידיו

מפרק הירך הוא אחד המפרקים החשובים בגופנו, והוא מחבר בין האגן לבין הרגליים. המפרק לא רק משמש כבולם זעזועים שנושא את משקל גופנו ומסייע לנו לעמוד, אלא גם מאפשר לירכיים לבצע תנועות של הליכה, ריצה וקפיצה.
לכל אחד מאיתנו יש 2 מפרקים ירכיים (אחד מעל כל רגל), וכל מפרק מורכב משני חלקים – מעין "מכתש ועלי": ראש עצם הירך הוא ה"עלי" והוא זז בתוך רקמה עגולה שטוחה שהיא ה"מכתש".
חלקי מפרק הירך מצופים ברקמת סחוס לבנה וחלקה, שתפקידה לאפשר תנועה קלה, רצופה והרמונית. את המפרק עוטפת רקמה דקה שמפרישה נוזל שמסכך את הסחוס – ומאפשר תנועה נטולת חיכוך בין ה"עלי" ל"מכתש".

מדוע להחליף את מפרק הירך?

עם חלוף השנים מתרחשים אצלנו תהליכים שונים של שחיקה: הזיכרון פחות חד מכפי שהיה בעבר, עור הפנים כבר אינו חלק כמו פעם וגם מפרק הירך עלול לעבור תהליכי בלאי.
הרס או שחיקה של רקמת הסחוס הופכים את התנועה המפרקית לגסה יותר, עם חיכוכים וללא עידון וסיכוך. כתוצאה מכך עלולים להופיע כאבים קשים ומגבלות תנועה משמעותיות, עד כדי הגבלה בהליכה וחוסר יכולת לעלות במדרגות.
הסיבה המובילה לשחיקת המשטחים הסחוסיים של רקמת מפרק הירך היא אוסטיאוארטרוזיס (ידועה גם כאוסטיאוארטריטיס או Osteoarthritis) – מחלת מפרקים ניוונית, שמופיעה אצל 80% מבני ה-65 ומעלה. כ-15% מתוכם צפויים לסבול מכאב והגבלות תפקודיות בעקבות המחלה.
סיבות נוספות לשחיקת סחוס מפרק הירך כוללות דלקת פרקים (Rheumatoid Arthritis) ומחלות ראומטיות אחרות; בעיה באספקת הדם לראש הירך (AVN or Osteonecrosis) עקב חבלה, נטילת סטרואידים או צריכת אלכוהול; בעיה מולדת במפרק; וטראומה (חבלה) למפרק.

טיפול שמרני

בשלבים הראשונים של מחלת מפרקים שגורמת לכאבים או הגבלה בתנועה, בדרך כלל מוצע טיפול שמרני (לא ניתוחי).
טיפול כזה יכול לסייע לחלק מהמטופלים ולחסוך להם ניתוח, והוא עשוי לכלול: נוגדי כאבים (בלי ועם מרשם); תרופות נוגדות דלקת; טיפולים פיזיותרפיים; הידרותרפיה; ושימוש בעזרים מכאניים (כמו מקל הליכה).
טיפול שמרני יכול להקל על הבעיה באופן סימפטומטי (כלומר: לא לפתור אותה מהיסוד, אבל כן לטפל בתסמינים שלה – כמו הכאבים) או לסייע להקל עליה (למשל, באמצעות חיזוק השרירים המחוברים למפרק, שיסייעו להפחית את הכאבים ולהגדיל את טווח התנועה).
בכל מקרה, ברפואה טרם נמצאה עד היום שיטה יעילה להצמיח מחדש, לחדש או לשקם רקמת סחוס שנשחקה מאוד – ולכן מוצע ניתוח להחלפת מפרק הירך למי שאיכות חייו נפגעה מאוד כתוצאה משחיקה של המפרק וטיפולים שמרניים לא סייעו לו.

החלטה על ניתוח

תלונותיו של המטופל הן שמובילות לשקול החלטה על ניתוח להחלפת מפרק הירך והן נבחנות בהקשר של הפגיעה באיכות חייו. כך, למשל: האם הכאבים החמירו והפכו בלתי נסבלים? האם קשה ללכת, עד לרמה שפוגעת בתפקודו היומיומי? האם עלייה במדרגות היא משימה בלתי אפשרית?
שני הדברים המרכזיים (פרט לבירור היסטוריה רפואית ומחלות רקע) שהרופא יעשה כדי להיות לוודא את מצב המפרק הם: בדיקה פיזיקלית במרפאה (בקשות ליישר את הרגל, לכופף אותה, ללכת וכד'); וצילומי דימות (רנטגן, CT, MRI) שיתנו לו מידע נוסף.
מאז שהומצא הניתוח להחלפת מפרק הירך ב-1960 על ידי סר ג'ון צ'ארנלי – הוא נחשב לאחד הניתוחים המוצלחים באורתופדיה וברפואה בכלל, כזה ששיעורי שביעות הרצון של המנותחים ממנו הם גבוהים ונותרים כך גם שנים אחרי הפרוצדורה.
במרבית המקרים, ניתוחים להחלפת מפרק הירך אינם ניתוחים דחופים להצלת חיים – אלא פרוצדורות אלקטיביות לשיפור איכות החיים. מכאן שהרופא המנתח יכול להמליץ על הניתוח ולומר למטופל שהוא עומד בקריטריונים לפרוצדורה – אך ההחלטה הסופית היא כל כולה של החולה.

ניתוח להחלפת מפרק הירך

ניתוח להחלפת מפרק הירך מתבצע בהרדמה כללית או איזורית (ספינאלית). במהלכו מסיר המנתח את הסחוס השחוק של עצמות הירך – ומחליף אותו במשתל מלאכותי, עשוי מטיטניום ומתכות נוספות. המשתל מאפשר להשיג מחדש תנועה חלקה וזורמת, ללא חיכוכים, כשהוא מפצה על היעדר הסיכוך הביולוגי.
המפרק המלאכותי בנוי משכבה של נקבוביות קטנטנות, שבאות במגע הדוק עם העצם – וכך מתאפשרת צמיחת עצם אל השתל והפיכתו, עם הזמן, לחלק אורגני ובלתי נפרד ממנה.

ניתוח בגישה קדמית

ניתוח להחלפת ברך בגישה קדמית (Anterior Hip Replacement או Direct Anterior Approach) משמעותו שהמנתח מבצע את פעולותיו מהחזית, מקדימה, מקדמת הברך – ולא מהצד או מאחורה, כפי שהיה נהוג. הוא מבוצע בהרדמה כללית או איזורית, כאשר המנותח שוכב על הגב.
הגישה הקדמית היא גישה זעיר-פולשנית והיא נחשבת לגישה הניתוחית החדישה והמתקדמת ביותר בתחום. מבחינה טכנית, הגישה הקדמית, קשה יותר לאורתופד המנתח ודורשת מיומנות רבה – אך יתרונותיה למנותחים מובהקים.
ההבדל העיקרי בין הגישה הקדמית החדשנית לניתוחים בגישות אחרות הוא שאין צורך לנתק שרירים מסביב למפרק הירך על מנת להחליפו – דבר שגורם לפחות טראומה למפרק ומאפשר לקבל מפרק יציב יותר.
בנוסף, בשל העובדה שלא חותכים את השרירים יש פחות מקרים בהם נותרת צליעה קבועה לאחר הניתוח מאשר בגישות האחרות. פרט לכך, אחוז סיבוכי הפריקה (יציאה של ראש הירך מהאגן) בגישה החדשה בידיים מיומנות יורד כמעט לאפס. יתרון נוסף של הגישה הקדמית הוא היכולת של המנתח לשלוט באורך הרגליים במהלך הניתוח, מפני שהמנותח שוכב על גבו.
מנותחים שעברו החלפת מפרק ירך בצד אחד בגישה מסורתית והחלפת צד שני בגישה קדמית דיווחו על הבדל משמעותי לטובת הגישה הקדמית בכל הקשור לקצב ההחלמה, רמת הכאב ורמת שביעות הרצון מהניתוח.

למידע נוסף אודות הניתוח, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אליך בהקדם.