ניתוח טחורים

hero-text hero-text

לרובנו יש טחורים, אך הבעיה מתחילה כאשר הם מתרחבים, נמתחים וצונחים. כך מתחיל תהליך דלקתי המלווה בכאב ואי-נעימות. בשלבים הראשונים ניתן לטפל בדרכים שמרניות, אך ככל שהטחורים מתפתחים, ההתערבות הכירורגית עלולה להיות בלתי נמנעת.

ניתוח טחורים – מדריך מקיף

ניתוח טחורים הוא קצר יחסית ויכול להיעשות תחת הרדמה מקומית או כללית, בהתאם למקרה ולמצב הבריאותי של המטופל.

טחורים נחשבים לתופעה נפוצה למדי, שמאפיינת כרבע עד שליש מהאוכלוסייה בעולם המערבי. ברוב המקרים, ובמיוחד בשלבים הראשוניים, ניתן לטפל בהם ללא ניתוח. אז מתי כן נדרש ניתוח? ומה כולל התהליך? כל מה שצריך לדעת – תמצאו בהמשך.

מה הם טחורים?

טחורים הם כלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת ומסייעים לפעילותו התקינה. לעיתים כלי דם אלו מתנפחים יתר על המידה וגורמים אי-נוחות, גירוד, כאב ודימום. ככל שהמצב מחמיר, הדימום נעשה תכוף יותר ועוצמת הכאב גוברת, עד כדי הימנעות ככל הניתן מהתרוקנות והשימוש בשירותים.

 


חייבים מענה מהיר? פנו עוד היום למוקד הפרוקטולוגי

 


סוגי טחורים ודרגות חומרה

טחורים נחלקים לשני סוגים עיקריים:

  • טחורים פנימיים: נמצאים בתוך התעלה האנאלית ואינם נראים לעין.
  • טחורים חיצוניים: ממוקמים סמוך לפי הטבעת, ניתנים למישוש או לראייה.

נהוג לדרג את חומרת הטחורים לארבע דרגות:

  • דרגה 1: טחורים פנימיים שאינם בולטים, אך עלולים לדמם בזמן יציאה.
  • דרגה 2: טחורים שבולטים החוצה בזמן יציאה, אך חוזרים פנימה מעצמם.
  • דרגה 3: טחורים שבולטים ודורשים החזרה ידנית.
  • דרגה 4: טחורים שנשארים בחוץ דרך קבע, לרוב מלווים בכאב משמעותי.


הטיפול מותאם לדרגה ולסוג הטחורים: בשלבים הראשונים יומלץ לרוב טיפול שמרני, ובשלבים המתקדמים יישקל ניתוח
.

מה גורם לטחורים?

הגורמים המדויקים לטחורים אינם ידועים, אך גורמים מסייעים מוכרים כוללים:

  • ישיבה ממושכת בעבודה, בנסיעות, ובמיוחד בשירותים.
  • עצירות תכופה: לחץ ומאמץ בזמן יציאה פוגעים בכלי הדם.
  • גורם גנטי: נטייה משפחתית ידועה.
  • גיל: מגיל 30 ומעלה הסיכון גדל.
  • הריון: שכיח בנשים בהריון, לרוב חולף לאחר הלידה.
  • תזונה דלה בסיבים תזונתיים. 

תהליך האבחון 

אבחון טחורים מתבצע על ידי רופא מומחה ומורכב ממספר שלבים:

  • תשאול רפואי מקיף: ברור לגבי התסמינים, משך הבעיה, גורמי סיכון.
  • בדיקה גופנית: בדיקת אזור פי הטבעת.
  • אנוסקופיה: בדיקה קצרה המאפשרת להתרשם ישירות מהטחורים בעזרת מכשיר קטן, חלול ומואר (אנוסקופ). הבדיקה אינה דורשת הרדמה ובדרך כלל אינה כואבת.

חשוב: תסמינים כמו דימום וכאב יכולים להופיע גם במצבים אחרים, כגון פיסורה (סדק ברירית פי הטבעת), פיסטולה, ואפילו גידולים. אבחון מדויק על ידי מומחה הוא קריטי לקבלת הטיפול הנכון.

 

דמות עץ יושבת על גליל נייר טואלט. קונספט של הבעיה עם טחורים.

טיפול שמרני – מתי ואיך?

בדרגות 1 ו-2, ניתן לרוב לנהל את הטחורים ללא ניתוח:

  • תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושתייה מרובה לריכוך הצואה.
  • אמבטיות ישיבה להרגעת האזור הכואב.
  • משחות ונרות להרגעה וצמצום נפיחות.
  • תרופות מאלחשות.
  • שמירה על היגיינה.


תזונה מניעתית: הימנעו ממזון חריף, שומני, אלכוהול וקפה. אלו נוטים להחריף את מצב הטחורים.
מזונות שנמצאו כמגבירי סיכון בקרב אנשים רגישים הם: חלב פרה, חיטה, פירות הדר, עגבניות ובוטנים
.

ניתוח טחורים – השיטות העיקריות

כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק, או כשהטחורים מגיעים לדרגות 3-4, ניתוח הוא הפתרון המומלץ.

  1. כריתת טחורים (Hemorrhoidectomy) במהלך הניתוח נכרתים כלי הדם הבעייתיים לחלוטין, בשיטה המסורתית (סכין), צורב חשמלי או לייזר. מדובר בשיטה בעלת אחוז ההצלחה הגבוה ביותר, אך ההתאוששות ממנה קשה יחסית.

  2. קשירה בהנחיית אולטרסאונד (HAL-RAR) מכשיר מיוחד מזהה בדיוק את כלי הדם המזינים את הטחורים, והרופא קושר אותם, עד שהטחורים נמקים ונושרים. השיטה פחות כואבת, אך עשויה להצריך מספר טיפולים חוזרים.

  3. ניתוח סיכות (PPH – Stapled Hemorrhoidopexy) הטחורים מקובעים למקומם בעזרת מהדק וסיכות מיוחדות, מבלי לכרות אותם. הניתוח פחות כואב מהכריתה המסורתית, והחזרה לשגרה מהירה יחסית – אך יעילותו לטווח ארוך פחותה מעט. 
  1. טיפול בלייזר: צריבת כלי הדם של הטחור בקרן לייזר. הפעולה קצרה, עם כאב מועט מאוד, אך לא מתאימה לכל סוגי הטחורים.

  2. סקלרותרפיה וקואגולציה: הזרקת חומר כימי או צריבה המכווצת את הטחורים. מבוצע במרפאה, ללא הרדמה, אך יעיל בעיקר לדרגות ראשוניות ועשוי להצריך מספר טיפולים.

בסופו של דבר, ההחלטה על שיטת הניתוח תיעשה על-פי שיקול דעת הרופא ובהתאם למצב הרפואי של המטופל.

הרדמה ומהלך הניתוח

ניתוח טחורים יכול להתבצע תחת הרדמה אזורית (של פלג הגוף התחתון) או הרדמה כללית – בהתאם לסוג הניתוח, חומרת הטחורים ומצבו הבריאותי של המטופל. לרוב, הניתוח אינו אורך יותר משעה. 

התאוששות לאחר ניתוח טחורים

שלב ההתאוששות הוא קריטי להצלחת הניתוח. ככל שתקפידו על הנחיות הצוות הרפואי, כך תגדל הסבירות להחלמה מהירה ומלאה.

הנחיות מרכזיות לאחר הניתוח:

  • היגיינה קפדנית: אמבטיות ישיבה פעמיים – שלוש ביום, שטיפת האזור לאחר כל יציאה.
  • תזונה עשירה בסיבים ושתייה מרובה – למניעת עצירות.
  • תרופות לפי הוראה: משכך כאבים ומרכך צואה.
  • מנוחה בימים הראשונים: הימנעות ממאמץ פיזי.
  • חזרה הדרגתית לפעילות תוך שבוע עד שלושה שבועות, בהתאם לשיטת הניתוח. 

סיבוכים אפשריים

ניתוחי טחורים נחשבים לבטוחים ובעלי שיעור הצלחה גבוה. עם זאת, ייתכנו תופעות לוואי:

  • כאבים באזור הניתוח, בעיקר בימים הראשונים.
  • דימום קל בסמוך ליציאות.
  • זיהום מקומי (נדיר).
  • קושי במתן שתן.
  • נפיחות ובצקת זמנית.

מתי לפנות לרופא?
אם חשים כאב עז שאינו מגיב למשככי כאבים, דימום מסיבי, חום גבוה או קושי חריג במתן שתן – יש לפנות בהקדם לרופא המטפל
. 

טיפול באוכלוסיות מיוחדות

  • נשים בהריון: דגש על טיפול שמרני ככל האפשר; ניתוח רק במקרים חריגים.
  • קשישים: התאמת שיטת הניתוח ליכולת הגופנית ולמחלות רקע.
  • חולים כרוניים: חובה לעדכן את הרופא בכל תרופה קבועה, ובמיוחד מדללי דם, לקראת הניתוח.

 

במקרים דחופים אל תחכו


זימון תור למנתחים בתחום

שאלות נפוצות