סרטן השד

מהו סרטן?

סרטן (או גידול סרטני) הוא תקלה גנטית בתהליך החלוקה הנורמלי של התאים. כחלק שגרתי מתהליכי השימור והחידוש, תאים רבים בגוף מתחלקים – וכך יכולים להחליף תאים שהזדקנו. תאי סרטן הם בבסיסם תאים רגילים של הגוף, אולם בשל מוטציה, הם מתחלקים ללא הרף וללא בקרה. כך צומח גידול סרטני, שמאפיין עיקרי שלו הוא "חלוקת יתר" של תאים בריאים.

בשלב הראשון, המקומי, התאים הסרטניים מפריעים לאיבר שבו הם התפתחו – הם זוללי אנרגיה (כי הם כל הזמן מתחלקים) ותופסים מקום של רקמה בריאה. לאחר מכן, אם הם לא טופלו, הם יוצרים כלי דם חדשים, מתפשטים לאיברים נוספים (אלו הן גרורות סרטניות) ופוגעים גם בתפקודם. במקביל הם דורשים עוד חמצן ועוד חומרי מזון, שהיו אמורים להגיע לשאר איברי הגוף.

מלחמה יעילה בסרטן דורשת לזהות את השינוי הסרטני כמה שיותר מוקדם ולהסיר מהגוף (בניתוח, הקרנות ובדרכים נוספות) את התאים הסוררים, כדי למנוע את התפתחותם.

סרטן השד – מאיזה גיל?

על פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן שבמשרד הבריאות, הגיל המוקדם ביותר שדווח בו על סרטן הוא גיל 20. חשוב לזכור שזה גיל מאוד נדיר לגלות בו סרטן שד וכי רק 0.8% מהחולות החדשות מדי שנה מאובחנות מתחת לגיל 30 (במספרים מוחלטים: פחות מ-40 נשים בישראל בשנה בסה"כ).

עיקר התחלואה היא בנשים מעל גיל 50 – רוב רובן של החולות, 78% (במספרים: כ-3,600 מטופלות) הן בנות 50 ויותר בעת האבחון. 45% מהחולות (כ-2,100 נשים) הן מעל גיל 65. גיל האבחון הממוצע של סרטן שד הוא 62.3 ביהודיות ו-55.1 בקרב נשים ערביות.

המספר הכולל של המטופלות שמאובחנות בשנה בישראל עם סרטן חודרני של השד הוא 4,649, על פי הנתונים הידועים האחרונים. עוד 630 מאובחנות עם סרטן שד ממוקד (in situ).

חשוב לזכור כי ישנם עוד סוגי סרטן שכיחים אצל נשים ויש להעלות את המודעות החברתית גם אליהם בכדי להציל את חייהן של נשים רבות.

תוך כמה זמן מתפתח סרטן שד?

כל גידול ממאיר מתחיל מתא סרטני אחד בודד. לאחר שהוא מתחלק, יש לנו 2 תאים סרטניים. בהמשך הם מתחלקים – והגענו ל-4 תאים סרטניים (ואז 8 ו-16 וכך הלאה). רק כאשר התאים מתחלקים בפעם ה-30 (אחרי חלוקה זו, גוש התאים מכיל כחצי מיליארד תאים או 536,870,912 ליתר דיוק) – ניתן להרגיש אותו לראשונה במישוש.

מכיוון שבין כל חלוקה לחלוקה חולפים חודש עד חודשיים – 30 חלוקות יכולות לארוך 30-60 חודשים (כלומר שנתיים וחצי עד 5 שנים). זה הזמן מהרגע שהופיע בגוף התא הסרטני הראשון – ועד שניתן לזהות מחלה נמושה (בשלב הזה ניתן יהיה להרגיש בשד גוש בגודל של קצת יותר מ-1 ס"מ).

זוהי דוגמה נוספה לחשיבותן של בדיקות הסקר כגון ממוגרפיה, שבהן ניתן לגלות גידול קטנטן כאשר הוא בשלבי החלוקה המוקדמים ביותר שלו, כאשר לא את ולא כירורג השד שלך בכלל יכולים להרגיש אותו.

סימנים מוקדמים וגילוי מוקדם

גילוי מוקדם של סרטן השד, משמעותו שגילינו את הגידול כשהוא עוד קטן וטרם התפשט לבלוטות הלימפה או לאיברים מרוחקים. גילוי מוקדם מאפשר את מקסימום סיכויי ההחלמה מהמחלה. בנוסף, הוא מאפשר טיפולים פחות אגרסיביים (למשל: ניתוח להסרת גוש מהשד – במקום כריתת שד מלאה).

הגילוי המוקדם האופטימלי מתרחש עוד לפני שיש סימנים מוקדמים כלשהם ואפילו לפני שקיים גוש שניתן למשש אותו. גילוי כזה מתרחש באמצעות צילום ממוגרפיה (לעתים בשילוב אולטרסאונד או MRI), שיכול להדגים היטב גם גידולים קטנים מאוד ברקמת השד.

הופעת גוש היא בדרך כלל הסימן הראשון של המחלה, אולם לעתים יופיעו סימנים אחרים, בהם: שינויים בצורת או בגודל השד; שקיעה של פטמה או הפרשה דמית ממנה; אי נוחות או כאבים בשד או בבית השחי שאינם חולפים; גירוד מתמשך של עור השד; הופעת שקעים, גומות או בליטות על השד; נפיחות; כיבים; הופעת ורידים; אדמומיות; וגבשושיות.

בכל מקרה של סימנים חדשים או מחשידים, מומלץ לפנות בהקדם לבירור אצל כירורג שד. הרופא יוכל להתרשם מהם ולהפנות אותך לבדיקות רלוונטיות, המותאמות לנתונייך הרפואיים.

דרגות של סרטן שד

שיטת הדירוג באונקולוגיה (רפואת סרטן) נקראת TNM (ראשי התיבות של Tumor, Nodes, Metastases, כלומר – גודל והיקף הגידול, מעורבות של בלוטות לימפה אזוריות, קיומן או היעדרן של גרורות) והיא מכונה Staging בשפה המקצועית (מלשון "שלב", Stage). TNM היא שיטה לסיווג חומרת הגידול על פי מידת התפשטות המחלה.

T0 – דרגה 0: גידול מקומי, לא פולשני, in situ.

T1 – דרגה 1 – שלב I: נכללים בה גידולים שגודלם עד 2 ס"מ. כיום ישנם מקרים רבים שבהם מאובחן גידול בשלב זה, ולפיכך חולק השלב ל-3 שלבי משנה: T1a (עד 5 מ"מ); T1b (בין 5 מ"מ ל-1 ס"מ); ו-T1c (בין 1 ס"מ ל-2 ס"מ).

T2 – דרגה 2 – שלב II: גידולים שגודלם 2-5 ס"מ.

T3 – דרגה 3 – שלב III: כל הגידולים שגודלם מעל 5 ס"מ.

4T – דרגה 4 – שלב IV: גידולים גרורתיים בכל גודל, שחדרו לדופן בית החזה או לעור.

סרטן השד סיכויי החלמה

שיעורי ההחלמה מסרטן שד בישראל הם גבוהים ונמצאים במגמת עלייה מתמדת: אישה שאובחנה עם סרטן שד חודרני בשנת 1996, יכולה הייתה לצפות לשיעורי הישרדות ל-5 שנים של 84%. מישהי שאובחנה עם אותה מחלה בדיוק רק עשור לאחר מכן, כבר יכלה לצפות לשיעור הישרדות גבוה יותר, של 87%.

"הישרדות ל-5 שנים" הוא המדד המקובל באונקולוגיה למדידת הריפוי מהמחלה. מנתוני משרד הבריאות עולה כי ההישרדות היחסית ל-5 שנים בסרטן שד בישראל כיום עומדת על 90%.

משמעות הדבר היא כי 9 מכל 10 נשים שאובחנו עם סרטן שד (שלב 1 ומעלה, ללא in situ) נותרות בחיים 5 שנים לאחר אבחון המחלה.

באופן כללי, ככל שהגידול יותר קטן וממוקם ופחות גרורתי ועם פחות מעורבות של בלוטות לימפה – כך סיכויי ההבראה מהמחלה גבוהים יותר, על כך מבוסס הציון שניתן בסולם הדרגות TNM.

חשוב לזכור שדרגת הסרטן היא תחזית סטטיסטית בלבד, ובהחלט לא גזירת גורל.

גם מחלה דרגה נמוכה עלולה במקרים מסויימים להיות "עקשנית" ומורכבת לטיפול, ומנגד, יתכן מצב של סרטן שד בדרגה גבוהה המאפשר במקרים רבים לחיות שנים רבות אחרי האבחון.

מבחינת מספר המקרים החדשים לשנה (באופן יחסי לגודל האוכלוסייה) ישראל ממוקמת במקום ה-26 בעולם – ואילו מבחינת שיעורי התמותה מסרטן שד אנחנו נמצאים הרבה יותר נמוך, במקום ה-64 בהשוואה בינלאומית, דהיינו, שיעורי ההישרדות בישראל מסרטן שד גבוהים בהשוואה עולמית.

זמן החלמה

כיום ידוע שסרטן שד איננו מחלה אחת עם טיפול אחד – אלא כמה וכמה סוגים של מחלות (שיש ביניהן שינויים והבדלים מולקולריים, לפיהם ניתן לצפות את מידת האגרסיביות שלהם, למשל).

בנוסף, כל מחלה יכולה להתגלות בכמה דרגות (מגידול ממוקם בדרגה T1 – ועד למחלה מפושטת בדרגה T4, כולל כל דרגות הביניים שבאמצע). זו הסיבה שבגללה לא ניתן לתת תשובה אחת מוסמכת כללית על "זמן החלמה לסרטן שד".

כן אפשר לומר שניתוח להסרת גוש בשד (למפקטומיה) או לכריתת השד כולו (מסטקטומיה) הוא אירוע חד פעמי בדרך כלל, שאורך כמה שעות וההתאוששות ממנו נמשכת ימים אחדים.

בנוסף, ישנם טיפולי כימותרפיה המוצעים לפי פרוטקולים מותאמים, לצד תרופות ביולוגיות שניתנות לפי מידת התאמה.

באופן עקרוני ובחישוב מאוד גס, ניתן לדבר בסרטן השד על זמן טיפולים מקובל שכולל ניתוח ולאחריו עוד מספר חודשים של טיפולים (כימיים / קרינתיים / ביולוגיים / משולבים).

לכן ייתכן שנשאל מטופלת שהחלימה לחלוטין מגידול בסרטן מה היא מגדירה כ"זמן ההחלמה" שלה והיא תנקוב במועד שנה וחצי לאחר הניתוח, משום שרק אז היא הרגישה שהיא שבה לכוחותיה במלואם – ואילו מטופלת אחרת, שעברה בדיוק את אותם הטיפולים, תנקוב במועד 10 חודשים כ"זמן ההחלמה" שלה.

סרטן השד נשאיות brca

הסיכון המצטבר של נשים צעירות מ-40 ללקות בסרטן שד הוא כ-0.45% (קצת פחות מחצי אחוז) ואילו הסיכון הכללי של נשים לחלות בסרטן שד לאורך כל חייהן עומד על כ-12.5% (כלומר 1 מכל 8). מספרים אלו נכונים לאוכלוסייה הכללית, ללא גורמי סיכון נוספים.

קיימים הרגלים, מצבים והתנהגויות, שמעלים את הסיכון הממוצע, ובהם: השמנת יתר; צריכת אלכוהול מופרזת; נשים שלא הניקו; נשים שילדו לראשונה אחרי גיל 35; נשים שנכנסו לגיל המעבר (סיום המחזור) לאחר גיל 55; ונשים שנוטלות טיפול הורמונלי חליפי לגלי חום בגיל המעבר.

10% ממקרי סרטן השד מיוחס למקור גנטי (תורשתי). מישהי שיש לה את הגנטיקה הרלוונטית, נמצאת בסיכון גבוה בהרבה מכלל האוכלוסייה, לפתח סרטן שד. שני הגנים המרכזיים בתחום (ישנם עוד) הם BRCA-1 ו-BRCA-2. מי שיש לה מוטציות בגנים אלו, נמצאת בסיכון של 75%-80% להופעת סרטן שד.

בדיקה לגילוי מוטציות ב-BRCA-1+2 נמצאת בסל הבריאות הישראלי, וניתן לבצעה ללא עלות. היא מומלצת לכל אחת ובייחוד למי שהיו לה מקרי סרטן במשפחה (דודה, סבתא, אמא וכדומה). מומלץ למי שהיה לה סרטן משפחתי לעבור בירור גנטי מסודר.

גילוי סרטן שד: ממוגרפיה, אולטרסאונד, MRI

הכלי המרכזי שבו נעשה שימוש ברדיולוגיה (תורת הדימות) של השד הוא ממוגרפיה. ממוגרפיה היא בדיקת הבחירה (Gold Standard) לשינויים בשד, והיא מומלצת בישראל פעם בשנתיים החל בגיל 50.

אולטרסאונד (דימות על-קול) היא שיטת הדמייה נוספת שנהוגה בתחום, לעתים כבדיקה משלימה לממוגרפיה. זוהי בדיקה קצרה, שאיננה כוללת קרינה מייננת.

בדיקת דימות בתהודה מגנטית, MRI, אף היא בדיקה שנעשה בה שימוש שגרתי בדימות שד, במקרים מסויימים. כך, למשל: אצל נשים צעירות או כאלו עם רקמת שד צפופה, הממוגרף מדגים את רקמת השד באופן לא אופטימלי (תת-מיטבי) – ודימות במגנט יוכל "לראות" טוב יותר שינויים.

באופן כללי, מומלץ להיות במעקב סדיר אצל כירורגית שד (מגיל 40 כל חצי שנה; מגיל 30 פעם בשנה; מגיל 20 אחת ל-3 שנים) ובנוסף לפנות אליה כאשר מרגישים שינויים בשדיים.

ניתוחים לטיפול בסרטן השד

הניתוח להסרת הגידול הוא אחד הטיפולים המרכזיים במחלה. עם התקדמות הרפואה, הדיוק והמיזעור, הולך ומצטמצם גודלו של הניתוח כל העת – כיום ניתן להציע לנשים במקרים המתאימים הסרה של הגידול (עם שולי ביטחון נקיים) בלבד ושמירה על מרבית רקמת השד, ללא פגיעה בסיכויי ההחלמה מהמחלה.

הניתוח שבו מסירים את הגידול בלבד נקרא למפקטומיה Lumpectomy ואילו ניתוח לכריתת השד כולו נקרא מסטקטומיה Mastectomy. הבחירה בין שני הסוגים מבוססת גם על קריטריונים רפואיים וגם על העדפתה של המטופלת.

בנוסף, קיימות אופציות רבות לניתוחים פלסטיים שנועדו לשחזר שד שנכרת או רקמת שד שהוסרה, בין היתר תוך שימוש ברקמות עור עצמיות של המטופלת (כמו עור ושרירים מהבטן או הישבן) ובשתלים מלאכותיים (דוגמת סיליקון).

ניתוחי השחזור ניתנים לביצוע במעמד הכריתה – אבל גם חודשים ושנים לאחר מכן (לעתים המטופלת חשה שצימוד הניתוחים יהיה עבורה יותר מדי ועדיף לה להמתין עם הניתוח הפלסטי לסיום החלמתה).

הבריאות שלך בידיים שלך! לחצי כאן לזימון תור עוד היום לאחד מרופאי כירורגיית שד המובילים שלנו.