אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
פרופ’ עמי פישמן, מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית ומיילדות, מתארח בפרק זה של הפודקאסט שלנו, המתמקד בסרטן בשחלות – ומה עומד מאחורי האבחון והטיפול בו. על הרקע הזה עולה בשיחה גם המקרה של מעיין אדם, עיתונאית ומגישת טלוויזיה, שחלתה בסרטן בשחלות ופתחה דיון ציבורי חשוב על מחלה, אשר במקרים רבים מתגלה מאוחר יחסית.
סרטן בשחלות: לא אבחנה אחת, אלא סל של מחלות
פרופ’ פישמן מדגיש שסרטן בשחלות אינו מחלה אחת כפי שנהוג לחשוב: יש סוגים היסטולוגיים שונים, התנהגות ביולוגית שונה ובהתאם – גם הבדלים במשמעות, בתחזית ובטיפולים. כל סוג מתנהג אחרת. הוא גם עושה סדר במונחים: גידול בשחלה הוא שם כולל, ולא כל ממצא שמתגלה בהדמיה הוא בהכרח ממאיר; חלק גדול מהגידולים הנראים בשחלה הם שפירים.
מצאו גידול באולטרסאונד: מה השלב הראשון?
השיחה מתחילה מהתרחיש הנפוץ: ממצא באולטרסאונד. לפי פרופ’ פישמן, זו הבדיקה הטובה ביותר לאפיון גידולים בשחלה והוא מציין שהיא אף עדיפה בהקשר הזה על בדיקות אחרות. חשוב לציין כי מרבית הגידולים שנמצאים אינם סרטניים, אך מצריכים התייחסות. כבר בשלב זה אפשר להעריך את רמת החשד ולהחליט האם מדובר בממצא בעל אינדקס חשד גבוה או נמוך.
מכאן, בהתאם לרמת החשד, מוסיפים עוד שכבות של בירור:
- בדיקות דם, כבדיקות עזר ולא כאבחנה סופית.
- בדיקות נוספות לפי הצורך הקליני והערכת הסיכון.
למה לא הולכים ישר לביופסיה?
אחת הנקודות שהפרק מחדד היא שבשחלה, לרוב, לא מתחילים ישר מביופסיה. במקרים רבים, כאשר יש ממצא שמצריך בירור, עוברים לניתוח, שבו מסירים את הגידול או השחלה ושולחים לפתולוגיה – וזה מה שמספק את התשובה הוודאית.
בחדר הניתוח: למה כולם מחכים לפתולוג?
רוב הניתוחים נמשכים כשעה ונעשים בלפרוסקופיה, גישה זעיר פולשנית עם 2-3 חתכים קטנים והכנסת מצלמה. לרוב השחרור הוא אחרי יום. בתוך התהליך מופיע מרכיב מרכזי: "חתך קפוא" – בדיקה פתולוגית ראשונית בזמן אמת. הפתולוג נמצא בסמוך לחדר הניתוח, מקבל את הממצא שהוצא ובתוך כ־15-20 דקות מתקבלת תשובה ראשונית.
כאן מתקבלות שתי אפשרויות עיקריות:
- אם אין חשד לממאירות, הניתוח מסתיים, והתשובה הסופית מגיעה בהמשך עם בדיקות נוספות וצביעות.
- אם יש חשד משמעותי לסרטן, מרחיבים את הניתוח בהתאם, כולל פעולות כגון לקיחת דגימות מאיברים נוספים, שמטרתן לקבוע גם את שלב המחלה: האם היא מוגבלת לשחלה או כבר חרגה מעבר לה? הליך זה מבוצע ע"י גינקו אונקולוג: גינקולוגים עם הכשרה לבצע את הפרוצדורות הנוספות החשובות לקביעת שלב המחלה. הטיפול הניתוחי ישולב עם טיפול כימי וביולוגי בהתאם למקרה.
גילוי מוקדם: למה כאן זה מורכב יותר?
בפרק מודגש כי בסרטן בשחלה אין בדיקות סקר יעילות לגילוי המחלה בשלב מוקדם. לכן, אצל נשים בסיכון גבוה, כגון נשאיות BRCA1/2 קיימת המלצה לניתוח להפחתת סיכון לאחר סיום תוכנית הפוריות: זה לא ניתוח מניעתי במאת האחוזים, אלא מהלך שמפחית סיכון בכ־90%. ההליך מומלץ למי שסיימה את פרק הילודה בחייה.
שימור פוריות והחלטות שלא מקבלים בלחץ
אצל נשים צעירות נושא שימור הפוריות מקבל מקום מרכזי: גם בגלל היכולת להרות וגם בשל התפקיד ההורמונלי של השחלה. לכן, בחלק מהמקרים לא ממהרים לקבל החלטות בלתי הפיכות רק על סמך "חתך קפוא" (הבדיקה הפתולוגית בזמן הניתוח), ומעדיפים לחכות לתשובה הסופית. בחלק מהמקרים ניתן לשקול לפני טיפול ניתוחי תהליך שימור פוריות של שאיבת ביציות או הקפאת עוברים.
לשמור על אופטימיות
המסר של הפרק פשוט: ההמלצה היא לבצע בדיקת אולטרסאונד אחת לשנה כאשר משמעותו של גידול בשחלה ברוב המקרים אינה בהכרח סרטן, אבל גם לא ממצא שמתעלמים ממנו. האולטרסאונד נותן את כיוון החשד, כאשר הניתוח והפתולוגיה נותנים את התשובה הסופית. במקרים של סיכון גבוה תמיד אפשר להפחית את הסיכון לחלות במחלה בעזרת ניתוח ולבצע הליכי שימור פוריות לפני כן.
