הזעת יתר

ההזעה הרגילה הינה חלק ממנגנון ויסות האיזון בין חום וקור ( מעין טרמוסטט ), ביו אם אנו חשים בה ובין אם לא, ומאידך הינה חלק ממנגנון שמירת טמפרטורת הגוף.

על פני העור מפוזרות בלוטות זיעה המושפעות ממערכת העצבים הסימפטטית. פעילות של מערכת זו, גורמת לבלוטות הזיעה להפריש, והתייבשות הזיעה המופרשת מצננת את הגוף. חלק מהאוכלוסייה סובל מפעילות יתר של בלוטות הזיעה ובכך מתקבלת תופעה מטרידה של הזעת יתר. במקרים בודדים יש אפילו נטיפה מכפות הידיים. לתופעה יש נטייה משפחתית ובחלק מהמקרים הזעת יתר מלווה בריח חריף אך לא בהכרח.

הזעת יתר מופיעה לרוב בבתי שחי, כפות ידיים ורגליים. מבין אזורים אלה התופעה המפריעה ביותר ואשר גורמת אי נוחות לאדם הינה ההזעה בכפות הידיים . התופעה מתחילה לרוב בגילאים 8-10 שנים והולכת ומחמירה עם השנים. שכיחות התופעה זהה בבנים ובבנות. התופעה קיימת בחורף ובקיץ כאחד, אך מחמירה עם העלייה בטמפרטורות.

הזעת יתר גורמת לקשיים בתפקוד היומיומי ולקשיים חברתיים כאחד

הקשיים בתפקוד כוללים:

קושי בהחזקת העט, מחברות רטובות עם דיו שנמרח, קושי בהחזקת חפצים קטנים, שמיטה של חפצים מהידיים ומצב שבו כפות הידיים נוטפות זיעה. עם הזמן מופיעים קשיים חברתיים המתבטאים בחוסר רצון להושיט יד, אי נעימות מפגשים חברתיים בין מיניים (המכבידים במיוחד בגיל ההתבגרות) והנער או הנערה המתבגרת נמנעים בכל פעילות חברתית שקשורה במגע פיזי.

להזעת יתר בכפות הרגליים אין פתרונות מוצלחים ותופעה זו גם אינה גורמת לפגיעה משמעותית באיכות החיים. לעומת זאת קיימים טיפולים רבים להזעת היתר בבתי שחי ובכפות הידיים והם נחלקים לטיפולים ניתוחיים ותרופתיים.

הטיפוליים התרופתיים, בהם ניתן לטפל בהזעת יתר במידה קלה, כוללים דאודורנטים,משחות, הזרקה מקומית של בוטולינום (יעילה מאוד לבית השחי בלבד) והומיאופתיה.

טיפולים ניתוחיים:

הניתוח הוותיק ביותר בתחום הזעת היתר הינו צריבה וכריתה של העצבים הסימפטטים בבית החזה האחראיים להזעת היתר בבית השחי וכפות הידיים. ניתוח זה קרוי "סימפטקטומיה" ובמשך השנים הוא עבר תהפוכות רבות. בעבר ניתוח זה היה כרוך בפתיחת בית החזה כדי לכרות את העצב וכלל אשפוז ממושך, כאבים והטיפול בכל יד היה נעשה בנפרד. חולים רבים לאחר הניתוח הראשון ויתרו על המשך הטיפול ונשארו עם יד אחת מזיעה.

בשנים האחרונות עם כניסתה של הטכנולוגיה הלפרוסקופית ניתוח זה צבר תאוצה רבה וניתן לבצעו בכל גיל (אף בילדים צעירים), באשפוז קצר ביותר עם כאבים ואי נוחות מינימליים. הניתוח המבוצע בהרדמה כללית כולל חתך קטן בבית השחי ודרכו מוחדרת מצלמה לזיהוי עצב הסימפטטי. דרך אותו מכשיר ניתן לבצע צריבה של העצב ובכך לגרום להפסקת ההזעה .

הפעולה מבוצעת בשני הצדדים של בית החזה באותו ניתוח ולמחרת היום ניתן לשחרר את המטופל/ת לביתו. התוצאה הינה מיידית והחשוב מכל שהיא פותרת את הבעיה לחלוטין ללא חזרה וללא צורך בטיפולים נוספים. למעשה הניתוח הוא הפתרון היחידי הנותן מענה להזעת היתר הקשה

הניתוח גורם לייבוש מוחלט של כפות הידיים ולעיתים ניתן לקבל גם ייבוש של בתי השחי. הניתוח אינו ממומלץ לאלה הסובלים אך ורק מהזעת יתר בבתי שחי כיוון שלא תמיד ניתן לגרום לייבוש בתי השחי בצורה בלעדית.

לאחר הניתוח כפות הידיים הופכות להיות חמות ויבשות במקום שהיו קרות ורטובות ולעיתים היובש מגיע למימדים כאלה הדורשים שימוש בקרם לחות לידיים, אך תופעה זו חולפת עם הזמן ולחלוחית קלה מופיעה במידה נורמאלית. אחת מתופעות הלוואי של הניתוח הינה הגברת ההזעה בבית החזה ובגב באזור שבין השכמות, אך תופעה זו בטלה בשישים לעומת ההזעה בכפות הידיים שנעלמה ורוב המטופלים חשים שביעות רצון למרות התופעה. עם הזמן תופעה זו הידוע כהזעת יתר מפצה הולכת ופוחתת ובמרבית מהמטופלים נעלמת לחלוטין.

סיכום:

הזעת היתר הינה תופעה מטרידה הגורמת לאי נוחות רבה. רצוי לטפל בה בגיל צעיר ואין טעם למשוך את הילדים לגילאים מאוחרים יותר. קיימים טיפולים תרופתיים מגוונים ושווה לנסותם בשלב ראשון, אך אם לא ניתן להשיג הקלה רצוי וכדאי להגיע לפתרון כירורגי דפניטיבי. הניתוח המבוצע בשיטה לפרוסקופית הינו בטוח, עם אחוז סיבוכים קטן ביותר ותוצאותיו טובות ומאריכות שנים.

המאמר נכתב ע"י פרופ' נפתלי פרויד, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים ונוער, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל