אזור אישי למטופל 
רופאים בלבד 
בשנת 2023 חשפה פנינה רוזנבלום שעברה שני ניתוחים להחלפת מפרק ירך – אחד בכל רגל – שלדבריה שינו לה את החיים. בפרק הזה מתארח ד״ר רמי כרדוש, אורתופד בכיר ומומחה להחלפת מפרקים באסף הרופא ובהרצליה מדיקל סנטר, לשיחה על אחת הפרוצדורות האורתופדיות השכיחות ביותר: החלפת מפרק ירך.
מה ההבדלים בין הגישות הניתוחיות, ומה היתרונות של הגישה הקדמית? למי היא מתאימה, מה מייחד אותה, ואילו מגבלות חשוב להכיר לפני שמחליטים על החלפת ירך בדרך הזו.
שחיקת סחוס: מתי זה קורה ולמה?
הבעיה המרכזית היא שחיקת סחוס במפרק, שמובילה לכאב ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. ד"ר כרדוש מחלק בין:
- שחיקת סחוס ראשונית: מרבית המקרים. ללא סיבה ברורה למעט הגיל, בעיקר אצל בני 60-70 ומעלה.
- שחיקת סחוס שניונית: שכיחה יותר אצל צעירים, למשל בעקבות טראומה בעבר או בעיות מולדות.
מלבד תהליכי הזדקנות טבעיים או בעיות מולדות לא תמיד יש תשובה לשאלה מדוע זה קורה. יתכן מצב שבו אצל אותו מטופל צד אחד יהיה שחוק וכואב והצד השני תקין לגמרי, למרות שמדובר באותם גנים ובאותו אורח חיים.
מתי מחליטים על ניתוח?
ההחלטה על החלפת מפרק ירך נשענת על:
- צילום רנטגן שמראה שחיקת סחוס מתקדמת.
- בדיקה פיזיקלית המדגימה סימנים לשחיקה, כגון:
קיצור רגל
הגבלה בטווחי תנועה
כאב בהנעת הרגל
צליעה
- תלונות המטופל, שבסוף מתנקזות למשפט אחד: "יש לי פגיעה משמעותית באיכות החיים". המטופלים ידווחו, בין היתר, על כאב, צליעה, קיצור של הרגל וקושי תפקודי לבצע פעולות פשוטות כמו לגרוב גרביים או להתלבש. הצליעה יכולה להתרחש כתוצאה מהפרשי אורך רגליים או בשל הרצון להימנע מכאב.
ניתוח החלפת מפרק ירך בגישה הקדמית
ד״ר כרדוש משתף כי ניתח לאורך השנים בכל הגישות, כולל גישה אחורית וצידית, כאשר ההבדל המרכזי בניתוח המתבצע בגישה הקדמית הוא שלא חותכים שרירים – נקודה משמעותית מאוד.
כאשר חותכים שריר יש יותר דימום, נפיחות גדולה ובצקת, כאבים חזקים יותר ושיקום ארוך וכואב יותר – לעיתים עם צליעה. לעומת זאת, כשלא חותכים שריר – הדימום מינימלי, יש פחות נפיחות ובצקת, הרבה פחות כאב והשיקום קל וקצר יותר, עם פחות צליעה בתחילה.
אילו סיבוכים נמנעים בשיטה זו?
ד"ר כרדוש מציין שניים עיקריים:
- פריקה: כאשר המפרק כמו בורח ממקומו לאחר תנועה. לדבריו, מה שמייצב את המפרק הם השרירים. בגישות שבהן חתכו שריר מייצב, יש יותר סכנת פריקות. לכן ישנן הגבלות על התנועה למשך כ-6 שבועות כמו הימנעות מישיבה נמוכה, פישוק בין הרגליים – ולעיתים נדרשת גם הגבהה לאסלה.
בגישה הקדמית, לעומת זאת, המפרק יציב יותר ולכן אין צורך באותן הגבלות, משום שלא חתכו שרירים. ההחלמה והחזרה לתנועה מהירה מאוד ואין סכנת פריקות.
- הפרשי אורך רגליים: בגישות לא קדמיות המטופל שוכב על הצד למשל (גישה צידית) ובדיקת אורך רגליים פחות מדויקת. בגישה הקדמית המטופל שוכב על גבו וניתן לדייק ולתקן אורך רגליים תוך כדי הניתוח.
כמה זמן אורך הניתוח?
הניתוח עצמו נמשך לרוב כחצי שעה ומתבצע בהרדמה אזורית עם טשטוש – כך שהמטופל לא זוכר את החוויה ולרוב אינו מונשם.
שיקום: יתרון נוסף לגישה הקדמית הוא שהפיזיותרפיה הנדרשת פחותה משמעותית לעומת גישות אחרות, כאשר השחרור הביתה יהיה תוך ימים ספורים.
מעקב: ביקורת ראשונה מתבצעת שבועיים לאחר הניתוח ומקובל לבצע ביקורת נוספת לאחר שלושה חודשים, עם צילום הדמיה חדש של מפרק הירך.
מהפיכת הגישה הקדמית והמשתלים המודרניים
ד״ר כרדוש מדגיש כי האפשרות לניתוח בגישה הקדמית, אותה הוא מבצע מזה 15 שנים, חוללה מהפיכה בתחום בשל יתרונותיה הברורים. השילוב שלה ביחד עם המשתלים החדשניים הקיימים היום, שמחזיקים שנים רבות יותר מבעבר, הגביר את המודעות לניתוח בקרב האוכלוסייה – ולכך שלא חייבים לסבול, שכן, שחיקת סחוס ניתנת לפתרון באחוזי הצלחה גבוהים ועם החלמה מהירה.
