ניתוחי ראש צוואר

ניתוחים לסובלים ממחלות וגידולים בבלוטת המגן (בלוטת התריס)

בלוטת המגן, היא בלוטת התריס, ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר ו'עוטפת' את קנה הנשימה. היא אחראית על ייצור שני הורמונים – הורמוני התריס – אשר משפיעים על תהליכים רבים בגופנו: המטבוליזם, ספיגת הסידן, משקל הגוף, קצב הלב, רמת הכולסטרול ועוד. החשיבות של בלוטה זו עצומה, אך במקרים רבים תפקודה עלול להשתבש.

מחלות בלוטת המגן כוללות תת פעילות או יתר פעילות שלה, הגדלה משמעותית בנפח שלה (גידול שנחשב שפיר) והיווצרות גידול ממאיר – סרטן בלוטת התריס. ככלל, הטיפול הראשוני יהיה טיפול תרופתי בניסיון 'לתקן' את תפקודה, אך אם זה לא עזר, ייתכן ויהיה צורך בניתוח.

את ניתוחי בלוטת המגן ניתן לחלק לשניים: ניתוחים בהם נכרתת הבלוטה כולה וניתוחים בהם נכרת רק חלקה. גידול סרטני יביא ברוב המוחלט של המקרים לכריתת הבלוטה כולה, בעוד גידול שפיר יאפשר כריתה חלקית, לטובת צמצום גודלה של הבלוטה.

הניתוח אורך בין שעתיים לשלוש שעות ונעשה בהרדמה מלאה, תוך ביצוע חתך בחלקו התחתון של הצוואר. לאחר כריתת הבלוטה, על המנותח לצרוך תרופות הורמונאליות, בהתאם להמלצת צוות הרופאים, כדי לפצות על המחסור בהורמונים שייצרה הבלוטה.

ניתוחי יותרת בלוטת המגן (פארא-תירואיד)

בצמוד לבלוטת התריס ומאחוריה, נמצאות ארבע בלוטות זעירות, האחראיות על רמת הסידן בדם ובכך משפיעות על הרכב העצמות, תפקוד הכליות ועוד. בלוטות אלו נקראות יותרת בלוטת המגן, ובעיה תפקודית בהן (לרוב פעילות יתר), עלולה להביא לעודף סידן בדם, דלדול העצם ומחלת כליות.

את בעיית התפקוד של בלוטות אלו אפשר לאתר בקלות בעזרת בדיקת דם המעידה על ערכי הסידן לעיתים ניתן לטפל גם במקרה זה בעזרת תרופות (בדומה לבעיות בבלוטת התריס עצמה), אך אם הערכים אינם משתנים למשך תקופה ארוכה, יש לבצע ניתוח.

בעבר, ניתוח יותרת בלוטת המגן כלל שני חתכים באורך של חמישה סנטימטרים לפחות משני צידי הצוואר, במטרה לחשוף את כל הבלוטות ולמצוא את זו הבעייתית. היום, בעזרת מיפוי הצוואר, ניתן לקבוע כמעט בוודאות איזו מהבלוטות היא הבעייתית, ולגשת ישירות אליה, תוך חיתוך מזערי בצד אחד.

במהלך הניתוח, שאמור להימשך כשעה, תוסר הבלוטה הבעייתית. עוד לפני סיומו, תיבחן שוב רמת הסידן בגוף, אשר אמורה להשתנות בצורה משמעותית לאחר ההסרה. במקרה ורמת הסידן לא פחתה, ישנה ככל הנראה בעיה בתפקודה של בלוטה נוספות – מה שעשוי להאריך את הניתוח עד לארבע שעות.

ניתוחי בלוטות הרוק

בחלל הפה ישנן לא מעט בלוטות רוק, אשר אחראיות על ייצור מתמיד של הנוזל המקל על הבליעה ומתחיל את תהליך פירוק המזון. הבלוטות הגדולות ביותר נמצאות מתחת לאוזן (בלוטת הפרוטיס, שהיא הגדולה ביותר), מתחת ללשון ומתחת ללסת.

מחלות בלוטות הרוק כוללות היווצרות אבנים בהן, גידולים שפירים וגידולים ממאירים – סרטן בלוטת הרוק. אם בעבר הניתוח השכיח ביותר במקרים כאלו היה כריתת בלוטת הרוק דרך חתך בפנים, הרי שהיום ישנן אפשרויות נוספות, שמקצרות את זמן ההתאוששות.

ניתוחים להוצאת אבנים מבלוטות הרוק, וכן ניתוחים להסרת גידולים שונים, נעשים היום לא אחת בשיטה האנדוסקופית (זעיר-פולשנית), על ידי החדרת צינור זעיר ובקצהו מצלמת וידאו אל המקום המטופל, או באמצעות גלי קול. עם זאת, ישנם מקרים (בייחוד במקרה של גידול סרטני) שהשיטה המועדפת תהיה זו המסורתית. הניתוחים הללו אורכים בין שעה לשעתיים.

ניתוחי דיסקציה צווארית

בגוף האדם ישנן כ-600 בלוטות לימפה, כאשר 200 מהן ממוקמות בצוואר. המערכת הלימפטית מורכבת ממאות צינורות מזעריים, כאשר הבלוטות מהוות את נקודות המפגש ביניהם. בתור כאלו, לבלוטות תפקיד חשוב במערכת החיסון באיזור בו הן נמצאותוהן מהוות למעשה צומת מרכזי ל'תעבורת' נוזלים.

כאשר אדם לוקה בסרטן באזור הצוואר והראש, ייתכן כי כמות מסוימת של תאים סרטניים תתפשט למקומות אחרים בגוף – ותעבור כמובן דרך אותם צמתים מרכזיים – בלוטות הלימפה. במקרים כאלו, יש לבצע ניתוח להסרת הבלוטות, כדי לעצור מבעוד מועד את ההתפשטות. הליך זה נקרא דיסקציה צווארית.

במהלך הניתוח, מבוצע חתך לאורך צוואר המטופל והבלוטות הנגועות (ולעיתים גם רקמות רבות סביבן) מוצאות מהצוואר. יש לציין כי במקרים רבים, נעשית הדיסקציה הצווארית כבר במהלך הניתוח להוצאת הגידול הסרטני עצמו.

בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר מבוצעים מגוון ניתוחי ראש וצוואר על ידי בכירי הרופאים בישראל. בבית החולים תוכל ליהנות מתנאי אשפוז ברמה של 5 כוכבים, אפשרות לאשפוז בחדר פרטי, וטיפול צמוד ומסור.