ניתוח לסגירת האוזנית בלב

לראשונה בישראל: ניתוח זעיר-פולשני מתקדם לסגירת האוזנית בלב

פרפור פרוזדורים הוא מצב שכיח, שעלול לגרום לשבץ מוח. במקרים רבים נדרשת סגירה של האוזנית שבעלייה השמאלית של הלב – כדי להפחית משמעותית הסיכון לאירוע מוחי. ב"הרצליה מדיקל סנטר" ביצעו לראשונה בישראל את הפרוצדורה בגישה זעירה ופחות פולשנית – שתאפשר גם לחולים נוספים לעבור אותה.

בשורה משמעותית למטופלים עם פרפור פרוזדורים: הליך של אטימת אוזנית העלייה השמאלית של הלב, בוצע בהצלחה ב"הרצליה מדיקל סנטר", לראשונה בישראל בגישה טורקוסקופית (זעיר-פולשנית, תוך שימוש בכלים ארוכים ומיוחדים, מצלמה ומקור אור).

הגישה הטורקוסקופית מגיעה לאותן תוצאות ניתוחיות טובות של הגישה הפתוחה – אך ללא צורך לבצע חתך גדול בעצם בית החזה (מכשירי הניתוח מוכנסים דרך נקבים זעירים בצד החזה). הדבר מפחית משמעותית את הטראומה הניתוחית ומאפשר לבצע את הפרוצדורה גם אצל מטופלים שעד כה לא יכלו לבצעה.

כדי לבצע את הפרוצדורה החדשה, רכשו בהרצליה טכנולוגיה ייחודית בשם AtriClip PRO-V, שהובאה לישראל מחו"ל בזמן קצר ביותר. מערכת משוכללת זו נחשבת למילה האחרונה בניתוחי לב וחזה זעיר-פולשניים ושמה את המדיקל בחזית הטכנולוגית העולמית בתחום.

מה זה פרפור פרוזדורים?

פרפור פרוזדורים (נקרא גם: "פרפור עליות"; באנגלית: Atrial Fibrillation או AF בקיצור) הוא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר, הקיימת אצל 3%-1% מאוכלוסיית המבוגרים בישראל (כ-100,000 איש). שכיחותה עולה עם הגיל: פחות מ-0.5% בגיל 50; 7% בגיל 65 ויותר; ו-11% מעל גיל 80.

באופן תקין, חדרי ועליות הלב מתכווצים בקצב קבוע, יציב ומותאם, בהתאם לצורך (הקצב עולה במאמץ גופני, למשל). במצב של פרפור פרוזדורים, העליות "מאבדות קצב" ומתכווצות במהירות רבה ובאופן לא סדיר.

הפרפור יכול להיות תסמיני (דפיקות לב הולמות, מואצות או לא סדירות; כאב או לחץ בחזה; קוצר נשימה; חולשה ועייפות; תחושת סחרחורת; התעלפויות) ויכול גם להופיע ללא סימפטומים כלל (החולה מרגיש כרגיל, אך בדיקת א.ק.ג. שגרתית מגלה את הבעיה).

מדוע חשוב לטפל בפרפור פרוזדורים?

פרפור עליות הוא לא מצב רפואי מסוכן כשלעצמו ואינו מהווה סכנת חיים מיידית (אם כי הוא בהחלט יכול לגרום לתחושות לא נעימות). עם זאת, ללא טיפול ולאורך זמן, הוא מגביר משמעותית את הסיכון לתחלואה עתידית ואף לתמותה.

סיבוך משמעותי ראשון הוא הגדלת הסיכון לאירוע מוחי, שעלול לגרום לנכות ואף למוות: הסיכון של חולי פרפור לסבול משבץ מוח – גבוה פי 5 עד 7 בהשוואה למטופלים ללא פרפור פרוזדורים.

סיבוך אופייני נוסף של קצב התכווצות מהיר ולא מאורגן הוא התפתחות של אי ספיקת לב – שריר הלב נחלש ואיננו מסוגל לספק כראוי דם לאיברי הגוף.

כיצד תרופות מדללי דם מצמצמות את הסיכון?

הטיפול בפרפור פרוזדורים משתנה בין חולה לחולה ומותאם לחומרת התסמינים שלו, לסוג הפרפור שלו, לעוצמתו ולפרופיל הסיכונים הייחודי שלו.

אחת ממשפחות התרופות השכיחות והמקובלות ביותר בפרפור פרוזדורים היא מדללי דם (נוגדי קרישה), כמו קומדין, אספירין ופרדקסה. דילול דם מפחית את קרישתו – וכך מצמצם את הסיכון להתפתחות קרישים בפרוזדורי הלב, שעלולים להגיע אל עורקי המוח ולסתום אותם.

הטיפול נוגד הקרישה הוכח בספרות המחקרית ובקליניקה כמפחית תחלואה ותמותה (באמצעות צמצום משמעותי של אירועים מוחיים) והוא נפוץ ומקובל ביותר אצל חולים עם פרפור עליות, בהתוויות המתאימות (לא כל אחד נדרש לטיפול כזה).

עם זאת, זהו טיפול מורכב, שדורש ניטור תכוף (ביצוע סדיר של בדיקת דם בשם INR לרמת קרישיות) ושמירה על איזון עדין: ערך INR נמוך מדי משמעותו שהדם צמיגי מדי, מה שעלול לייצר קריש דם – מצב שאנחנו לא מעוניינים בו; ערך INR גבוה מדי משמעותו שהדם יותר מדי "מדולל" ועולה הסיכון לדימומים – גם זה מצב שאנחנו לא מעוניינים בו.

מה החשיבות של אוזנית העלייה השמאלית של הלב?

אוזנית העלייה השמאלית (באנגלית: Left Atrial Appendage או LAA בקיצור) היא מבנה לבבי קטן, מעין שק (כמו פאוץ' קטן) בצורת אוזן, הנמצא בדופן שריר הלב, בסמוך לפרוזדור השמאלי. תפקיד האוזנית עדיין אינו ברור לחלוטין, אולם ידוע שיש לה תפקיד בוויסות הלחץ של העלייה השמאלית בזמן התכווצות.

במצב של פרפור פרוזדורים, כאשר העליות מתכווצות באופן לא סדיר, ללב יש נטייה לייצר קרישי דם. קרישים אלו נוטים להיווצר בעלייה השמאלית – ו-90% מהם נוצרים באוזנית.

אם טיפול במדללי דם לחולה עם פרפור עליות הוא נסבל ומאוזן (כלומר: עובד היטב) – הרי שזה נחשב לניהול סיכונים טוב (הקטנת הסיכון להיווצרות קרישים) ומפחית את הסיכוי שלו ללקות בשבץ מוחי.

לעומת זאת, חולה שלא יכול לקחת מדללים (למשל עם אי ספיקת כליה), שלא מצליח להגיע לאיזון (לדוגמה מישהו שמתקשה לבצע בדיקות INR בתכיפות) או שמדללי הדם גורמים לו לתופעות לוואי בלתי רצויות (כמו דימומים חוזרים ממערכת העיכול וצורך בקבלת מנות דם) – נחשב מועמד טוב לסגירת האוזנית או להסרתה.

איזה שיטות קיימות כיום לסגירת האוזנית בלב?

השיטה הראשונה שפותחה כדי להפחית את הסיכון לקרישי דם מהאוזנית היא ניתוח לב בחתך פתוח, שבו המנתח מגיע אל הלב וכורת את האוזנית. החסרונות של גישה זו הם במשך ההחלמה הממושך מחתך בעצם בית החזה (הסטרנום), הכרוך בכאבים.

גישה פחות פולשנית שפותחה לאחר מכן עושה שימוש בצנתור (בהרדמה כללית) ובו המצנתר סוגר את האוזנית באמצעות מעין מטריה שמולבשת עליה. זוהי גישה מינימלית יותר, אך ישנם חולים שלא מתאימים לפעולה ולא ניתן לבצע אותה אצלם.

מהי השיטה החדישה ומה הם יתרונותיה?

ד״ר ירון ברק וד"ר יורי פייסחוביץ (מנתחי לב וחזה בכירים בהרצליה מדיקל סנטר) הביאו לישראל שיטה חדשה, שמשלבת את יתרונות הניתוח עם הפולשנות המינימלית יותר של הצנתור: סגירת האוזנית בגישה טורקוסופית (זעיר-פולשנית), שבה המנתח מגיע אל הלב דרך נקבים זעירים שנפערים בצד החזה של המנותח, בין הצלעות.

הגישה החדשה מאפשרת, לראשונה, למטופלים שאינם מתאימים לניתוח הפתוח ולא יכולים לעבור צנתור (או שהם אחרי צנתור שכשל) – לעבור פרוצדורה של סגירת אוזנית בעלייה השמאלית בגישה טורקוסקופית, שעד כה הייתה בלתי אפשרית בעבורם.

מדובר בחולים שאינם יכולים או אינם מתאימים לנטילה של מדללי דם ולפיכך ההמלצה הרפואית עבורם היא לסגור את האוזנית בלב – אך עד היום לא יכלו לבצע את הפרוצדורה הזו ולפיכך היו בסיכון מוגבר (ומוחשי) לשבץ מוחי.

הפרוצדורה שכוללת את הטכנולוגיה החדשה מתבצעת באמצעות מכשור ייחודי (כלים ארוכים ומשוכללים, מצלמה ומקור אור) של חברת AtriCure – המובילה בעולם בטכנולוגיה זעיר-פולשנית לניתוחי לב וחזה. היא מבוצעת בהרדמה כללית בחדר ניתוחים ב"הרצליה מדיקל סנטר" וכרוכה באשפוז קצר ובהתאוששות מהירה.

ניתוח לסגירת האוזנית בלב בהרצליה מדיקל סנטר

צוות הרופאים

המנתחים: ד"ר ירון ברק, מנתח לב בכיר ב"הרצליה מדיקל סנטר" ומנהל היחידה להשתלות בית החזה בבי"ח בילינסון; ד"ר יורי פייסחוביץ, מנתח חזה בכיר ב"מדיקל" ומנהל היחידה לכירורגיית חזה ב"בילינסון".

המרדים: ד"ר יורי ברסטיז'בסקי, סגן מנהל מחלקת ההרדמה ב"הרצליה מדיקל סנטר".

ניטור אקו: ד"ר שמואל שוורצנברג, מומחה בקרדיולוגיה, רופא בכיר ביחידת האקוקרדיוגרפיה בבילינסון.

מה המומחים אומרים?

ד"ר ברק הסביר כי "המכשיר שהותקן הינו חבק אשר מותקן על האוזנית ולמעשה מנתק את זרימת הדם אליה – ולכן גם את האפשרות להיווצרות קרישי דם. הפעולה בוצעה תחת ניטור אקו מיומן, שווידא כי האוזנית סגורה לגמרי – ואין אליה מעבר דם. ביצוע הפרוצדורה פותח צוהר חדש לאוכלוסייה שלמה של חולים, אשר עד כה נותרו ללא מענה״.

ד"ר פייסחוביץ הוסיף כי "שילוב היכולות מעולם ניתוחי החזה ועולם ניתוחי הלב, איפשרו לנו לנקוט בגישה זעיר פולשנית ולהגיע לליבו של החולה מהצד השמאלי של החזה, תוך שימוש במצלמה ו-3 חורים זעירים בבית החזה. ההרדמה, שכללה הנשמה ייחודית, איפשרה לנו גישה נוחה לליבו של החולה ואת התקנת החבק. האפשרות להשתמש בגישה זעיר פולשנית בחולים אלו היא חדשנית, ומביאה את הקידמה גם לאוכלוסיית חולים שנדרשה לפרוצדורה ולא יכלה לבצע אותה עד היום".

למידע נוסף וייעוץ, ניתן למלא פרטים בעמוד צור קשר ונחזור אלייך בהקדם.